אקשטיין הוסיף כי מקורו של המשבר בשווקים הגלובליים הוא בשילוב של שלושה גורמים עיקריים: כשל רגולטורי בארה"ב שאיפשר יצירת משכנתאות בסיכון יתר ואיגוחן, כך שנוצר שוק נרחב הנגוע ב- Moral Hazard ("סיכון מוסרי"); עליית מחירי דיור מתמשכת בו זמנית עם ריביות נמוכות ומחירי סיכון נמוכים בשווקים בעולם; שכלול משמעותי בשוקי הכספים ושוק ההון תוך יצירת ניירות ערך מורכבים ולא שקופים, עם בקרה רגולטורית מוגבלת.
לדברי אקשטיין, התוצאה היתה קריסה של שוק משכנתאות הסאבפריים שיצרה תהליך מתמשך של הדבקה בין מוסדות פיננסים וחוסר אמון יוצא דופן בחלק נוסף של השווקים, שגרם להם לא לתפקד.
אקשטיין הוסיף, כי בישראל לא נוצרו שווקים כאלו ולא היה כשל רגולטורי, ולכן כל ההשפעה נובעת מהעולם הפיננסי הגלובלי בו כולם קשורים לכולם במעגל ראשון או שני. "גם אצלנו היו מחירי סיכון נמוכים שעלו משמעותית מאז תחילת המשבר", אמר אקשטיין. "הגופים הפיננסים שלנו אמנם קשורים לעולם, אך מידת הקשר הישירה היא נמוכה ולכן המערכת הפיננסית הישראלית היא איתנה. ואולם, חוסר האמון של המשקיעים בשווקים מגיע אלינו ישירות".
בהתייחסו לחוק בנק ישראל, אמר פרופ' אקשטיין כי הוא חיוני לחיזוק יציבותה הכלכלית של ישראל והשתלבותה במשק הגלובלי. לדבריו, החקיקה צריכה להיות מבוססת על כמה עקרונות: הגברת העצמאות של הבנק המרכזי בניהול המדיניות ובניהול הבנק; הגדרת יעדי מדיניות לבנק, ובראשם יעד יציבות המחירים, לצד יעדי משנה כמו תמיכה בתוצר ובתעסוקה ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית; הקמת ועדה מוניטרית ומועצה מנהלת; הגברת השקיפות ועומק הדיווח בהתנהלות הבנק ובניהולו.
פרופ' אקשטיין, המשמש כחבר בוועדת אריאב, התייחס למשבר הפיננסי הגלובלי: "המערכת הפיננסית בישראל נמצאת בתהליך מתמשך של רפורמות מבניות, שמטרתו הגדלת היעילות והתחרותיות תוך שמירת היציבות. הליך זה מאופיין בפיתוח מכשירים שמטרתם להגדיל את הנזילות, התחרותיות והסחירות בשוק. למרות ההתקדמות המרשימה ברפורמות בשני העשורים האחרונים, נותרה כברת דרך על מנת לפתח את השוק הפיננסי בישראל לרמה בינלאומית. בנוסף, המשבר הפיננסי הנוכחי בעולם מדגיש את החשיבות של פיתוח הרפורמות בזהירות תוך למידה מהקשיים הבולטים כיום".
לדברי פרופ' אקשטיין, הנושאים העיקריים הנמצאים בפיתוח והמקבלים תמיכה מועדת אריאב הם:
1. פיתוח שוק הכספים על ידי השלמת הרגולציה להשאלות חוזרות (ריפו) בין גופים פיננסיים (OTC) וכן באמצעות מסלקה מרכזית בבורסה.
2. פיתוח שוק ההון על ידי איגוח תזרימי מזומנים (משכנתאות) באמצעות הרגולציה, החקיקה והמיסוי.
3. יצירת כלים להפצת קרנות נאמנות וקופות גמל על ידי העברה ישירה של כסף אל חשבון הבנק ומחוצה לו באמצעות האינטרנט.
4. פיתוח קרנות כספיות עם אמצעי תשלום של כרטיסי אשראי על מנת לאפשר תחרות לניהול החשבון המסופק על ידי הבנק.
5. יצירת מסגרת מוסכמת להרחבת מצאי הנתונים על לווים, כדי לקדם את התחרות באשראי למשקי בית ועסקים קטנים.
6. התאמת מערכת המיסוי בשוק ההון לכללים המקובלים בעולם.
המשנה לנגיד בנק ישראל: "המשבר הפיננסי העולמי מדגיש את החשיבות ברפורמות זהירות בשוק הישראלי"
TheMarker
18.9.2008 / 14:48