"באיגרות חוב המשוואה מאוד פשוטה", אמר דורון צור, מנכ"ל קומפס השקעות מקבוצת פסגות, "כלל שיותר זול, התשואה שלך יותר גבוהה. כך, הירידות החדות בשבוע האחרון באפיק הקונצרני נבעו מהיסטריה מוחלטת של המשקיעים שברחו מקרנות הנאמנות. מנהלי הקרנות מכרו איגרות חוב כדי לספק נזילות. מכרו כל מה שיכלו. הרי איש לא ימכור מרצון איגרת חוב של אפריקה ישראל ב-20% פחות ממחירה בשוק. זה מה שקורה כשהקהל באיצטדיון מנסה לצאת החוצה יחד - היסטריה".
צור סבור שמחירי איגרות החוב הקונצרניות - מדורגות ולא מדורגות - ירדו הרבה מעבר למה שמתחייב מכך כלכלית. באשר לשאלה אם צפויים תיקונים בקרוב, הוא סבור שכן, אך אומר זאת בהסתייגות. "במחירים עתה יש הזדמנות, אבל לעתים המסחר אינו משקף זאת. השוק לעתים נוהג אופוריה או היסטריה בלי היגיון כלכלי", ציין צור.
לדבריו, תשואות של 15%-18% בחברות כמו ו, כפי שהיה בשבוע שעבר, אינן מוצדקות. "צריך לשים לב שתווית אג"ח זבל אינה נגזרת מהתשואה אלא מהפעילות. בעיות נזילות בחברות כאלה אינן קורות ביומיים", הוא אומר.
צור מציין כי מדד מרכז שתי קבוצות שונות באפיון שלהן. קבוצה אחת היא קבוצת הנדל"ן, שחוותה נפילה קשה בשבוע האחרון. קבוצה זו כוללת חברות, כגון אפריקה ישראל, דלק נדל"ן, , ו. הקבוצה השנייה כוללת חברות כמו , , וחברת החשמל, שנפגעו הרבה פחות בסערה של השבוע האחרון. "בשל החלוקה יש צורך להוסיף חברות טובות שלא נכנסו למדד תל-בונד בגלל היקף החוב. למשל, חברות טובות כמו שנפ וקלרום, המציעות איגרות חוב עם תשואה של 7%-8%, יכולות להוריד את הסיכון שבהשקעה.
את הפוטנציאל הגדול צור מסמן דווקא באיגרות הלא מדורגות: "הירידות הגדולות של החודשים האחרונים באיגרות לא מדורגות הובילה להעברת עושר מהמשקיעים לבעלי העניין. בגלל הפאניקה מכרו גם איגרות של חברות טובות ומחיריהן צנחו. החברות ניצלו את ההזדמנות וקנו את החוב בחזרה. כך, חוב שהונפק לפי 110 אגורות (כולל ריבית) נקנה במחצית ממחירו. המשקיעים הפסידו במחיר המימוש הנמוך שהציעו בעבור הסחורה, ובעלי החברה הקטינו חוב במחיר מציאה".
לכן, על רקע הירידות צור חושב שהשקעה מפוזרת באג"ח לא מדורגות היא הזדמנות: "היום על תיק של אג"ח ממשלתיות צמודות במח"מ בינוני, אפשר להשיג 2%-3% בשנה. אם בונים תיק אג"ח מפוזר של 15% תשואה, גם אם יהיו הפסדי אשראי של 10%, נותרו 5% - שזו תשואה הרבה יותר גבוהה מתיק חסר סיכון. היום מחירי האיגרות כל כך נמוכים, שרק חלוקת ריבית בשנתיים-שלוש הקרובות יכולה להחזיר את ההשקעה. ויש כמובן את התרחיש המצוין שהחברה תחזיר את הקרן, ואז ההשקעה פנטסטית. גם אם תהיה חדלות פירעון, ברוב המקרים בעלי האג"ח מקבלים חלק מהחוב. זו השקעה יותר משתלמת מאג"ח ממשלתית. לכן, יש מקום לשלבן בתיק".
דורון צור מפסגות: הפוטנציאל הגדול הוא באג"ח הלא מדורגות
שרית מנחם
21.9.2008 / 11:30