אבירי השוק הפרטי חומדים את הכסף הממשלתי

ככל שמעמיק השבר של קרנות ההון סיכון הישראליות, גדלה הגמישות האידיאולוגית שלהן ונגמרת הבושה הציבורית. כך לפחות סבורים כיום במשרדי הממשלה, בכללם במשרד התעשייה והמסחר.

בתמ"ס זוכרים כי בכנס שהתקיים לפני כשנה, קרא אחד ממנהלי הקרנות הבולטים במשק לנספחים המסחריים בשגרירויות ישראל בחו"ל, לא לעודד משקיעים זרים להביא הון לישראל. "יש כאן הון די והותר", אמר. מנכ"ל התמ"ס אמיר חייק, קרא לנספחים מעל אותה במה להתעלם מהערה זו. הוא טען כי הקרנות חוששות מתחרות, ומעוניינות גם בבלעדיות על החברות הישראליות וגם לקנות אותן בזול.

גם בשלב מאוחר יותר, בתחילת 2001, הביע אחד המשקיעים במשק בתחום הביוטכנולוגיה התנגדות להצעה שבחן המדען הראשי בתמ"ס, כרמל ורניה, להקים קרן להשקעות בביוטכנולוגיה. "בעידן המודרני, הממשלות אינן צריכות להתערב בנעשה בשוק", הסביר. כבר אז היה ברור, שהמשקיעים חוששים כי הגדלת היצע ההון באמצעות הממשלה תחזק את יכולת המיקוח של החברות.

עתה, לנוכח המצב הקשה בשוק, מעוניינות הקרנות בכסף הממשלתי ואף מוכנות לצעוד עם הממשלה יד ביד. בכך אין הן שונות ממפעלי הכלכלה הישנה הנתונים במצוקה שברשימה המתארכת, המונחת על שולחנו של חייק.

לפני חודשים ספורים אמר חייק כי בכוונת משרדו להקים קרן שתפעל עם מגזר הפרטי במתכונת של קרן יוזמה ותשקיע בחברות בתחילת דרכן (סיד). כחלק מכך יבוצעו בחברות אלה השקעות משותפות "דולר מול דולר" של הון ממשלתי והון הפרטי. חייק הוסיף כי בכוונתו לייעד להקמת הקרן 100 מיליון דולר.

יחד עם ההשקעה של המגזר הפרטי מדובר בקרן של 200 מיליון דולר, וכיוון שממוצע ההשקעה בחברה מתחילה נאמד בחצי מיליון דולר, תוכל הקרן לעודד הקמת 400 חברות חדשות. לא רע כבשורה למשק בעידן של קשיים בגיוסי הון בישראל ובעולם, והינזרות כמעט מוחלטת של המגזר הפרטי הישראלי מהשקעות בחברות סיד.

ואולם הקרנות קראו את ההודעה בדרך שונה. הן הבינו כי למשרד התמ"ס יש 100 מיליון דולר מיותרים, והחליטו להשתמש בסכום זה להצלתן. ההודעה של חייק באה בעקבות פגישות שקיים עם מנהליהן של כמה קרנות בהן יוזמה ופיטנגו, שאישרו כי קרן ממשלתית תעודד אותן להשקיע בחברות סיד. כמה חודשים לאחר מכן שינו הקרנות את טעמן, ועתה הן מבקשות מהתמ"ס להשקיע יחד אתן את הכסף בחברות הבוגרות שלהן.

בימים הקרובים מתכוון חייק להיפגש עם יגאל ארליך, שהקים את הקרן הממשלתית בשנות ה-90, ומנהל אותה מאז הופרטה. פגישות נוספות ייתכנו עם יוסי ורדי ואיתן רף, שהיו מעורבים בהקמת קרן זו, וכן עם כ-10 מנהלי קרנות הון סיכון. "אני פתוח לשמוע ולהתדיין", אמר.

חייק מציין כי הרעיון להקים את הקרן נבע מאיתור כשל שוק מובהק. ואולם אם יתברר כי ניתן להתגבר על כשל שוק זה בדרכים אחרות, הוא לא יתעקש על מתכונת הקרן שהגה. כך גם הוסכם במגעים בינו לורניה, שמתקציב משרדו אמורה לקום הקרן.

חייק כבר הבהיר לקרנות מה דעתו על האופן שבו פירשו את הודעתו על הקמת הקרן. "אני אומר לקרנות: אם יש לכן בעיה של מזומנים, תשקיעו בחברות הפורטפוליו הטובות שלכן, ואת הגרועות תסגרו". חייק גם לא מתרגש מהאזהרות על גל נוסף של מפוטרי ההיי-טק כתוצאה מסגירת חברות הפורטפוליו. להערכתו, מפוטרים אלה עשויים להפוך ליזמים שיקימו חברות סיד, או ישתלבו בחברות קיימות.

בתמ"ס לא ממש מרחמים על הקרנות. אחת הגישות המובילות במשרד מייחסת לקרנות חלק לא מבוטל מהמצב אליו הגיעו חברות הפורטפוליו שלהן. על פי גישה זו, הקרנות שכל אחת מהן השקיעה בכ-50 חברות לא הצליחו להשתלט על ניהולן, שבכמה מקרים גבל בבזבזנות. בתמ"ס נהנים לצטט את דבריו של יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה עמי אראל, שאמר כי אחד השינויים במדיניות חברות ההיי-טק הוא, שהן הפסיקו לממן שמרטף לחיות המחמד של העובדים שיצאו לחופשות בחו"ל.

"המחזוריות של ענף ההיי-טק העולמי תשתנה, ותהיה גם חזרה לשלב טוב יותר", העריך חייק. "אנו רוצים להיות מוכנים לשלב זה עם מאגר של חברות סיד שניתן לפרוץ עמן קדימה", הוסיף.

המסר של חייק ברור: אין לממשלה כוונה לומר, שהיא יודעת טוב יותר מהסקטור הפרטי איך לפתור את כל הבעיות; ואולם היא מעוניינת לפעול במקום בו יש כשל שוק, ולא כגלגל ההצלה לקרנות הון סיכון, שגילגלו בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים כששימשו בתפקיד החתול ששומר על השמנת.