אבי טיומקין: "אסור היה לתת לליהמן ליפול - זה ישתק את מערכת האשראי"

"משרד האוצר והבנק המרכזי של ארה"ב עשו טעות חמורה כשנתנו לליהמן ברדרס ליפול. כשאתה עושה דבר כזה כשהמערכת הפיננסית במעט מפורקת, אתה מסתכן בלשתק את מערכת האשראי" - כך אומר המשקיע והיועץ לקרנות גידור אבי טיומקין.



"אני מבין בהחלט שההימנעות של ממשלת ארה"ב מלהציל את הבנק נובעת מאי רצונה לעוות את השווקים על ידי חיסול אלמנט הסיכון", אומר טיומקין, "אבל פה היא מסתכנת בהשמדת יכולתה של המערכת לפעול. אפשר היה 'למחוק' את בעלי המניות בליהמן, לגרום לסיכון שלקחו על עצמם להתממש, אבל עדיין להציל את הבנק כדי למנוע את הפגיעה הצפויה במערכת האשראי".



אבל הממשל האמריקאי היה פעיל במשבר של פרדי מאק ופאני מיי.



"זו הצגה. את בר סטרנס באמת הצילו - אבל לא את פרדי מאק ופאני מיי. מה שקרה במקרה של שני הבנקים למשכנתאות, ואפילו שר האוצר האמריקאי הנרי פאולסון הגדיר זאת כך, 'פסק זמן' - פסק זמן עד הבחירות לנשיאות, בעוד חודשיים".



"הממשל האמריקאי לא הזרים כסף ממשי לשווקים ולא לקח התחייבות מופרשת. בשביל התחייבות כזו הרי צריך אישור קונגרס - זה לא משהו שמשרד האוצר או הבנק המרכזי האמריקאי יכולים לעשות לבד.
מה שקרה במקרה של פרדי מאק ופאני מיי הוא שהממשל האמריקאי הסכים להלוות כספים למי שהחזיקו בחוב של שני הבנקים האלה - אבל לא לערוב לחובות האלה. ההלוואות האלה אינן הלוואות נון-ריקורס - אם החוב לא ישולם, מי שקיבלו את ההלוואות מהממשל האמריקאי עדיין יצטרכו להחזיר אותו. זו היתה החלפת נזילות בלבד. זה היה צעד שאפשר לבעלי החוב של פרדי מאק ופאני מיי להמשיך לתפקד - בינתיים".



מה הסכנות המיידיות שאנחנו עומדים בפניהן?



"אנחנו לקראת זעזוע שיקיף את כל המערכת - ולא רק בארה"ב ולא רק בבנקים להשקעות. הוא ישפיע גם על הבנקים המסחריים. מה שקורה עכשיו פשוט מוחק חלקים ניכרים מהנזילות בשוק. אם קודם אפשר היה לסחור בקלות על ידי לקיחת אשראי ומתן אשראי, עכשיו זה יהיה הרבה יותר קשה. מערכות האשראי הן נכות עכשיו. מי שיסבלו בוודאי מהמחנק הזה הן קרנות גידור כי הן הרי צרכניות אשראי גדולות מאוד. הן מצויות בסכנה עצומה".



"בהיבט רחב יותר, אנחנו רואים ונראה התכווצות משמעותית לא רק של בנקים להשקעות כי אם של המודלים שהם הביאו איתם ואת דרך ההסתכלות שלהם על השקעה בבורסה. בנקים להשקעות הרי גם החזיקו במידה רבה את השווי של חברות רבות דרך המאזנים שלהם - וגם זה ישתנה. לבסוף, אנחנו נראה נסיגה מהשימוש במודלים של מכפילי רווח, ומעבר לשימוש במודלים של נזילות פיננסית - של תזרימי מזומנים. זה יהיה הרבה יותר חשוב".



האם אתה חושב שהממשל האמריקאי עושה מה שצריך לעשות?



"לא. פרט לזה שהממשל האמריקאי לא הציל את ליהמן ברדרס הוא ממשיך להתעקש לא לעשות תוכנית סיוע תקציבית נוספת. התוצאה תהיה שבמקביל למשבר הפיננסי יתהווה משבר גם בשווקים הריאליים - שוקי הסחורות והשירותים. עד עכשיו כלכלת ארה"ב היתה יכולה להיעזר בשוקי אירופה ואסיה כדי להתאושש. והדולר הנמוך בוודאי סייע לה, אבל זה ייגמר מכיוון שגם כלכלת אירופה וגם כלכלות אסיה יצללו. גם השוק הרוסי, שהשפיע מאוד על הביקושים באירופה, יכביד על המצב".



"אם איבר אחד בגוף שלך נפגע - אתה מטפל בו ונשען על איברי הגוף האחרים כדי להמשיך לתפקד. אבל כאן מה שנפגע הוא מחזור הדם. ברגע שהאשראי נפגע, אם לא תפעל בצורה דרמטית בכל העוצמה - הגוף כולו בסכנת מוות. בינתיים הבנקים המרכזיים והממשלות לא מבינים את זה או שהם מתכחשים למציאות הזו: הבנקים המרכזיים מעלים ריביות והממשלות מקצצות בתקציב - הפוך ממה שצריך לעשות. מה שעוד נדרש הוא פעולה מתואמת של כל הבנקים המרכזיים בעולם ותיאום גם של הממשלות לצורך הגדלת משמעותית של התקציבים".



"בארה"ב ההימנעות מקבלת ההחלטות הנחוצות היא גם תוצאה של חוסר רצון של הממשל הנוכחי לקבל החלטות קשות רגע לפני בחירות כלליות. הממשל הנוכחי מעדיף להעביר את זה לממשל הבא. ולגבי הממשל הבא, נראה לי שכבר עכשיו אפשר לומר שהוא יהיה הרבה פחות קפיטליסטי וגלובאלי מהממשלים הקודמים. תהיה נסיגה מהקפיטליזם במתכונתו הנוכחית".



גם בישראל העלאת הריבית והשמירה על תקציב רזה היא מסוכנת?



"בהחלט. שמעתי שאולמרט נפגש עם ראשי המשק כדי להתייעץ איתם, והם שהציעו לו לא לחרוג בתקציב וגם לשמור על ריבית גבוהה. גם הם בהכחשה. ובאמת בנק ישראל והממשלה עושים מה שהם המליצו להם. זו הרי טעות, כי ישראל נמצאת בכיוון של מיתון, דפלציה ואבטלה. בנק ישראל נלחם מלחמת חורמה באינפלציה שאיננה והאוצר מחריף את התהליך. שמירת מסגרת התקציב היא טעות קולוסאלית".