ב-16 בינואר 2007, אחרי ששהה מספר ימים במעצר ובחקירות אינטנסיוויות, ביקש נציג רשות המסים בארצות הברית, יגאל סער, להיפגש ביחידות עם ראש צוות החקירה בפרשת רשות המסים, סנ"צ דוד אוסמו. כשסער ואוסמו הסתגרו בחדר, פתח סער בווידוי נרגש. "סער אמר כי מינויו של ג'קי מצא לראש רשות המסים הוא מינוי של בעלי אינטרסים, אנשי עסקים. הוא הגדיר את המינוי כהשתלטות עוינת על רשות המסים", כתב אוסמו במסמך שתיעד את הדברים. "לדבריו של סער, הכוונה היתה שג'קי מצא יבצע מינויים הנוחים לאנשים מסוימים ולאחר מכן יעזוב את רשות המסים. הוא הסביר כי לא ייתכן שמצא כה מוכשר שהגיע לתפקיד כה בכיר בגיל כל כך צעיר".
הדברים הנכוחים האלה מעלים תהייה מסוימת, שהרי בקיץ 2006, חצי שנה לפני שנשא את המונולוג הזה, טס סער צוהל ומאושר לניו יורק כדי להתחיל בעבודתו החדשה כנציג רשות המסים בארצות הברית - תפקיד שבו זכה בזכות אותם קשרים אפלים שתיאר באוזני אוסמו. איך הפך הנמר חברבורותיו? איך הפך יגאל סער מנציגה המכובד של רשות המסים בארצות הברית, תפקיד הכולל משכורת נאה ודירה יפה בניו יורק, לחשוד בלקיחת שוחד?
בשבוע שעבר נחשף במוסף זה חומר החקירה בפרשת רשות המסים. מחומרי החקירה התחוור, שלב אחר שלב, איך ניסו קארשי ובן גור בגיבוי אחותו של קארשי, מנהלת לשכת ראש הממשלה שולה זקן, להשתלט על הגוף שאחראי על גביית המסים בארץ ולעשות בו כרצונם. אחד הסיפורים שמדגימים את ניסיון ההשתלטות על הרשות הוא סיפור מינויו של יגאל סער לתפקיד נציג רשות המסים בארצות הברית. זהו סיפור שהשלכותיו עלולות לפגוע לא רק במצא ושותפיו. סיפור מינויו של סער מכתים גם את יו"ר רשות המסים הנוכחי, יהודה נסרדישי.
כך מוצאים מועמד
זמן קצר אחרי שג'קי מצא נבחר לתפקיד ראש הרשות, בראשית 2006, ביקשו יורם קארשי וקובי בן גור למנות את יגאל סער, בן 49 שהיה מנהל המכס והמע"מ בירושלים, לסמנכ"לו של מצא. מצא התנגד למינוי בתוקף, אך במקום לגלגל את עסקני הליכוד מכל המדרגות ולדרוש מהם להפסיק לבחוש בעניין, הוא השמיע באוזניהם תירוצים מתירוצים שונים כדי שיוותרו על מועמדותו של סער. אחד התירוצים המקוריים שניפק היתה שיחה שקיבל כביכול מראש אגף החקירות במשטרה, יוחנן דנינו, שבה ביקש ממנו דנינו שלא למנות את סער לתפקיד הבכיר. "דנינו מעולם לא פנה אלי בעניין סער", התוודה מצא בחקירתו במשטרה, "השתמשתי בכל אמצעי כולל שקרים, המצאות, בלופים".
קארשי רתח על מצא עקב הסירוב לקדם את סער. מצא טען בחקירתו כי עד שלא נמצא פתרון לעניין סירבה אחותו של קארשי, ראש לשכת ראש הממשלה שולה זקן, להפגיש אותו עם שר האוצר דאז אהוד אולמרט ולהעביר את סבב המינויים הנדרש.
ביום שישי בצהריים, בתחילת מארס 2006, נפגש מצא עם קארשי ובן גור במסעדה בתחנת דלק הסמוכה לישוב שורש שבהרי ירושלים בניסיון למצוא פתרון. בן גור שימש כמתווך. "מטרת הפגישה היתה להסיר את החסם בעניין סער", הסביר מצא בחקירה, "דהיינו שקארשי ישחרר את המינויים אצל שולה". במהלך הפגישה הבטיח מצא פיצוי: מינויו של סער כנציג הרשות בארצות הברית. מצא הסכים להעניק את המחווה הזאת אף שכלל לא העריך את סער. "לא באמת האמנתי שסער הוא מנהל טוב", אמר בחקירה.
קארשי הסכים להצעה ובכך תמה המחלוקת. כעבור שלושה ימים נפגש מצא עם סער במסעדה בתל אביב והודיע לו כי הוא המועמד שלו לתפקיד; מצא לא יכול היה להודיע לסער על מינויו לתפקיד משום שאת נציג רשות המסים בארצות הברית בוחרת ועדת מכרזים בלתי תלויה. עד כמה היה מצא עושה דברם של קארשי ובן גור ברשות, ניתן ללמוד מהעובדה שעוד במהלך הפגישה עם סער התקשר מצא לבן גור כדי לעדכן אותו על עמידתו במשימה. כדי לחסוך מהיושב מולו את הפרטים האפלים, העמיד מצא פנים כאילו חייג את המספר של מזכירתו. "סיגל, אני אוכל צהריים עם יגאל סער. היו לי הודעות?" פלט לשפופרת. בן גור, מהצד השני של הקו, קלט את המסר מיד.
סער יצא מהארוחה עם מצא מעודד אך לא שקט. ערב המכרז, שהתקיים ביולי 2006, הגיעו לאוזניו ידיעות ששני מועמדים ראויים מתוך הרשות, אילן אוהד ושמואל מייזליק, הגישו גם הם מועמדות לתפקיד. בשיחה עם קארשי קבל סער כי מצא "לא הוריד את האנשים הבעייתיים".
* * *
אחרי מספר ימים מתישים שבהם בקושי אכל ועישן כמו קטר פנה אחד מחוקרי יאח"ה למצא ושאל אם הוא פעל להורדת מתמודדים בכירים מהמכרז לתפקיד נציג הרשות בארצות הברית. מצא נזעק: "אין מועמד אחד שיזמתי עמו שיחת טלפון ואמרתי לו רד מהמכרז". לרוע מזלו שירטט חומר הראיות סיפור שונה לחלוטין.
החוקרים למדו שזמן מה לפני המכרז פנה מצא לבן גור וביקש ממנו לפעול להסרת מועמדותו של ידידו מימי השירות הצבאי, אילן אוהד. "אוהד הגיש מועמדות לארצות הברית", עידכן מצא את בן גור וקבל: "מה זה הדבר הזה? יושבים, מדברים שפה ברורה, מסבירים שלא, בשביל מה, מה הוא צריך להתבזות?" בן גור הבטיח לפעול. "אני אגיד לו שיוריד את המועמדות", הודיע למצא וביקש ממנו את מספר הטלפון של אוהד.
בחקירתו סיפר אוהד מה אמר לו בן גור: "בן גור שוחח איתי ואף נפגש איתי פעמיים. בפגישות אלה הבנתי ממנו באופן חד-משמעי שאני לא מועמד הרשות לתפקיד... וכי רצוי שאסיר את מועמדותי למכרז. לאור הבנה זו שלי סיכמתי עם בן גור בפגישה כי אסיר את מועמדותי רק יום לפני ההתכנסות הוועדה". באותה הזדמנות הבטיח בן גור לאוהד כי יסייע לאשתו למצוא עבודה בתחום יחסי ציבור.
למשימת סילוקו של מייזליק מן המכרז שלח מצא את מקורבו, סמנכ"ל המינהל ברשות שמואל בוברוב. "בוברוב התקשר אלי אחרי שהגשתי את מועמדותי ורמז לי כי יש מועמד אחר", אישר מייזליק בחקירה והוסיף: "השיחה הזאת כיוונה אותי בצורה ברורה מאוד לפעול להסרת מועמדותי, כפי שאכן עשיתי זמן קצר לאחר מכן".
אחרי סילוק שני המוקשים האלה, היה מצא בדרך לריצוי צמד העסקנים. היה רק עניין קטן נוסף: על מצא היה לדאוג לכך שנציג רשות המסים בוועדת המכרזים יפעיל את מלוא כובד משקלו כדי שסער ייבחר לתפקיד.
ועדת המכרזים מתמנית על ידי נציבות שירות המדינה וחברים בה בין השאר נציגי משרדי ממשלה שונים, נציג ההסתדרות ונציג ראש רשות המסים. בחקירתו הסביר מצא את תפקידו המכריע של נציג הרשות בוועדה: "בדרך כלל המועמד של הרשות הוא המועמד הנבחר, וזאת משום העובדה שלנציג הרשות יש משקל מקצועי, ניהולי והיכרות הרבה יותר מעמיקה עם המועמדים, להבדיל מיתר חברי הוועדה". רצה הגורל ונציג הרשות בוועדת המכרזים לבחירת סער היה לא אחר מאשר יהודה נסרדישי, יו"ר רשות המסים הנוכחי.
כך תופרים מכרז
נסרדישי, בן 64 שהחל את דרכו בשירות המס עוד בשנת 66', היה לממלא מקום יו"ר הרשות מאז אפריל 2007 ומאז הוארכה כהונתו מספר פעמים. שר האוצר הנוכחי, רוני בר-און, העדיף לתפקיד היו"ר איש מסים בעל עבר בשוק העסקי, אולם לאחר שבחירתם של רו"ח זאב פלדמן ואלכס הילמן לא התאפשרה, המליצה ועדת האיתור שהקים למנות את נסרדישי לתפקיד. בתחילת הקיץ מונה נסרדישי רשמית ליו"ר רשות המסים.
את הטלטלה שעברה רשות המסים בהתפוצץ פרשת מצא ניתן להשוות למה שקרה לשב"כ לאחר פרשת קו 300. מעצרו של מצא היה מאורע טראומטי שחייב שידוד מערכות כולל, ומשימתו של הבוס החדש היתה להבריא את הארגון המוכה מהחוליים שהתגלו בחקירת המשטרה ולהוליך אותו לעידן חדש. האם נסרדישי הוא האיש המתאים למשימה? מחומרי החקירה בתיק מצא עולה חשד כי נסרדישי היה מעורב בסיוע לתפירת המכרז ליגאל סער.
ב-10 בינואר ובהמשך ב-7 במאי 2007 הגיע נסרדישי למשרדי יאח"ה כדי למסור עדות בפרשה. להפתעתו, כבר בראשית החקירה הודיעו לו החוקרים שהם עומדים לחקור אותו בחשד "למרמה והפרת אמונים". לאחר מספר שאלות כלליות ולאחר שסיפר כי ערב המכרז אמר לו ג'קי מצא כי סער הוא המועמד המועדף עליו, הטיח החוקר בנסרדישי: "אני אומר לך שאתה דאגת להציג את יגאל סער בפני חברי ועדת המכרז כמועמד הטוב ביותר ובכך דאגת לבחירתו לתפקיד נציג הרשות בארצות הברית. תגובתך?"
נסרדישי: "לא נכון. אמרתי כבר שג'קי אמר לי את דעתו. אף אחד אחר מרשות המסים לא דיבר איתי על יגאל סער".
מחומר הראיות שהציגו בפניו החוקרים עלתה אפשרות אחרת. החוקרים מצאו שערב המכרז פנה נסרדישי לסמנכ"ל המינהל בוברוב וביקש ממנו הנחיות לגבי המכרז. "תגיד לי מה אתה רוצה, מה אתם רוצים, אני צריך מידע מכם", הפציר נסרדישי בבוברוב, וההנחיה לא איחרה לבוא.
חוקר: "אתה אומר לבוברוב: 'תגיד לי מה אתה רוצה, מה אתם רוצים, אני צריך מידע מכם'. למה התכוונת?"
נסרדישי: "שום כוונה, בוברוב לא נותן לי הנחיות. אני כבר סיפרתי לכם שג'קי מצא אמר לי שיגאל סער ראוי לתפקיד. אתה החוקר אומר לי שהתכוונתי שבוברוב ינחה אותי במי לבחור בוועדה, ואני משיב לך שלא לזה היתה הכוונה. הכוונה שלי היתה אולי שגיאה בניסוח... בשום מקרה לא התכוונתי שבוברוב יגיד לי במי לבחור בוועדה. חס ושלום".
בשלב הזה הוצגו לנסרדישי ראיות נוספות, שלפיהן פעל למען בחירתו של סער במסירות אין קץ. כך למשל מצאו החוקרים שמיד אחרי המכרז הוא התקשר לבוברוב והתגאה בפניו על האופן שבו קידם את סער על פני מועמדים אחרים. "כל הזמן דחפתי אותו... עשיתי ממנו הכי גדול", אמר נסרדישי בשיחה. הוא עידכן את סמנכ"ל המינהל כי המשימה, העברת סער במכרז, היתה קשה מאוד וכי היו שני מועמדים נוספים, מלבד מייזליק ואוהד, שאותם הגדיר כ"טובים מאוד". אחר כך הוסיף ופירט שבמכרז ישבה נציגה של משרד החוץ ששאלה את סער שאלות באנגלית וכי המועמד שלו "גימגם". "אני אופטימי", סיכם נסרדישי.
בחקירתו הסביר: "עידכנתי את שמואל בוברוב כסמנכ"ל למינהל, שזה תפקידו... אמרתי לבוברוב שהיתה מישהי ששאלה שאלות באנגלית, וגם אמרתי לך בהתחלה שסער לא היה טוב מאוד באנגלית. זה שאמרתי לבוברוב שעשיתי מיגאל סער גדול בוועדה, זו טעות בניסוח. לא הייתי צריך לעשות מיגאל גדול, כי הוא גדול בעצמו". להגנתו הוסיף וטען שגם שאר חברי הוועדה תמכו בסער.
כעת, לפי משרד המשפטים, עומד עניינו של נסרדישי בפרשה בפני החלטה. "נסרדישי נחקר כחשוד בפרשת המינויים ברשות המסים", נמסר מהמשרד, "הוא לא נמנה עם החשודים ששוקלים אם להגיש נגדם כתב אישום ולכן לא זומן לשימוע. החלטה סופית לגביו, כמו לגבי חשודים נוספים, תתקבל לאחר השימועים".
דוברת רשות המסים מסרה: "נסרדישי כיהן בתקופה האמורה כמשנה למנהל הרשות ושימש כנציג המשרד בוועדת המכרזים שכונסה לבחינת המועמדים לתפקיד נציג רשות המסים בארצות הברית. יצוין כי בוועדת המכרזים היו ארבעה חברים נוספים ודעתו של נסרדישי הצטרפה לדעתם, שכן המועמד נבחר פה אחד. נסרדישי אכן ביטא עמדה לפיה יגאל סער הוא המועמד המתאים למשרה האמורה לאור ניסיונו המקצועי וכישוריו. יתרה מכך, סוגיית השתתפותו של נסרדישי בוועדת המכרזים שנבדקה כידוע על יד המשטרה נבחנה הן על ידי הפרקליטות הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ואלה לא מצאו פגם או מניעה למינויו לתפקידו הנוכחי".
* * *
כעבור מספר ימים הודיעה ועדת המכרזים על זכיית סער בתפקיד. מיד אחרי הזכייה התקשר בוברוב לבן גור והודיע לו בשמחה: "הירח יאיר בניו יורק". מצא מצדו התקשר לעדכן את קארשי בהצלחה. חתן השמחה עצמו, סער, שהה באותה עת בטיול משפחתי בחו"ל. קארשי חיפש אותו כדי להודיע לו על הזכייה, אך הטלפון הנייד של סער היה סגור. כשסער שב לארץ הם שוחחו וקארשי דיווח לו כי ביום הזכייה בתפקיד, הוא קיבל את בשורת המינוי ממצא עצמו: "שאלתי אותו (את מצא) אם אתה יודע, הוא אומר לי: 'לא, הוא לא יודע כלום. הנה אני אומר לך ראשון, תגיד לו, שיידע שיהיה חייב לך'" (בחקירתו הכחיש מצא את הדברים).
וסער הרגיש חייב: במהלך כל התקופה שבה הזיעו שני העסקנים על שליחותו לארצות הברית, הדליף סער לקארשי מידע חסוי מחקירה רגישה ופעל לקדם בסולם התפקידים ברשות אנשים שהעסקן חפץ ביקרם.
בינואר 2007 החגיגה נגמרה: מצא, קארשי, בן גור וזקן נעצרו, וכמוהם נעצר סער ונאלץ לחזור מהתפוח הגדול הישר לחדר המעצרים בתחנת בת ים. למונולוג הנרגש על כך שמינויו של מצא הוא "מינוי של בעלי אינטרסים, אנשי עסקים" הגיע סער אחרי כמה ימי חקירה שבסופם הבין שהחבל נכרך סביב צווארו. "הוא הסביר שהוא נמצא בסרט רע", כתב סנ"צ אוסמו במזכר המפורט, "וכי כל הראיות מסבכות אותו וקושרות אותו לחשדות. הוא מרגיש שנעשה לו עוול וכי כל פעילותו לקבל את תפקיד הסמנכ"ל למינהל היתה כדי לשמור על רשות המסים".
כך נולדת הנחה
בחורף 2006 הגיע מצא לביתו של קודמו בתפקיד, איתן רוב, ברמת אפעל. בסלון הבית המתין למצא מלבד רוב גם בן גור, חברו הקרוב של רוב ושותפו לעסקים בעבר. לפגישת הפיוס קדמו שבועות ארוכים של נתק מוחלט בין ראש רשות המסים לרואה החשבון הזועם ורוב התנדב לפשר בין השניים.
בסיום הפגישה, גילו החוקרים, דיווח בן גור לאחד ממקורביו שבפגישה מסר לו מצא אינפורמציה רגישה על מינויים. חוץ מזה ניתחו השניים את ההתפתחויות הפוליטיות במדינה - היה זה החורף שלאחר מלחמת לבנון השנייה - ועמדו על הסיכוי למהפך שלטוני קרוב שייתכן שיחזיר את הליכוד, מפלגתו של בן גור, לשלטון. "הוא חושש מזה", אמר בן גור על מצא. "אמרתי לו: זה הסוף שלך". אחרי השיחה הזאת התפנה בן גור לנתח את תוצאות ועידת הפסגה עם החבר רוב. "רציתי להבהיר לו שהוא יצטרך אותי גם בעתיד", הסביר בן גור. "זה היה ברור", סיכם רוב.
רוב, שנעצר עם יתר החשודים אך לא עומד בפני הגשת כתב אישום, הוא דמות מפתח בפרשת רשות המסים. הוא זה שהכיר לבן גור את מצא, הוא העביר ביניהם מסרים, הוא ידע על הלחצים שמופעלים על יורשו. בחקירה התברר כי למרות שהיה בתקופת צינון, הוא לא נמנע מלפנות לכפופים לו לשעבר בבקשות שונות הנוגעות למקורביו. עוד התברר שהוא שמר על יחסים קרובים עם בן גור ושהלה פעל במרץ כדי לסייע לו למצוא עבודה.
רוב הסתדר לבד. ליתר דיוק, כמעט הסתדר. ה-2 בינואר 2007, אותו יום שבו נעצר רוב יחד עם שאר החשודים, היה אמור להיות יום חג עבורו. זמן קצר לפני כן בחר בו נוחי דנקנר לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת מפעלי נייר. וכך, במקום להרים כוסית, ללחוץ ידיים ולהתיישב על הכורסה הנוחה במשרד, נשלח רוב לספוג את ניחוחות הליזול של תא המעצרים.
* * *
ענייני איי-די-בי ונוחי דנקנר הגיעו לשולחנו של רוב כאשר הלה היה ראש רשות המסים. במהלך קיץ 2005 רכש קונצרן איי-די-בי שבבעלות דנקנר (דרך דיסקונט השקעות) את השליטה בסלקום מידי המשקיעים הזרים, חברת בל סאות' ומשפחת ספרא. בעסקה, לפי הדיווחים, שילמה איי-די-בי מסים בהיקף של כ-40 מיליון דולר. לטענת רבים, ברשות המסים עצמה ובעיתונות הכלכלית כאחד, היה הסכום נמוך. כוחו ומעמדו של דנקנר, נאמר, הביאו לכך שרשות המסים התכופפה בפניו והסתפקה בתשלום מס נמוך. כנגד הביקורת טען בזמנו בכיר ברשות המסים בעיתון TheMarker כי מדובר ב"פשרה הוגנת" שהשיג מי שניהל את המגעים מול איי-די-בי, ראש המחלקה המקצועית ברשות, ג'קי מצא.
לאחר שהתפוצצה פרשת רשות המסים מיהרו מספר כלי תקשורת לדווח כי המשטרה מתכוונת לחקור גם את עסקת סלקום. הסברה היתה שהמשולש מצא-בן גור-רוב בחש גם במו"מ עם איי-די-בי. עיון בחומר החקירה מגלה כי העסקה כלל לא העסיקה את חוקרי יאח"ה, אך לפחות ממצא אחד בתיק מלמד על מעורבותו הישירה של בן גור בעסקה, ועל הקשר הישיר לדנקנר.
חצי שנה לאחר שעסקת סלקום ואיי-די-בי הושלמה, סיפר בן גור לידיד טוב כי ערב קניית סלקום פגש אותו דנקנר בחצות הלילה בהרצליה וביקש ממנו לסייע בעניין. בן גור הסכים. "על המלה שלי הוא התקשר וסגר עסקה של מיליארד ורבע דולר עם ספרא", התרברב רואה החשבון.
כשגילו זאת החוקרים, הם פנו בשאלות ליו"ר רשות המסים בזמן העסקה:
חוקר: "במסגרת תפקידך כראש הרשות טיפלת בקבוצת איי-די-בי?"
איתן רוב: "במסגרת העבודה שלי בראשות המסים היתה ישיבה אחת בעניין איי-די-בי במסגרת ה'רולינג' בחלק השני של עסקת סלקום. העסקה כללה רכישה מבל סאות' מארצות הברית ורכישה ממשפחת ספרא. לפני השלב השני של רכישת המניות מספרא, ג'קי מצא עידכן אותי שיש שלב נוסף בעסקה שבו מתקיימת חבות מס. התקיימה פגישה אצלי במשרד בנוכחות ג'קי ואחרים... דווח בפגישה כי על פי הסכם הרכישה של דנקנר את המניות, ייווצר מצב שחבות המס היא על דנקנר... הטווח למיטב זיכרוני עליו דובר היה בין 45 ל-90 מיליון דולר. שאלתי אותם מה ההמלצה שלהם, אמרו לי 70. אמרתי לא לאשר את ההסכם אם לא מגיעים ל-70 מיליון דולר. ג'קי ניהל את המו"מ, ומי שייצג את דנקנר הוא עו"ד רם כספי".
חוקר: "בתקופת טיפולך בעסקת איי-די-בי וסלקום, האם ידעת על כך שבן גור הוא יועץ לאיי-די-בי?"
רוב: "לא ידעתי, ולשאלתך לו ידעתי כיצד הייתי נוהג אני משיב שהייתי צריך לפסול את עצמי מלטפל בתיק. זה נוגד את הסדר ניגוד העניינים שיש לי, שכן באותה תקופה הייתי שותף שלו לחברות".
חוקר: "האם חיברת בין ג'קי מצא לנוחי דנקנר?"
רוב: "בשום פנים ואופן לא. אני אומר לך שהפעם הראשונה שנפגשתי עם נוחי הייתי לאחר תום תקופת הכהונה שלי... התחברתי אליו באמצעות צבי לבנת (בעל מניות באיי-די-בי)... ביני ובין נוחי דנקנר היו שיחות היכרות".
דנקנר, בחקירתו, לא נשאל משום מה על הקשר לבן גור. בנוגע למצא ביטל דנקנר כל חשד:
חוקר: "האם אתה מכיר את ג'קי מצא?"
דנקנר: "כן. בתחילת 2005 נפגשתי איתו לכוס קפה. לא זוכר מי המליץ שניפגש כדי שנכיר. זה היה במסגרת היכרויות שאני עושה עם אנשים מרכזיים במשק. היתה שיחה נחמדה".
חוקר: "נפגשתם גם לאחר שמונה כראש רשות המסים?"
דנקנר: "לאחר הפגישה שסיפרתי עליה, אני חושב שפגשתי אותו באירועים חברתיים מספר פעמים. אולי חלק מהם נערכו לאחר שהוא מונה לתפקיד ראש רשות המסים".
חוקר: "האם מצא ביקש ממך בקשות שונות?"
דנקנר: "לא, אף פעם".
* * *
בתגובה לכתבה מסר דובר דיסקונט השקעות מקבוצת איי-די-בי כי "בעסקת רכישת סלקום, כמו בכל עסקה גדולה במשק, היו מעורבים יועצים רבים. באותו חלק של רכישת מניות ספרא (50%) מהחברה ההולנדית טלמן, שהחזיקה ב-70% מסלקום, השתתפו עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, ביניהם גם רואה חשבון קובי בן גור". עוד מסר הדובר ש"דיסקונט השקעות שילמה, משלמת ותמשיך לשלם את כל המסים המוטלים עליה כדין, באופן שוויוני וללא כל העדפה".
כך ממלאים משאלות
כשמתוודעים לחומרי החקירה בתיק פרשת המסים, אחד הדברים המטרידים ביותר הוא היחס הכנוע שהפגין מצא כלפי צמד שולחיו, בן גור וקארשי. כך למשל ביוני 2006, באמצע שנת כהונתו של מצא, הוא מתקשר לבן גור ומדווח לו על סבב מינויים נרחב שהוא עורך בתוך הרשות. לבן גור, צריך לזכור, לא רק שאין שום מעמד שמקנה לו את הזכות לשמוע דיווח ממין זה, אלא שמידע מסוג כזה עשוי לשמש אותו למגעיו העסקיים עם הרשות. במהלך השיחה רומז לו מצא שהמינויים הם פרי רעיונותיו של בן גור ובסופה מבטיח מצא לבן גור: "הסברים בסוף השבוע כשניפגש". מצא אישר את הדברים בחקירה והוסיף: "התעניינתי עם בן גור כמו עם הרבה מאוד גורמי חוץ לגבי מינויים".
גם בכל הנוגע לקארשי לא חסך מצא במאמצים כדי לרצותו. קארשי, סמכו עליו, לא התכוון לתת לשמועה על המהלכים שיש למצא בצמרת איי-די-בי להיכנס באוזן אחת ולצאת מהאחרת. עוד בשלב היכרות מוקדם ביניהם ביקש קארשי ממצא להפגיש אותו עם איל ההון כדי שיוכל לקדם איתו עסקים משותפים. מצא, ממושמע כתמיד, אירגן בשלב ראשון פגישה בין קארשי לבין ידידו האישי, המשנה למנכ"ל איי-די-בי אייל סלוגניק.
"ג'קי אמר שיורם הוא אחיה של שולה זקן, ולמיטב זיכרוני הוא ציין שיורם איש עסקים שעוסק ביודאיקה", שיחזר סלוגניק בחקירתו. "ג'קי ביקש ממני להיפגש איתו. הוא רצה שאראה אם יש משהו שאפשר לעשות ביחד, יורם וחברת איי-די-בי... לי היה ברור שג'קי מבקש בשביל יורם במסגרת רצונו להיות נחמד ליורם מתוך הקשרים ביניהם. זה היה חשוב לו לסדר את הפגישה. כעיקרון איי-די-בי עוסקת בעסקים ענקיים בלבד ואינה מתעסקת עם דגי רקק".
סלוגניק הוסיף וסיפר שמצא ביקש ממנו להפגיש בין קארשי לבין הבוס הגדול. "אני חושב שבאחת מפגישות העבודה שלי עם נוחי או בכניסה לחדר שלו, ציינתי בפניו שנפגשתי עם ג'קי. נוחי יודע שאני וג'קי ידידים טובים. סיפרתי לו שג'קי רצה שאנחנו, איי-די-בי או נוחי, ייפגשו עם קארשי, אחיה של שולה זקן, ונוחי השיב לי מיד כדרכו שאנחנו לא עושים עסקים עם אנשים פוליטיים. לשאלתכם, אני ציינתי בפניו שיורם הוא אחיה של שולה זקן כדי לא להכשיל. לי אין ספק שנוחי לא יזכור את הדברים".
סלוגניק צדק. "אני לא זוכר, אם אייל אמר דבר כזה אז יכול להיות שזה קרה", סיפר דנקנר בעדותו. "אני רוצה לציין שהרבה מאוד אנשים מבקשים שאני אפגש עם הרבה מאוד אנשים. אני לא תמיד נעתר לנוכח עומס הפגישות שלי. המזכירה והעוזר שלי מבקשים לבטל חלק ממה שאני קובע, או ממה שמבקשים ממני לקבוע, ובצדק".
* * *
ומה היה לג'קי מצא לומר על שירותי התיווך הנאמנים? קטעי חקירתו בעניין זה ישמשו כסוף קומי למסכת עגומה זו:
חוקר: "מה ידוע לך על הקשר בין אייל סלוגניק ויורם קארשי?"
מצא: "הפלת אותי מהכיסא עכשיו. לא יודע שיש. לא ידוע לי על קשר בכלל".
חוקר: "האם שוחחת עם סלוגניק, בהקשר ליורם קארשי?"
מצא: "באינסטינקט - לא. אבל תן לי לחשוב. אחרי שחשבתי אני אומר לך, ממש לא".
בנקודה זו נחשפו בפני מצא חומרי החקירה שמוכיחים חד-משמעית כי הוא זה שניצח על המגעים בין קארשי לנציג איי-די-בי, ושמזכירתו שלו היא שאירגנה את הפגישה המשולשת.
חוקר: "מעניין לציין שסלוגניק הבין את הסיטואציה כך: שיורם הוא אח של שולה זקן והבין שהפגישה חשובה לך".
מצא: "חד-משמעית, העובדה שיורם הוא אח של שולה עניינה את אייל. דהיינו, החשיבות שראה בה אייל, לא כי אני מבקש, אלא שיורם הוא אח של שולה זקן, מנהלת לשכת ראש הממשלה".
* * *
עורכי הדין של מצא, פרופ' דוד ליבאי ונבות תל-צור, מסרו בתגובה ש"מצא דוחה את כל החשדות המיוחסים לו וימסור את התגובות המפורטות מטעמו במסגרת השימוע שיתקיים בפרקליטות המדינה".
עו"ד משה ישראל, פרקליטו של קובי בן גור: "מדובר בקונספציה משפטית שנויה במחלוקת, והשאלה אם בפניות של אזרח שאינו עובד ציבור להמליץ על מינויו של מאן דהוא יש מגבלה חוקית. לדעתנו, פעילויותיו של בן גור אינן נגועות באיזושהי עבירה פלילית".
עו"ד איתן מעוז ממשרד מ. זליגמן המייצג את יורם קארשי מסר: "עניינו של יורם קארשי נמצא בפני שימוע ולפיכך אין באפשרותו להגיב כעת". עורכי הדין של רוב וסער לא הגיבו.*
ג'קי מצא וקובי גור מציגים: כך כבשנו את מנהטן
גידי וייץ
19.9.2008 / 11:18