בקרב חובבי הז'אנר נחשב רייט לחצי אלוהים, ודומה שהוא לקח את ההגדרה הזאת די ברצינות. בשנים האחרונות הקדיש את עצמו לפיתוח אחד המשחקים היומרניים ביותר שנראו עד כה - לא עוד עיר וירטואלית שוקקת בני אדם, אלא עולם ומלואו. בקיצור היקום. אמנם, תחילה כינה רייט את הפרויקט החדש שלו "סים בכל מקום" ובהמשך, כפי שציין השבוע "ניוזוויק", התביית על השם Spore, נבג, אותה יחידת ריבוי והפצה א-מינית של צמחים, פטריות, אצות וחיידקים.
עוד בנושא: רצה לשחק באלוהים, נשאר עם דארווין לילדים
המשחק נפתח בכוכב שביט המתנגש בכדור הארץ ונושא עמו אורגניזמים מהחלל החיצון. מכאן מתחילה שרשרת אבולוציונית בלתי נגמרת, נשלטת לחלוטין על ידי העכבר. כל שחקן מתחיל את חייו המדומים כתא חיידקי בתוך המים, ובהדרגה צובר "נקודות די-אן-איי", עד שהוא נוחת על היבשה. היצור מתחיל לצוד ולהתרבות, צאצאיו מתלכדים לשבט, ואז - בדרך של כיבוש או בברית עם היושבים סביבו - מתפתח לציוויליזציה (ראו מסגרת).
הנרטיב הזה נשען כמובן על התיאוריה הדרוויניסטית, אבל רייט, שתופס עצמו כאתאיסט, אמר ל"ניוזוויק" שמבחינתו "המפץ הגדול זו תיאוריה סבירה לחלוטין". אין בכך כדי להדיר את הגיימרים המאמינים מנבכי הבריאה הווירטואלית הזאת ולברוא לעצמם יצורים עם כנפיים, טלפיים או שערות על האף. הכל הולך. רייט, מצדו, מקווה שהמשחק יוציא מהגיימרים את הצדדים האפיים של אישיותם: "אני הרבה יותר מעוניין בסיפורים של הגיימרים מאשר לספר סיפור בעצמי", אמר.
בראיון ל"אובזרוור" סיפר רייט על מקורות ההשראה לספור. "זה למעשה רעיון שחוזר על עצמו שוב ושוב", הוא אומר. "הרעיון של Powers of Ten" - סרט קצר שיצרו צ'רלס וריי אימס ב-77' המתבונן ביקום בקני מידה שונים, מתקרב בהדרגה מהגלקטי (מבט אל שביל החלב כולו) אל המיקרוסקופי (חלקיקי קווארק בגרעין של אטום פחמן). "למעשה, Powers of Ten לא היה הראשון שגיליתי. הרעיון המקורי היה של מורה הולנדי ששמו קיס בק ((Kees Boeke. הוא כתב ב-57' ספר שנקרא 'נקודת מבט קוסמית: היקום בארבעים קפיצות'. גרסתו של בק היתה מדויקת במידה מדהימה לזמנה.
האיש שברא מיליוני אלים
סוכנויות הידיעות
19.9.2008 / 19:54