מאת הדר חורש
קשה היה לחשוב על דרך מוזרה יותר להודיע על עסקה כה חשובה במשק, מהדרך שבה בחרו סלקום ויורוקום לדווח על ההסכם שחתמו להקמת שותפות לתקשורת פנים ארצית. לכאורה, היתה זו חגיגה של ממש. המו"מ הממושך והמתיש התנהל במשך שנה תמימה, ושתי החברות הגיעו לסיומו לאחר דרך חתחתים מסמרת שיער.
משרד התקשורת איים לנדות את סלקום ממכרז תדרי הגישה האלחוטית, בטענה לבעלויות צולבות. עקב חשיבותם של התדרים האלחוטיים, הנתפשים כחיוניים לצורך חיבור מנויים ב"כביש עוקף בזק" לרשת החדשה, נאבקה סלקום בחירוק שיניים עד שהצליחה לבטל את הגזירה.
יורוקום, מצדה, ניסתה להקים מיזם תקשורת עצמאי, אך לאחר שגייסה מאות עובדים נאלצה להיכנע לקשיי המימון. סביב שתי החברות שניסו לחבור האחת לשנייה, קרסו תוכניותיהן של קווי זהב וברק להתחרות בבזק.
עם זאת ביורוקום וסלקום לא שרתה השבוע שמחה מיוחדת. הכל יודעים כי העסקה רחוקה מלהיות גמורה וכי הפרסום על העוגה החצי אפויה נועד לרצות בעיקר את משרד התקשורת, שלחץ לקבל תשובה כלשהי על התנהלות המשא ומתן, ורצוי תשובה חיובית.
שתי החברות דיווחו על מסמך עקרונות שנחתם על ידי עורכי דין. סלקום מיוצגת על ידי עו"ד יגאל ארנון, ויורוקום מיוצגת על ידי עו"ד רם כספי. אמנם אסור לזלזל בהסכמה בין עורכי דין. ואולם חוזים מוגמרים נחתמים על ידי ראשי החברות, לרוב בטקסים חגיגיים, ולאחר חתימת החוזה נוהגים ראשי החברות לשוחח עם הציבור על משמעויותיו ועל תרומת ההסכם לכל אחד מהצדדים. סירוב הצדדים לשוחח עם הציבור לאחר חתימת העסקה מעיד על הכרתם במרחק הרב המפריד בין "חתימת מסמך עקרונות על ידי עורכי הדין" לבין עסקה של ממש.
בסלקום אף הזכירו השבוע כי לפני חודשים ספורים חתמה החברה על הסכם עקרוני לרכישת חברת האינטרנט נטקינג, אך בדרך למימוש ההסכם נפלה העסקה.
המכשולים בדרך להקמת השותפות בין יורוקום לסלקום אינם פשוטים, מאחר ששיקוליהן של שתי החברות שונים ולעתים אף מנוגדים.
רבים בשוק ההון טוענים כי סלקום אינה זקוקה באמת ליורוקום לצורך הקמת הפרויקט, שכן אין החברה מביאה עמה לפרויקט נכסים של ממש. בסלקום לא מייחסים ערך רב לניסיון שצברה יורוקום בניסוי "אופק" שביצעה באריאל, ואומרים כי האנשים הטובים שגייסה אופק יעברו לסלקום גם אם לא תוקם השותפות.
רכילויות שהוכחשו נמרצות טענו כי שלמה פיוטרקובסקי, המשמש במקביל יו"ר סלקום ויו"ר הבנק הבינלאומי, מבקש לסייע ליורוקום שלוותה מיליוני דולרים מהבנק הבינלאומי לצורך מיזם התקשורת הפנים ארצי שלה.
אם יש ממש בטענות הללו, הרי שגם אריסון השקעות, בעלת השליטה בבנק הפועלים ושותפה ביורוקום (49%), עשויה להיות מעוניינת בשיפור מצבת החובות של יורוקום.
בסלקום יודעים כי מיזם התקשורת צפוי לבלוע כסף רב, ומעריכים כי ההשקעה הכוללת תגיע ל-200-150 מיליון דולר. כשיורוקום הכריזה על הקמת מיזם אופק היא העריכה כי היקף ההשקעה יהיה מיליארד דולר. הרשת שסלקום מתכננת, לעומת זאת, תהיה צנועה יותר בהיקפה ותשרת בעיקר מרכזי אוכלוסייה גדולים ומרכזי עסקים.
אם תבוצע ההשקעה, תעמוד לרשות סלקום רשת שתשרת בעיקר עסקים ומוסדות באזור המרכז, לצורך תקשורת נתונים ואינטרנט מהיר. עם זאת השירות הטלפוני שתוכל הרשת לספק יהיה כנראה ירוד בהשוואה לאיכות ולאמינות של בזק. בנוסף, ההערכות הן כי בזק לא תשב בחיבוק ידיים מול התחרות החדשה, וכי היא נערכת כבר עתה לתגובה שתפגע מאוד ברווחיה הצפויים של סלקום מהפרויקט.
בסלקום מודעים לכך שהתרומה הישירה של מיזם התקשורת הפנים ארצית לרווחיות הנאה שמציגה כיום החברה, עשויה להיות דלה עד שלילית. בחברה אומרים כי זו הסיבה שהשותפות עם יורוקום אינה בגדר צדקה שעושה היו"ר פיוטרקובסקי ליו"ר ובעל השליטה ביורוקום, שאול אלוביץ'.
השותפות מעבירה 40% מההשקעה והסיכון ליורוקום. ואולם האסטרטגיה של החברה דוגלת בשיווק חבילות תקשורת כוללות לתקשורת ניידת ונייחת, פנים ארצית ובינלאומית. במסגרת חבילה כזו יכולה סלקום להרשות לעצמה, למשל, להציע תקשורת פנים ארצית במחירי הפסד ולפצות עצמה באמצעות תמחור משופר של מחירי התקשורת הסלולרית, או מחיר השיחות הבינלאומיות.
לפחות מבחינת האינטרס העסקי, יהיה לסלקום כדאי להוזיל את התקשורת הפנים ארצית על חשבון השירות הסלולרי. בתחום הפנים ארצי היא מתחלקת בהוזלה עם יורוקום, בעוד שבשירותי הסלולר היא סופגת את מלוא ההתייקרות.
ניגוד אינטרסים זה לא נעלם מהצדדים למשא ומתן, אך נראה כי כל פתרון שעושה צדק עם יורוקום יפגע בגמישות השיווקית שלה תזדקק סלקום נואשות במסגרת התחרות הקשה עם בזק וחברות הסלולר.
דווקא עניינה של יורוקום בעסקה קשה יותר להבנה, וייתכן כי לא כל השיקולים לביצועה היו עסקיים. בהתבטאויותיו הנדירות תיאר אלוביץ' את תוכניתו להקמת חברה מתחרה בבזק כ"חלום חיים", שהוא נושא עמו יותר מ-20 שנה. לזכותו ייאמר כי לא החמיץ אף הזדמנות להקים או להשתתף במיזמי התקשורת הגדולים בישראל: העסק המרכזי והגדול ביותר שלו הוא יבוא ושיווק טלפונים סלולריים מתוצרת נוקיה.
בנוסף, נמנה אלוביץ עם מייסדי חברת הסלולר פרטנר ומחזיק ב-14% ממניותיה. הוא מחזיק ב-32% מחברת הלוויין, ייסד את אינטרנט זהב ושולט בה, ויש לו כמה השקעות בחברות סטארט-אפ בתחומי התקשורת והאינטרנט. בשותפות עם סלקום יתבקש אלוביץ להשקיע כ-80 מיליון דולר תמורת הזכות להיות שותף זוטר בפרויקט, שסיכויי הרווח ממנו מפוקפקים.
אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, עשוי להיות מותנה בפרידתו של אלוביץ' מהשקעותיו בחברת הלווין ובפרטנר, בתנאים ובעתוי לא נוחים.
אפילו הסיכוי לשדך את אינטרנט זהב הכושלת עם שותפות התקשורת החדשה, אינו נראה הסבר עסקי מניח את הדעת.
סלקום-יורוקום: שותפות של ניגודי אינטרסים
הארץ
31.10.2001 / 8:42