ההבדלים בהשקפת העולם בין מנהלי קרנות הון סיכון ויזמים

במפגש שנערך בשבוע שעבר בין מנהלי קרנות הון סיכון ויזמים התגלעו ההבדלים בהשקפת העולם בין הצדדים, כאשר מנהלי קרנות דורשים קיצוצים בחברות, ואלה טוענות שהקרנות אינן מעוניינות להשקיע.

אריאל סלע, שותף בקרן פורמולה ונצ'רס, המנהלת כיום 160 מיליון דולר והשקיעה בשנה האחרונה בשש חברות סטארט-אפ, אמר שהתקפת הטרור בספטמבר האיצה את תהליך ירידת השווי של חברות סטארט-אפ, ואולם ציפיות היזמים עדיין גבוהות. לדבריו, חברות הפורטפוליו של פורמולה ימשיכו לפטר עובדים. "כולם מקצצים, ומי שלא דורש התייעלות בחברות שלו, לא עושה את עבודתו", אמר.

רוני גורליצקי, נשיא ומנכ"ל חברת האבטחה פוסטנדו, המנסה לגייס 3-2 מיליון דולר לפי שווי של 7 מיליון דולר, אמר כי "המסר שאנו מקבלים מהקרנות הוא ציני. הן אומרות לנו, 'תראו לנו שצימצמתם את ההוצאות למינימום, הגעתם לרווחיות ומכירות שוטפות, יש לכם כסף בקופה לשנה ועוד, ורק אז נסכים להשקיע בכם'". לדבריו, התחושה בשוק היא כי למרבית החברות שלא הגיעו למעמד זה אין זכות קיום.

סלע הודה כי במצב השוק כיום משקיעות הקרנות בחברות המציגות רווחים, מחזיקות במערך שיווק והכסף מצוי בקופתן - ואולם אלה כבר עזבו את ישראל. "כדי להשקיע בחברה הפועלת בישראל, אנחנו צריכים להתמקד ביזמים בשלב הראשוני", אמר. "אלה צריכים לדעת שתינתן להם הזדמנות ואפשרות להיבנות בישראל".

אמיר גל-אור, יו"ר חברת ההשקעות פרטנרס 500 ושותף בכיר בקרן ההון סיכון אינפיניטי, הוסיף כי מצבם של הישראלים בחו"ל הורע באחרונה, ולכן זהו הזמן המתאים לעשות הכל כדי להחזירם. גל-אור תומך בהתערבות הממשלה לטובת המשק, אך מדגיש כי עליה להתמקד בתחום אחד: ענף הביוטכנולוגיה, "בעיקר עקב פרק הזמן הארוך הנדרש לפיתוח בתחום זה. אם הממשלה לא תתערב, התחום לא יצמח".

ירמי אגרט, מנהל החממה הטכנולוגית בהר חוצבים, אמר שהחממה הקימה מועדון משקיעים כדי לסייע לעשר החברות שבחממה להתמודד עם המשבר. "הקושי הנוכחי לגייס כספים הוא בעיקר לחברות בשלב הסיד, שצריכות לגייס יותר מ-300 אלף דולר", אמר. "מסיבה זו צריכה הממשלה להקים קרנות פרה-סיד ולהיכנס למקומות שבהם יש צורך לעזור בהבשלת החברות".

רק בסוגיה אחת היתה הסכמה בין משתתפי המפגש: חברות ההיי-טק בישראל כמעט לא משתפות פעולה עם האקדמיה בישראל; זאת בניגוד לארה"ב, שבה משקיעות מרבית החברות הגדולות סכומים גדולים באוניברסיטאות.

לדברי אגרט, המערכת האקדמית בישראל נוקשה ועדיין לא שינתה את גישתה כלפי התעשייה. אגרט סיפר כי נציג של חברת קומפיוג'ן ניסה ליצור קשר עם מוסדות אקדמיים ישראליים במשך שנה, ונכשל. לעומת זאת, האוניברסיטה האמריקאית הרווארד חתמה עמו על ההסכמים בתוך כמה שבועות.

להערכת עו"ד אורן פרסקי, יו"ר משותף לכנס ההיי-טק שאירגן הפורום הישראלי בשבוע שעבר, הדבר נובע מניגודי עניינים בין האוניברסיטאות לתעשייה. "עובדי המעבדות דואגים בעיקר לתקציבים שלהם, ואינם מסתכלים על אפשרויות מסחור, וחברות היישום אינן מאורגנות באופן שיתרום ליצירת קשרים עם התעשייה", אמר. "הממשלה חייבת להתרכז בתחום, כי כולם מציגים את הבעיה אבל איש אינו מטפל בה".

debbyk@haaretz.co.il