אבי צור - איש ליכוד ובכיר לשעבר במשרדי הממשלה - זוכה מעבירות מכס ומע"מ

מיכאל תמו, צור וחברת י.א. שנחאי יבוא ושיווק בע"מ הואשמו בעבירות מכס, עבירות על חוק מס קנייה ומע"מ. החברה הוקמה ב-2002, ולטענת המדינה, באותה שנה ייבאו הנאשמים שתי מכולות עם 8,650 שעוני אורולוגין שבפועל הכילו 300 אלף חבילות סיגריות מסוג מרלבורו ומרלבורו לייט מתוך כוונה להונות את האוצר. כמו כן, נטען כי הסיגריות היו מזויפות ואסור ליבוא. בכתב האישום נטען כי הנאשמים ניסו לחמוק מתשלום מס קנייה בסך 2.7 מיליון שקל ותשלום מע"מ בסך כ-750 אלף שקל.



הטענה נגד צור, שהיה באותה תקופה מנהל המחזור במשרד לאיכות הסביבה, היא שהעביר לעמיל מכס מסמכי יבוא כוזבים בפקס: שטר מטען, חשבונית ספק, רשימת הסחורה וכן מסמך המאשר שהחברה נרשמה במע"מ. בנוסף, נטען, הוא זה שסיכם עם הסוכן את מחיר ההובלה של המכולות למחסן בבאר שבע.



צור, באמצעות עורכי הדין משה ישראל ומשה שמיר, הכחיש את האישומים נגדו. לגרסתו, ישראלי תושב בלגיה ביקש ממנו למצוא עבורו עמיל מכס לצורך שחרור מכולה של שעוני אורלוגין. לפיכך, נענה לבקשה וקישר בינו לעמיל המכס אותו לא פגש מעולם. בעל החברה, תמו, טען כי אינו מכיר את צור, וצור טען כי אינו מכיר את תמו.



במשפט התברר כי גרסתו תואמת את גרסת עדי התביעה ושופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עירית וינברג-נוטוביץ, נתנה בה אמון. העדות העיקרית נגד צור היתה של עמיל המכס, אך השופטת קבעה כי לא הוכח כי צור העביר לו מסמכים כוזבים ביחס ליבוא. "הנאשם פנה לעמיל מכס שאינו מוכר לו, לא ביקש הנחות, הקלות או קיצורי דרך, ביצע את פעולותיו בגלוי... התנהג כי שלא היה לו מה להסתיר". אמנם, אמרה השופטת, צור אמור היה לחשוד במתרחש ולשאול עצמו לשם נזקקו לעזרתו ומה הכדאיות של היבוא, אך "לא הובאו ראיות, ישירות או נסיבתיות, מהן ניתן להסיק שחשד כלשהו התעורר בלבו".



השופטת נסמכה, בין השאר, על כך שצור ידע כבר בפנייה הראשונית לעמיל כי תיערך בדיקה פיסית למכולות. גם הודאה באשמה של תמו ואפילו הודאת הנאשם בכך שחשב להפיק טובת הנאה בעתיד מעזרתו לא הביאה להרשעה. (פ 1926/04)