ב-2003 יצאה חברת הביטוח בקמפיין רחב היקף לשירות הישיר. הצעת הפרסום של אדלר, חומסקי & ורשבסקי כללה פרסומות בה השחקן משה איבגי גילם את דמותו של "דוד הכי טוב".
דבש תבע ב-2004 את משרד הפרסום, עובדה לשעבר יניב קציר, חברת הביטוח ואיבגי וטען כי כשני עשורים הוא מוכר כ"דוד הכי טוב", זהו שמו, זהו כינויו וזה קונצפט חייו. לדבריו, הוא אמן, שמופיע עם יצירותיו. עוד טען דבש כי הנתבעים ידעו על קיומו, ועל כן השימוש שנעשה בשמו, בכינויו, בסיפוריו ובדמותו, מפר את זכות היוצרים שלו.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, קיבל ב-2006 חלק מטענותיו. נקבע כי לדבש זכויות יוצרים בשלושה מסיפוריו שהומרו לפרסומת. השופט ציין כי זכותו המוסרית של דבש על שלמות יצירתו נפגעה. השופט קיבל את העילה על עשיית עושר ולא במשפט לאחר שהוכח כי דבש אכן עשה שימוש מסחרי בזכויותיו על הדמות.
דבש דרש מיליון שקל ואילו הנתבעים הסכימו לפצות ב-70 אלף שקל בלבד. שפירא פסק לדבש פיצוי בסך 400 אלף שקל באופן הבא: קציר חויב יחד עם חברת הפרסום ב-40 אלף שקל. איבגי וחברת אישי ישיר יפצו את דבש ב-120 אלף שקל וחברת הפרסום תשלם 240 אלף שקל.
"דוד הכי טוב" יפוצה ב-400 אלף שקל בשל השימוש בדמותו בקמפיין של אישי ישיר
עמית בן-ארויה
21.9.2008 / 9:31