מאיר ניצן: "כל עוד אני שומר על איזון תקציבי - שלא יתערבו לי בעיר"

"שבאוצר יפסיקו לבוא אלינו בטענות, ושיבואו בטענות לערים אחרות שנכנסות לגירעונות. שייתנו לחיות במדינה הזאת". ניצן מציין שב-2004 הוא הוריד את שכר העובדים בעיר בהסכמה ב-2%. "בכל מקום צריך אנשים טובים וצריך לתת להם שכר בהתאם. אני תמיד אפעל כדי להיות מאוזן תקציבית ולאו דווקא כדי להוריד את הוצאות השכר".



על הוצאות הפיתוח הנמוכות אומר ניצן: "הוצאות הפיתוח הן לא מתקציב העירייה, אלא מחברות הבת של העירייה. מדובר בהוצאה של כ-400 מיליון שקל, שלא מתקציב העירייה". נתוני התקציב מצביעים גם על השתתפות עצמית נמוכה בתקציבי החינוך, ועל כך אומר ניצן: "מדובר רק על ההשקעה בשעות חינוך באופן ישיר ולא על ההשקעה הגדולה בחינוך הלא פורמלי. אנחנו משקיעים יותר מ-120 מיליון שקל רק בשיפוץ בתי הספר. אין הרבה עיריות שמוסיפות את שעות הלימוד שאני מוסיף. מדובר ביותר מ-81 אלף שעות בשנה".



על פי הנתונים רמת הצפיפות בכיתות בראשון לציון גבוהה.



"משרד החינוך קבע שצריכים להיות 32 תלמידים בכיתה. אם אני מצליח להגיע ל-28 בכיתה, זה הודות לכך שיש לי כיתות לחינוך מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים. התלמידים זוכים גם לשיעורים אישיים כדי ללמדם על פי רמתם".



מה לגבי פיתוח מזרח העיר וטענות התושבים על אפליה?



"השכונות החדשות במזרח העיר לא שונות ולא נופלות בשום דבר מהשכונות החדשות במערב. קשה לקחת שכונה בת 60 שנה ולהפוך אותה למשהו אחר לגמרי. כשנכנסתי לתפקיד, רבע דונם בשכונות המזרחיות היה שווה 20-30 אלף דולר, וכיום לא תקבל שטח כזה גם ב-160-170 אלף דולר. הטענות נגדי הם התססה מכוונת של אנשים שאין להם מה להציע".



מה מקור הגאווה של העיר?



"אני גאה בהרכב תושבי העיר ובנוער בעל השקפה ממלכתית-לאומית, שאותה ספג במוסדות החינוך בעיר. שיעור הגיוס לצה"ל הוא 86%. אני גאה גם בזה ש'חיים' בראשון לציון. זו לא עיר שינה, זו עיר שלומדים, מבלים, בונים ועובדים בה. יש לנו חיי תרבות עשירים, פארקים וגינות ותנועות נוער. אין דבר שאין בעיר".



באיזה פרויקט יחיד היית משקיע 10 מיליון דולר, לו היית מקבל את הסכום?



"הייתי משחזר את האתר הארכיאולוגי של המצודה האשורית היחידה שקיימת בישראל בתחומה של העיר. יש מצודה כזו רק כאן ואולי בעיראק".