כלל פיננסים מכווצת את מחירי היעד של הבנקים בישראל

דו"חות הרבעון השני של הבנקים שפורסמו לפני שבועיים הצביעו על תחילתה של האטה עם עלייה בהפרשות לחובות מסופקים וירידה בעמלות התפעוליות. לכך יש להוסיף את השפעת החשיפה הישירה לליהמן ברדרס עם צפי למחיקות של עשרות מיליוני דולרים ברבעון השלישי בשני הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי והשפעות עקיפות של המשבר הפיננסי העולמי.



להערכת מנהל המחקר בכלל פיננסים, יובל בן זאב,ספק רב אם הבנקים יעמדו ביעדים שהציבו לעצמם. תשואה של 15% בבנק הפועלים נראית רחוקה מאוד במבט ל-2009 וגם עבור בנק לאומי, רק ששם לא הוצהר היעד במפורש. דיסקונט יתקשה להתקרב ל-13% שהציב לעצמו ב-2010.



במבט ראשון על רקע אי הוודאות הרבה בשווקים אפשר היה לחשוב שהסיכון בבנקים זהה וממילא כולם פועלים באותה סביבה עסקית. לדעת כלל פינסים התמונה הזו אינה מדויקת עם דגש על שני נושאים עיקריים.



הראשון הוא הלימות ההון. אין ספר שבנק לאומי עם 12.4% הלימות הון ו-8.15% הון ראשוני נמצא בעמדה עדיפה מבחינת חוסן פיננסי בהשוואה לבנקים האחרים ולבנק הפועלים לו יש 11% הלימות הון ו-7.65% הון ראשוני בפרט.



הנושא השני הוא הדפנסיביות. בעניין זה מדגישים את פעילות בנק המזרחי שלו מרכיב גדול במיוחד לש פעילות קמעונאית ומשכנתאות בפרט. פעילות זו עשויה לסייע לבנק המזרחי בתרחיש של האטה. עם דגש על התנהגות המניות במיתון 2001-2002 בהשוואה לא מדויקת.



בטווח הקצר הסיכון עדיין גבוה והוא צפוי להיות כרוך בתנדותיות אשר תיקבע מעבר לים ולא בתל אביב. שתי המניות המועדפות בסקטור הבנקים הן בנק המזרחי-טפחות עם סיכון נמוך ובנק דיסקונט עם תמחור יתר של הסיכון הנתפש. מבין הבנקים הגדולים ההמלצה היא על בנק לאומי לישראל.