מה שהפחיד את הבנק הפדרלי ואת פקידי האוצר לא היה רק האפשרות של התמוטטותו של עוד קונצרן, אלא תפקידה של AIG כספקית ענקית של חוזי ביטוח פיננסיים למשקיעים שקנו איגרות חוב מורכבות. חוזי ביטוח אלו חייבו את AIG לכסות על הפסדים של קוני איגרות החוב במקרה שהגיעו לחדלות פרעון. משמעות הדבר היא ש-AIG היתה בסיכון של מיליארדי דולרים בגלל ני"ע שבעבר נחשבו לבטוחים.
אם AIG היתה מתמוטטת, ולא מצליחה לשלם את כל תביעות הביטוח הללו של קוני ני"ע, היו משקיעים מוסדיים ברחבי העולם נאלצים לשערך מיד את ערך האג"ח שבידיהם. דבר כזה היה גורם לירידה בהון העצמי, ובערך של אג"ח שהמוסדיים עצמם מנפיקים.
משקיעים קטנים, כולל אלה המחזיקים קרנות שוק הכסף שבהן נמצאים ניירות ערך של AIG, היו נפגעים גם הם. בעלי פוליסות הביטוח של AIG היו מודאגים ממצבה גם הם, למרות שיש להם הגנות.
"היתה מתעוררת תגובת שרשרת", אמר אווה ריינהרדט, פרופסור לכלכלה מפרינסטון, "ההשפעה מהתפשטות נפילה של AIG היתה יכולה להיות עצומה".
מה הפחיד את ה-Fed?
ניו יורק טיימס
17.9.2008 / 9:55