פדיונות הענק לא הגיעו לקרנות הכספיות: בתי ההשקעות מדווחים על גיוסים כרגיל

תעשיית קרנות הנאמנות ניהלה בתחילת החודש כ-115.7 מיליארד שקל, אך נכון ליום שלישי נותרו בה כ-113.5 מיליארד שקל, כלומר, ללא היומיים האחרונים, הפדיונות בתעשייה עלו על 2 מיליארד שקל.



בארה"ב מדווחים על קשיים בשוק הפקדונות וההשקעות לטווח קצר מאוד. בארה"ב נקלעה קרן כספית גדולה למצב בו בעקבות אחזקתה בתעודות חוב של ליהמן ברדרס, היא נאלצה להתמודד עם דרישות גבוהות של הציבור לפדיון הקרן. מכיוון שהקרן לא נזילה ב-100%, היא הישהתה את הפדיונות בשבעה ימים, כלומר, מי שנתן פקודת מכירה היה צריך להמתין כמה ימים.



עם זאת, בשוק המקומי הקרנות בנויות במבנה קצת שונה ולפי בתי ההשקעות, לא חלים בהן פדיונות בסדרי גודל משמעותיים.



מיכל חן לוין, מנכ"לית קרנות מידע זהב, מסבירה כי בקרנות הכספיות הישראליות, למנהל הקרן יש מגבלות במה להשקיע. לפי תקנות של רשות ני"ע, אסור לקרנות הכספיות להשקיע יותר מ-2.5% מנכסי הקרן בנע"מ (נייר ערך מסחרי) בודד. הנע"מ הוא תעודת חוב שמנפיקות חברות, החל מבנקים ועד חברות ציבוריות גדולות, המהוות כמעין הלוואה. בסך הכל, קיימים בישראל 11 ניירות כאלה, כאשר לקרן הכספית מותר להשקיע לכל היותר 25% מסך הקרן בניירות ערך כאלה.



בקרנות בחו"ל הקרנות משקיעות בנכסים סחירים מול חברות גדולות, כך שהנייר הסחיר יכול לרדת. בארץ ההתחייבות אינה סחירה אלא נעשית מול הגוף, והיא תעודת חוב. כשצריך להנזיל חלק גדול מהקרן, לדוגמה במצב של פדיונות גדולים, הקרן מבקשת את הכסף מהגוף, וזה צריך להחזיר את הכסף לקרן תוך שבעה ימים.



"אם היו פדיונות בקרנות הכספיות, זה היה מצד גופים מוסדיים שאולי פעלו בהתאם לנעשה באירופה וארה"ב, אך הציבור לא בורח מהכספיות", אומרת חן לוין.



בנוסף, במצב קיצון יכולה הקרן לעצור את הפדיונות למשך שלושה ימים, בקבלת אישור מרשות ניירות ערך. כך למשל רשאי יו"ר רשות ני"ע להורות לאחר התייעצות עם יו"ר דירקטוריון הבורסה על הפסקה של פדיון קרנות, לא יותר משלושה ימי מסחר, אם תוצאות המסחר "שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור למכור ניירות ערך בעד קרן או לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן", כלשון תקנות קרנות הנאמנות.



"באופן כללי, הנזילות בקרנות הכספיות היא מוחלטת, ומצב שבו הקרנות הכספיות לא יפדו את הכסף הוא תרחיש מאוד יוצא דופן", אומרת חן לוין.