ראשון לציון: בעובדי העירייה משקיעים הרבה, בתושבים פחות

מעוד עיר ממוצעת ליד תל אביב, נהפכה ראשון לציון לעיר הרביעית בגודלה בישראל וליעד מגורים אטרקטיווי בעיני זוגות צעירים ומשפרי דיור, עם היצע בילויים עשיר, שכונות חדשות ומטופחות ואזורי מסחר ותעשייה מצליחים, ובכך הגיעה למקום ה-6 במדד הערים של TheMarker ו"העיר", הבוחן את מצב 15 הערים הגדולות והעצמאיות בישראל.



חבל רק שהעירייה משקיעה סכומים נמוכים יחסית לשאר הערים בשירותים לתושבים - אולי זה בגלל ש-25% מהוצאותיה מוקדשות למימון משכורות העובדים בעירייה - הרבה יותר מכל הערים האחרות שנבדקו, שמפנות למשכורות העובדים רק 15% בממוצע מהוצאותיהן, כך עולה מבדיקת ה-City שנערכה לעיר בשיתוף משרד רואי החשבון אופיר בוכניק ושות' (על האופן שבו נערכה הבדיקה ראו מסגרת). מצד שני, התושבים, ככל הנראה, לא מרגישים כי ההשקעה בהם נמוכה - בסקר שביעות הרצון שנערך בעיר הביעו הנשאלים שביעות רצון מעל הממוצע ברוב התחומים.



הטוב



רצים לדירה: מעיר אפרורית הצליחה ראשון לציון להפוך בעשור האחרון לעיר הרביעית בגודלה בישראל ותפסה את מקומה של באר שבע. היא נהפכה למקום מגורים אטרקטיווי, בעיקר עבור משפחות צעירות ומשפרי דיור, בזכות שילוב של כמה גורמים: התפתחות מואצת של אזור המערב החדש בעיר ואזורי הבילוי, הקרבה הגיאוגרפית לתל אביב ודיור בר השגה.



בניגוד לערים אחרות במרכז, נותרו מחירי הדירות בעיר נמוכים יחסית לערים האחרות. על פי מחירון לוי יצחק, מחירה הממוצע של דירת 100 מ"ר בעיר הוא 730 אלף שקל (לעומת 927 אלף שקל בממוצע בשאר הערים), ולאדם בעל משכורת ממוצעת במשק יידרשו 7.6 שנים בלבד כדי לרכוש אותה - שנתיים פחות מהממוצע בערים האחרות שנבדקו. אלה חדשות טובות למי שעדיין לא רכש דירה. מצד שני, ערך הדירות של מי שכבר רכש דירה בעיר עלה מאז 2006 ועד לאמצע 2008 ב-21.7% בממוצע - לעומת עלייה ממוצעת של כמעט 43% בשאר הערים שנבדקו. גם מחירי הדיור לשכירות עלו ב-54.5% לעומת 61.5% בממוצע בשאר הערים שנבדקו.



ובאמת, הנתונים מראים כי הביקוש למגורים בעיר גבוה: ברבעון הראשון של 2008 היתה ראשון לציון העיר שבה נמכרו הכי הרבה דירות חדשות - 381 - כך לפי סקירה שערכה פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט עבור התאחדות הקבלנים.



בנוסף, ראשון לציון נתפשת כיעד מועדף להעתקת מגורים, כך עולה מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור TheMarker ו"העיר" בקרב 4,500 תושבי 15 הערים הגדולות בישראל. לפי הסקר, דורגה ראשון במקום הרביעי כיעד מגורים פופולרי: 4% מקרב התושבים שאינם שבעי רצון ממקום מגוריהם היו רוצים לעבור אליה (הכתבה המלאה על מקום המגורים הפופולרי ביותר בישראל ביום שישי הקרוב). בהתאם, מאזן ההגירה בעיר ב-2004-2006 היה חיובי (0.15%), לעומת הממוצע בערים האחרות שנבדקו (0.17%-), אם כי עדיין נמוך מזה של תל אביב ופתח תקוה.







ואולם, יצוין כי למרות הביקוש, נבנו בעיר ב-2004-2006 רק 408 אלף מטר למגורים - 0.47 מטר לתושב, לעומת 0.60 מטר לתושב בממוצע בשאר הערים שנבדקו.



אמריקה זה כאן: מי שיזדמן לראשונה לאזור התעשייה החדש במערב ראשון לציון, עלול בטעות לחשוב שהוא נמצא במדינה אחרת - מתחמי הקניות הגדולים, בהם סניפי רשתות עצומים בגודלם וחנייה בחינם ובשפע, נראים כאילו יובאו היישר מארה"ב. בנוסף, שני מרכזי הפאואר סנטר של גזית גלוב שנפתחו באחרונה, רק מבססים את מעמדו כאזור קניות. בשנה הבאה אף צפוי לקום במתחם קומפלקס בתי הקולנוע סינמה סיטי.



גם בצד השני של העיר התפתח אזור התעשייה הישן ונהפך למוקד של בילויים, ומדי שנה נפתחים באזור כעשרה עסקים בממוצע. בשנה האחרונה לבדה נפתחו באזור שישה פאבים, מסעדות ובתי קפה, ושלושה נוספים נמצאים בהליכי הקמה.



נראה כי בעירייה זיהו את הפוטנציאל ואת רווחי הארנונה הגלומים באזורי התעשייה שנהפכו מבוקשים. עם זאת, יש לזכור את טראומת "עיר הקניונים", שהוקמה במערב העיר לפני כעשור. אז נבנו באזור התעשייה המערבי שבעה קניונים, שמתוכם רק אחד שרד ופרח - קניון הזהב. המסקנה: כדי לשמר אזור תעשייה פורח יש לשמור על כמות נכונה של עסקים ולא לעודד הקמתם ללא גבולות.



השכנים נאים: סיבה נוספת שאולי גורמת לראשון לציון להפוך יעד מבוקש, היא הפרופיל הדמוגרפי של תושביה, הנחשבים לאיכותיים - ודורגו בציון 7 מתוך 10 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גם משכורתם של תושבי העיר גבוהה יחסית, וב-2003-2005 הם הרוויחו בממוצע 6,815 בחודש - 160 שקל יותר מן הממוצע בערים שנבדקו. באותן שנים עלו משכורות התושבים ב-2% בממוצע שנתי, וגם מספר מקבלי דמי האבטלה ירד בחדות ב-6.4% בממוצע שנתי.



בנוסף, על פי סקר הוצאות למשקי בית בערים הגדולות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2007, בראשון לציון ובפתח תקוה קיים מספר המפרנסים הגבוה ביותר במשפחה (1.5 מפרנס במשפחה לעומת 1.3 בממוצע). כמו כן, העיר שוויונית יחסית לערים האחרות שנבדקו, ומדד האי שוויון באוכלוסייה הוא 0.43 בלבד לעומת 0.45 בממוצע הערים, אך גבוה יותר מהממוצע הארצי (0.38).



הרע



רבע מהוצאות העירייה - למשכורות עובדים: אמנם מצבה הפיננסי של העירייה איתן - העודפים בתקציבים השוטפים ובתקציבי הפיתוח הצטברו ליותר מ-107 מיליון שקל עד סוף 2006, אותה סיימה במינוס של מיליון שקל בלבד - ואולם 25.5% מהוצאות העירייה מוקדשות לתשלומי משכורות של עובדי מינהלת העיר, לעומת 15% בממוצע בערים שנבדקו.







כשבודקים את כל תשלומי המשכורות של כלל עובדי העירייה, כולל גננות, מורים, עובדי ניקיון, רווחה וכו' - מגלים כי כ-58% מהוצאות העירייה ב-2006 הוקדשו למשכורות והוצאות שכר. זאת לעומת 34%-44% ביתר הערים שנבדקו, שאף אחת מהן לא מתקרבת לשיא שקבעה ראשון לציון בתחום זה. בבדיקה שערך אגף הממונה על השכר באוצר בעיר, נמצאו חריגות שכר לכאורה אצל 1,500 עובדי העירייה, שמגיעות במקרה הקיצון לתוספת של 7,000 שקל לעובד במשכורת החודשית.



מאיר ניצן: "כל עוד אני שומר על איזון תקציבי - שלא יתערבו לי בעיר"



המשמעות ברורה: פחות כסף זורם למימון שירותים לתושבים ויותר כסף מגיע ישירות לחשבונות עובדי העירייה. ובאמת, הוצאות העירייה לשירותי התושבים נמוכות יחסית לערים שנבדקו: ב-2004-2006 היו הוצאות העירייה 4,129 שקל לנפש - סכום הנמוך ב-700 שקל מהממוצע; גם ההשקעה בחינוך נמוכה יחסית: העירייה מסבסדת רק 20.8% מההוצאות לחינוך מעבר להכנסות ממשרד החינוך ותשלומי ההורים (לעומת 36% בממוצע בערים שנבדקו ו-27% בממוצע כלל ארצי).



גם בפיתוח משקיעה העירייה פחות מאשר בערים אחרות: הוצאות הפיתוח של העירייה לנפש הן הנמוכות ביותר מבין הערים שנבדקו - 206 שקל לתושב ב-2004-2006, לעומת 601 שקל בממוצע בשאר הערים שנבדקו. בעירייה מסבירים כי ההשקעה בפיתוח גדולה יותר, ונעשית בעיקר על ידי חברות בנות (נתון לא מבוקר, ל"ד).



למרות זאת, באותן השנים פותחו בעיר מעט יותר תשתיות מים, ביוב וכבישים מאשר בערים שנבדקו (0.53 מטר לתושב לעומת 0.35 מטר בממוצע הערים), וגם הבנייה שאינה מיועדת למגורים גבוהה יחסית (0.34 מ"ר לתושב לעומת 0.17 מ"ר בממוצע הערים).







בנוסף, תושבי ראשון מממנים בעצמם חלק גדול מהכנסות העירייה - 28.7% - באמצעות הארנונה למגורים. בכך הם הופכים לתושבים שמממנים את השיעור הגבוה ביותר מהכנסות העירייה בעצמם, מבין הערים שנבדקו. המשמעות היא שהערים האחרות תלויות פחות במסי הארנונה, והתושבים בהן מממנים חלק קטן יותר מהשירותים שהעירייה מעניקה.



חשד לשוחד וטובות הנאה בעירייה, חקירה משטרתית, איומים על ראש העיר ומכרז איקאה



רחוק מזרח ממערב: בעוד שבמערב העיר נהנים התושבים מפיתוח איכותי ברמה גבוהה ומריבוי שטחים ירוקים, במזרח העיר התמונה פחות מוצלחת. בשיכוני המזרח מתגוררים כ-35 אלף תושבים (לעומת כ-130 אלף במערב). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונת שיכון המזרח בעיקר עולים ומרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע. לא מעט תושבים מהמקום, כולל נציג ועד הפעולה בשכונה, טוענים כי קיימים אפליה וחוסר איזון בין שני חלקי העיר - מזרח ומערב.



לתושבים תלונות קשות על התשתיות בשכונה, כבישים ומדרכות, הזנחה של גנים ציבוריים ואוטובוסים המבקרים בתדירות נמוכה. בחודשים האחרונים, נמסר מהעירייה, נערכו ישיבות שבהן הוחלט על שיפוץ מזרח העיר. בין היתר, נדונו נושאים כמו פרויקט שיכון לזוגות צעירים ושדרוג בית הספר רמז. בנוסף, הוצגו גם חלופות לפיתוח מתחם המרכז הקהילתי-מסחרי.



והלא נורא



מתחנכים, בדוחק: בתחום החינוך יש פער בין מידת ההשקעה הפיננסית להישגי התלמידים: השקעת העירייה בחינוך היא הנמוכה ביותר מבין הערים שנבדקו - העירייה מסבסדת רק 20.8% מההוצאות לחינוך מעבר להכנסות ממשרד החינוך ותשלומי ההורים, בעוד שבממוצע הערים שנבדקו סובסדו 36% מהוצאות החינוך. אפילו הממוצע הארצי גבוה מזה של ראשון - 25%.



עם זאת, תלמידי ראשון לציון מצליחים להציג נתונים מעט טובים מהממוצע בערים שנבדקו: אחוזי הנשירה מבתי הספר התיכוניים נמוכים יחסית - 2.3% לעומת 2.7% בממוצע בשאר הערים - ואחוז הזכאים לבגרות של התלמידים בעיר ב-2004-2006 היה 61.7% (לעומת ממוצע של 60.5% בערים). עם זאת, באותן השנים חלה הרעה גדולה של 3.3% בשיעור הזכאים, וגם הצפיפות בכיתות בעיר גבוהה יותר מבערים האחרות (28.4 תלמידים בכיתה לעומת 26.8 בממוצע בשאר הערים שנבדקו).



התושבים מרוצים מהעיר, אבל פחות מרוצים מהחינוך



יצוין כי התושבים פחות שבעי רצון ממערכת החינוך בעיר: רק 40% שבעי רצון ממערכת החינוך בעיר (לעומת 41% בממוצע בערים שנבדקו), בעוד שבשאר התחומים תושבי העיר שבעי רצון מעירם למעלה מהממוצע.







איפה הפארק? אמנם העירייה ממחזרת 21% מהפסולת בעיר (לעומת 12.9% בממוצע בלבד בערים שנבדקו) ואיכות המים בעיר טובה מאוד, אבל לא הכל טוב מבחינת איכות הסביבה: זיהום האוויר בעיר גבוה מאוד, ובהתבסס על תחנת ניטור אזורית (בחולון) ומאפייני העיר, מומחי עמותת אדם טבע ודין מעריכים כי בעיר קיים ריכוז גבוה של חלקיקים נשימים עדינים.



בנוסף, על אף שהמאבק שניהלו הארגונים הירוקים והעירייה נגד הקמת משרפה בעיר לטיפול בשפכי ביוב הוכתר בהצלחה, בעיית הביוב לא נפתרה: התושבים מתלוננים על ריחות קשים שנגרמים על ידי השפד"ן. העירייה אף פנתה בעניין לאיגוד ערים דן לביוב ואיימה כי אם האיגוד לא יפעל לשינוי המצב, היא תיפנה למשרד להגנת הסביבה ותבקש להטיל אחריות אישית על מנהלי האיגוד והמפעל. מהנהלת השפד"ן נמסר: "בימים אלה מתכנן השפד"ן לפרסם מכרז להקמת מתקן חדש בעלות של 130 מיליון שקל, שיפתור את בעיית הריחות באזור".



כמו כן, באדם טבע ודין טוענים כי בניגוד לשכונות החדשות במערב העיר, העיר הוותיקה סובלת מעיבוי בנייה וממעט שטחים ירוקים. וכך - לעיר הרביעית בגודלה בישראל אין עדיין פארק עירוני גדול.



חזרה לדף הראשי של דירוג הערים המלא