ההימנעות מהצלת ליהמן ברדרס משקפת כנראה את ההערכה של הפדרל ריזרב שנפילת הבנק לא תגרום לתגובת שרשרת ולקריסה של מוסדות פיננסיים נוספים; כך אומר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל. שראל מציין שהבנק הפדרלי והממשל האמריקאי החליטו לקחת סיכון מחושב ולתת לליהמן לפשוט רגל מבלי להזרים כספי ציבור כדי להציל אותו.
לדבריו, אלו הן החלטות נכונות וחיוביות בטווח הארוך אם אכן יתברר שלא היתה תגובת שרשרת של פשיטות רגל, אך בטווח הקצר היא מגדילה את הסיכון לקריסות נוספות בשוק ההון.
הוא מציין שהתגובה של השווקים להחלטות הפד היתה עצבנית, אך לא היסטרית, כשהביקוש לאיגרות חוב של ממשלת ארה"ב גדל והתשואה ירדה מ-3.7% ל-3.5%.
באשר להשפעה המקרו-כלכלית של המשבר הפיננסי על המשק הישראלי, מציין שראל שהמרווח בין תשואת איגרות החוב הממשלתיות של מדינת ישראל לבין תשואת איגרות החוב של ממשלת ארה"ב וממשלות אחרות במערב אירופה התרחב ב-0.2%.
להערכתו, התשואות על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב משקפות את החשש מפני מפולת פיננסית, וההערכה שאם תתממש, שוקי המניות יקרסו והתשואות יירדו עוד יותר גם בשל הנפילה בלחצים האינפלציוניים ובעקבותיהם ירידה בריבית הפדרלית בארה"ב.
אם, לעומת זאת, הקטסטרופה לא תתרחש, יש סיכוי סביר שהתשואות יעלו גם בשל העלות התקציבית של הלאמת חברות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק והעלייה בחוב הציבורי בארה"ב. שראל סבור שתשואה של 3.5% לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים אינה משקפת בצורה טובה את סיכון האינפלציה. "על כן הייתי ממליץ למי שאינו חשוף עדיין לשוק ההון למכור בחסר את האיגרת האמריקאית ל-10 שנים", הוא מציין.
"אני מודע לכך שבשוק יש ציפייה שהבנק המרכזי האמריקאי יפחית את הריבית, אבל אם לא יהיו נפילות נוספות בשווקים הפיננסיים לא בטוח שהפד יפחית את הריבית", אומר שראל. להערכתו, המשבר הפיננסי יקרב את ההאטה העולמית למשק הישראלי, שלא נפגע עד כה - משום שהיצוא הישראלי מוטה היי-טק. "יש הסתברות גבוהה שתהיה פגיעה משמעותית ביצוא, כך שהצמיחה ביצוא הריאלי תהיה קרובה ל-0%, לעומת כמעט 10% ב-2008 ו-10% בשנים האחרונות", הוא מוסיף.
שראל צופה שבמחצית השנייה השנה האינפלציה תעלה בשל תיקון מעלה של מחירי הדיור. להערכתו, האינפלציה ב-2008 תסתכם בכמעט 6%, אך ב-2009 היא תרד.
שראל מעריך שבכל הנוגע להשקעות לטווח קצר יש עדיפות לאג"ח הצמודות, משום שציפיות האינפלציה של 2.5% בשנה, שגלומות באג"ח השקליות הלא צמודות בטווח הקצר, אינה מספקת; ואילו בטווח הארוך יש עדיפות לאג"ח השקליות הלא צמודות במח"מ (משך חיים ממוצע) של 8 שנים.
שראל מציין שפערי התשואה בין השחר הארוך לתשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב לטווח דומה גדולים מדי (2.3%), אך לדבריו כדאי להביא בחשבון שהשקעה באיגרות חוב שקליות לא צמודות לטווח ארוך כרוכה כיום, בניגוד לעבר, בסיכון הנובע מפריצה במסגרת התקציב - בשל החקיקה הפרטית; חוסר הוודאות הפוליטי; ובעיקר את הירידה החדה המסתמנת בהכנסות ממסים, שתגרום לכך שתוחמץ תחזית הגבייה ל-2009 בהיקף של 202 מיליארד שקל.
ורד דר, האסטרטגית הראשית של פסגות, מציינת שמדובר בשלב נוסף במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז 1929, כשייתכן שהמשבר הנוכחי יהיה אף גדול מהמשבר ב-1929. ההשפעה המקרו כלכלית של משבר על המשק הישראלי שלילית מכמה כיוונים, אומרת דר.
ירידה בביקוש ליצוא הישראלי בשל הרעה במצב הכלכלי בארה"ב ובאירופה תשפיע לרעה על היצוא.
הייסוף יתבטא, להערכתה, ב-2009. דר מציינת בהקשר זה כי שהשקל איבד 12% משווייו מאז החל בנק ישראל את הרכישות היומיות בשוק המט"ח, אך שיעור זה זהה לשיעור ההתחזקות של הדולר כלפי היורו; מה שמעורר שאלות ביחס לאפשרות של התחזקות נוספת של השקל כשבנק ישראל יפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח.
השפעות שליליות על המשק נוספות צפויות משוק ההון, כולל מחיקות של גופים פיננסיים שקנו ישירות נכסים שהונפקו בידי הבנקים הקורסים; ירידה בתחושת העושר של הציבור, בשל הירידות החדות במחירי המניות; ובעיקר עלייה בתשואות על איגרות החוב של החברות, שתגדיל את מחיר גיוס ההון ותאט עוד יותר את הפעילות הכלכלית.
המשבר הפיננסי גורם לירידה מהירה יותר במחירי הסחורות ובקצב האינפלציה, להערכת דר, ועל כן הוא משפיע לטובה על סיכויי הפחתת הריבית בארה"ב באירופה ובשלב מאוחר יותר גם בישראל. להערכתה, יו"ר הפד, בן ברננקי, צפוי להוריד את הריבית כבר בהחלטה הבאה. המצב בישראל שונה, שכן בנק ישראל עלול להעלות את הריבית בעוד 0.25% אם יתברר שמדד אוגוסט היה גבוה. ואולם השלב הנוכחי של המשבר הפיננסי מגדיל את הסיכויים שב-12 החודשים הקרובים ריבית בנק ישראל תרד. היא צופה שכבר במחצית 2009 ישקפו התחזיות לאינפלציה העתידית את העובדה שהבעיה האינפלציונית נעלמה.
מיכאל שראל: האינפלציה ב-2008 תסתכם בכמעט 6%; ורד דר: ייתכן שהמשבר הנוכחי יהיה גדול מהמשבר ב-29'
יורם גביזון
16.9.2008 / 9:59