דרור שטרום: ישראל יכולה לראות במשבר הזה הזדמנות

בנוגע למצבה של המערכת הפיננסית והכלכלה הישראלית שטרום הרבה יותר אופטימי, למעשה הוא סבור כי יש כאן שיעור שאנו עשויים ללמוד, "אנחנו לא מצויים באותה התמוטטות דומינו בה מצויה הכלכלה האמריקאית שהחלה את המסע מקריסת מחירי הנדל"ן שהובילו לקריסת בנקי המשכנתאות ופגעה גם ביכולת הקנייה של הצרכן האמריקאי, סדרת התרחשויות כאלו לא קרתה אצלנו.



"הניתוח שלנו איננו מקביל לזה של הכלכלה האמריקאית אלא ניתוח של השפעה נגזרת ממה שיקרה שם על מה שיתרחש בישראל", אומר שטרום, "פוטנציאל הנזק מבחינתנו הוא צמצום בהיקף ההשקעות הזרות המגיעות מארה"ב וצמצום הביקושים ליצוא ישראלי".



"ישראל יכולה לראות במשבר הזה הזדמנות בכך שהוא גורם לנו קודם כל להתפכחות מהאקסיומה שהתפתחה אצלנו שהכל גלובלי. לצד היצוא הגדול של מדינת ישראל יש לנו גם פעילות תוך משקית רבה בתוך המשק הקטן שלנו", אומר שטרום, "הגלובליזציה היא תמיד בעירבון מוגבל: מצד אחד היא איננה החזות לכל ומהצד השני גם לא התרופה לכל".







"אני חושש מאוד כי היושבים בציון יבקשו לקפוא על השמרים ולא לשנות דבר אצלנו וזוהי גישה מוטעית. המערכת הפיננסית שלנו מצויה במהלך של תיקון ושינוי ואחד הדברים שחשוב להבין הוא כי יש להשלים את התיקון בעיקר בתחום הרגולציה של הגופים המוסדיים והאשראי החוץ בנקאי".



בנוגע לרגולציה האמריקאית, לשטרום ישנם רעיונות אחרים, "ישנן שתי בעיות ידועות במערכת פיננסית חופשייה לחלוטין, הראשונה היא ניגודי עניין וסחר פנים והשנייה התנהלות שוק אגרסיבית וקיצונית ללא בקרה גם שהלקוח מעוניין בהתנהלות סולידית.



"תחת הכותרת של שוק חופשי אומרת המערכת הרגולטורית האמריקאית שכולם ילדים גדולים שיכולים לבחור את כלי ההשקעה שלהם, בזה מתעלם הרגולטור מחוסר סימטריה, ברירת המחדל השקעות של צרכנים פיננסיים לא מתוחכמים כוועדי עובדים, חוסכי פנסיה ועמיתי קופות גמל מפעליות צריכה להיות מוטה לאפיקים סולידיים כשהחריגה מכך חייבת להיות מתוך הסכמה מודעת".