בעקבות הטעות בדו"חות וריפון - ביהמ"ש: הפיקוח הזר עדיף במקרה זה על הישראלי

על חברות זרות שנסחרות גם בבורסה של תל אביב בנוסף לבורסות אחרות, חל הדין הזר - כך קבעה היום נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל.



דוד שטרן, בעל המניות בחברת וריפון הולדינגס העוסקת בפיתוח פתרונות ומערכות לתשלומים אלקטרוניים מאובטחים, הגיש בינואר השנה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וריפון בגין נזקים לציבור שאירעו בשל טעות שנפלה בשלושה דו"חות כספיים. מניות וריפון נסחרות במקביל, בניו יורק ותל אביב. בשל הטעות קרסו שערי המניה. שטרן טוען שבמשך שמונה חודשים עד לגילוי הטעות, נסחרה המניה במחיר גבוה ממחירה האמתית, וכן הפסידו משקיעים כסף.



וריפון עוד לא הגישה תגובה לאישור התובענה הייצוגית, אך הגישה בקשה למחיקתה על הסף. במסגרת הליך זה נדרש להכריע אם הדין הישראלי חל על חברה זרה הנסחרת גם בבורסה של תל אביב.



הסדר הרישום הכפול עוגן בחוק ניירות ערך. לפיו, חברות מסוימות שרשומות בבורסות בחו"ל יכולות לרשום אותם גם למסחר בישראל. במקרים כאלה, החברות מגישות דיווחים לפי הדין הקיים בחו"ל ופטורות מהגשת מסמכים נוספים לפי הדין הישראלי. הסדר זה חל על חברות הנסחרות בבורסות הגדולות בארה"ב וכן על בורסת לונדון. ההסדר נולד על רקע משבר בשוק ההון בישראל שהיה מצומצם וסבל מסחירות נמוכה יחסית.



וריפון טענה כי 16 תביעות מקבילות, המתבססות על אותה תשתית עובדתית, מתנהלות בארה"ב ואף הוגשו לפני תובענה זו. לגישתה, יש להחיל את הדין האמריקאי כי מירב הזיקות העובדתיות, הכלכליות והמשפטיות הן לארה"ב, שם יושב המטה ומירב חברי ההנהלה. יתרה מזו, רוב המניות נסחרות בניו יורק ולא בתל אביב.



מנגד, גרס שטרן כי תביעתו עוסקת במניות שנסחרו בתל אביב, ולכן על הדו"חות חל החוק הישראלי. לגישתו, רוב הזיקות מכוונות דווקא לישראל: המניות נרכשו בבורסה בתל אביב, המצג השגוי אודות תוצאות פעילות וריפון היה בתל אביב, הנזק התרחש בישראל ושטרן הוא ישראלי. הוא הוסיף כי ההליכים המתנהלים בארה"ב הם שונים מתביעתו ועוסקים בתרמית ורשלנות של החברה ואילו הוא עוסק באחריות בגין פרט מטעה בדיווח השוטף.



נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, הכריעה לטובת וריפון. החוק קובע עקרונית כי הדין הזר חל על תאגיד חוץ. לשון הסעיף. החוק גם מאפשר לרשות ניירות ערך לפנות לרגולטור במדינה הזרה לפני פנייה לתאגיד עצמו. בכך רואה השופטת כי המחוקק מעדיף את הפיקוח הזר על זה הישראלי. בנוסף נסמכת השופטת על כך בדו"ח השנתי של רשות ניירות ערך מ-2007 צוין כי הרשות מניחה שהדיווחים המועברים אליה מחברות בעלות רישום כפול כבר מפוקחים היטב על ידי האמריקאים.



גרסטל הזכירה כי משקיעים בחברה יכולים להימצא במקומות שונים בעולם ו"מן הראוי כי ההליך ינוהל במקרה נתון מול פורום אחד ועל פי דין אחד". לדבריה, מרכז הפעילות של וריפון הוא בארה"ב ובבורסה בניו יורק נסחרות רוב המניות. יתרה מזו, כשהחלה החברה להיסחר גם ישראל, הודיעה החברה לבעלי המניות שחלים עליה דיני החברות של מדינת דלאוור.



"נראה שהמחוקק הישראלי אימץ במסגרת הסדר הרישום הכפול את דרישות הדין הזר לא רק בפן הטכני, הקובע דרך הגשת דיווחים, אלא אף בפן המהותי, העוסק באחריות של חברה זרה הנסחרת בישראל, וזאת מתוך רצון לרכז את כל ההליכים המשפטיים במקום אחד תחת דין אחד, הוא הדין האמריקאי", סיכמה גרסטל.



עוד אמרה כי "אין להתעלם מהמציאות המשפטית והכלכלית המשתנה עם התעצמות הגלובליזציה של שוקי ניירות ערך. תכלית הסדר הרישום הכפול היא חיזוק הבורסה המקומית, תוך שמירה סבירה על הגנת המשקיעים בארץ. החלת הדין הישראלי עשויה להרתיע חברות נוספות מהצטרפות לרישום הכפול ובך תפגע מטרת ההסדר".



בנובמבר יימשך הדיון בבקשה למחיקת התובענה. שטרן חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל. וריפון יוצגה על ידי עורכי הדין יוסי אשכנזי ועופר גרנות ממשרד הרצוג, פוקס נאמן.



(ת"צ 3912-01-08)