לפני חודש טייקונים בינלאומיים - היום מוקדי סיכון

זה היה לפני שבועיים, לכל היותר חודש, מעמד הטייקונים הישראלים הגדולים. היום הם אנשי עסקים במצור פיננסי. ואין כמו האג"ח שלהם שיעידו על כך.



כמה מאיגרות החוב האיכותיות ביותר בתל אביב, אלה הנכללות במדד תל-בונד 40 של הבורסה והשייכות לחברות בשליטת אנשי העסקים המובילים בישראל, ספגו בשבוע שעבר ירידות חדות. חלקן ירדו בשיעורים מפחידים. 10 איגרות חוב מתוך ה-40 שבמדד - ובהן של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, של אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב, של כלכלית ירושלים שבשליטת אליעזר פישמן, של אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר, של נכסים ובנין שבשליטת נוחי דנקנר ושל קרדן אן.וי שבשליטת יוסף גרינפלד - צללו בשיעורים יותר מ-20%. זהו שיעור חד בעבור מניות, ובוודאי בעבור איגרות חוב, הנחשבות נכסים בטוחים יותר ממניות.



בגלל רגישותו העצומה לשווקים הפיננסיים, המממנים את עיקר פעילותו, הירידות החדות ביותר היו באיגרות חוב שהונפקו בידי חברות מענף הנדל"ן: ג'י.טי.סי, קרדן, נכסים ובנין, פלאזה סנטרס, אלוני חץ, קבוצת גזית, אפריקה ישראל, מבני תעשייה, כלכלית ירושלים ודלק נדל"ן. לרוב החברות האלה יש השקעות נדל"ן גדולות בחו"ל.



הירידות במחירי איגרות החוב הזניקו את התשואות שלהן לפדיון: התשואה השנתית, צמודת המדד, המגולמת במחירן, עד לפדיונן - ובהנחה שייפרעו במלואן. בחלק מהמקרים, התשואות לפדיון הגיעו לרמות שעד לפני כמה שבועות ואף ימים נראו דמיוניות לחלוטין: 13.7% באג"ח 23 של קבוצת דלק, 11.4% באג"ח 6 של אלוני חץ, או 11.1% באג"ח 1 של קרדן אן.וי.







התשואה של אג"ח 5 של דלק נדל"ן זינקה ל-25.1%. משמעות הדבר היא שמי שרכש את האג"ח הזו ביום חמישי ויחזיק בה במשך שלוש שנים כמעט יכפיל את כספו - בהנחה, כמובן, שדלק נדל"ן תעמוד בתשלומים.



לירידות האלה יש כמה סיבות. אחת מהן היא אכן החשש שהחברות האלה לא יעמדו בתשלומים שהבטיחו. אם המשבר הפיננסי הנוכחי יתעצם ושוקי האשראי יתכווצו מאוד או יתייבשו, לא יהיה דבר שמנהליהן יוכלו לעשות כדי לפרוע את חובותיהן.



סיבה נוספת היא היעדר חמור של נזילות, או, במלים אחרות, מחסור קשה במשקיעים שיקנו את איגרות החוב הנזרקות לשוק. במצב כזה, עסקות קטנות יכולות להביא לתנודות חריפות. סיבה שלישית היא מכירות מאסיוויות של מנהלי השקעות המעוניינים להפוך במהירות רבה ניירות למזומנים. סיבה רביעית היא כמובן פאניקה.



בולמוס הקניות בשוקי העולם ביום שישי, שהביא לעליות חדות במחירי המניות, מחדד את השאלה שעלתה עוד בשבוע שעבר: האם מחירי איגרות החוב הקונצרניות הן הזדמנות קנייה של פעם בדור?



לחברות שהנפיקו את האג"ח האלה ולבעלי העניין שלהם היתה בשבוע שעבר תשובה ברורה: ייתכן, אבל אנחנו לא קונים כי אנחנו מעדיפים נזילות. זה הזמן לאגור מזומנים ולא לדאוג לשורת הרווח.



גם אם היום מחירי האג"ח האלה יזנקו, התשובה לשאלה לא תהיה ברורה יותר, מכיוון שעננת האי ודאות עוד לא הוסרה באופן סופי. בטווח המיידי אפשר אולי לספור רווחים, בטווח היותר ארוך הסכנות עדיין גדולות.