משבר פיננסי היסטורי

אנו עומדים כעת, בוקר ליום שני, על סיפו של רגע היסטורי שבו יתרחש אחד האסונות הפיננסיים הגדולים בעולם. אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם פשט רגל. כשלונו מגמד את קריסתו של בנק בר סטרנס ואת הלאמתן של חברות המשכנתאות הממשלתיות. בנוסף, רוכש בנק אוף אמריקה את מריל לינץ', בעסקה מפתיעה של 44 מיליארד דולר, לפי דיווחים.

נפילתו של ליהמן ברדרס לכשעצמה איננה בעלת חשיבות היסטורית רבה כל כך. אולם הארועים שהתרחשו אתמול על במת שוק ההון מעידים כי נפילת ליהמן מהווה נקודת שבירה אמיתית עבור וול סטריט והמערכת הפיננסית כולה. רכישת מריל לינץ' כנראה תסכל את הנסיונות להציל את ליהמן, מכיוון שבנק אוף אמריקה נחשב למועמד הראשי לרכוש אותו.

ליהמן ברדרס סובל מחשיפה גדולה לשוק נגזרי האשראי - אלה הם ניירות ערך מורכבים שבבסיסם נמצאות משכנתאות שלוויהן לא יכולים לפרוע אותן. ליהמן חייב מיליארדרים רבים למי שירצה לפרוע את הניירות האלה, אולם אין לו את הכסף הדרוש לכך, בגלל שהמשכנתאות האמורות לא נפרעות. הוא לא יכול להשיג מימון ממקורות אחרים, מכיוון שכל המערכת הפיננסית נמצאת במצב דומה, גם אם אינם נמצאים על סף התמוטטות.

מה כל כך נורא בהתמוטטות של ליהמן?

ראשית, החשיפה של משקיעים רבים, כולל בנקים אחרים, לאותם ניירות ערך. אם ליהמן נופל, הם לא מקבלים את כספם. ההפסדים הם עצומים בהיקפם. ני"ע המסוכנים של ליהמן תוארו כרעילים למערכת הפיננסית העולמית, ונפילתו תגרום להתפשטות מהירה של הרעל הזה. ביל גרוס, משקיע האג"ח הגדול בעולם, הזהיר מפני "צונאמי שייגרם מקריסתן של פוזיציות בנגזרים ועסקות החלף".

שנית, אובדן האמון של המשקיעים. בסוף השבוע התקיים, באופן שאינו זכור כבר עשרות שנים, מסחר מיוחד בנגזרים, כדי לאפשר למשקיעים להקטין את החשיפה שלהם לליהמן. המסחר, כך דווח, היה בהיקף מזערי. אפשר רק לנחש שהסיבה לכך היתה שקשה למצוא צד שני לסגירת פוזיציות שהולכות לפשוט את הרגל.

שלישית, האוצר האמריקאי, שהזדרז כל כך לחוש לעזרתו של בר סטרנס ולהבטיח לג'יי.פי מורגן מיליארדי דולרים בערבונות לני"ע, והלאים את פאני מיי ופרדי מאק על חשבון משלם המסים, עומד עתה בתוקף על כך שלא יגיש עזרה לליהמן. כך שאם יש קונה לליהמן, הוא יצטרך לשאת בסיכון בעצמו. לפי דיווחים היתה זו הסיבה שברקליס הבריטי פרש ממו"מ לרכישת ליהמן.

צלצול של פעמוני ההיסטוריה הכלכלית של וול סטריט נשמע בפגישתם של עשרה מהבנקים הגדולים בעולם, שהתחייבו ביום ראשון להעמיד הלוואות בסך 70 מיליארד דולר כדי להגביר את הנזילות העולמית ולהפחית את התנודתיות המסכנת את יציבות השווקים. זה נשמע כמו הפגישה המפורסמת שכינס ג'ון פירפונט מורגן ב-1907 בארוע שנקרא הפאניקה בוול סטריט, בה שכנע את הבנקים הגדולים של וול סטריט להתחייב להקדיש הון למימון בנקים שנקלעו לצרות – באותה עת לא היה בנק מרכזי שיעשה זאת. ההבדל החשוב, עם זאת, הוא שהבנקים הגדולים שנפגשו ביום ראשון השבוע התחייבו להעמיד מימון אלו לאלו, ולא לבנקים אחרים. הם אמרו כי יצרפו למועדון שלהם גם בנקים אחרים שיתחייבו להעמיד מימון דומה.