קליין: על הממשלה היה לבסס את תקציב 2002 על הנחת צמיחה של 2%

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, שב וביקר היום את תקציב המדינה ל-2002 כפי שהוגש לאישור הכנסת. לדבריו, עדיף היה לבסס את התקציב על הנחת צמיחה צנועה יותר, של 2%, ולהקפיא חלק מתקציב ההוצאות, כדי לוודא עמידה ביעד הגירעון. לדבריו, ניתן להחליט במקביל, כבר עכשיו, כיצד לנהוג במקרה שההכנסות ממסים יעלו על הצפוי כתוצאה מקצב צמיחה גבוה יותר. קליין אמר את הדברים בערב עיון בנושא "כלכלת ישראל לקראת 2002".

קליין אמר שלא ניתן להתחשב רק במבחן הצרכים בקביעת גובה הגירעון הרצוי, משום שברור לכל שמדיניות המגדילה את הוצאות הממשלה ואת הגירעון התקציבי מעבר לגידול של המשק גורמת מעבר לגבול מסוים יותר נזק מתועלת. קליין נתן כדוגמה את ארה"ב, בה הוחלט להגדיל את הוצאות הממשלה בעקבות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, וכבר קמו כאלו שמדברים על חזרה ל"ממשלה גדולה". כל זאת, למרות ששיעור ההוצאה הציבורית יחסית לתוצר בארה"ב עומד על 30% - הנמוך ביותר בעולם (לעומת שיעור של 54% בישראל).

קליין פירט את הנזקים הכרוכים בהגדלה מהירה של הוצאות הממשלה, תוך התייחסות למצב הנוכחי של המשק. לדבריו, מימון הגידול בהוצאות הממשלה על ידי העלאת מסים יגרום לשני נזקים עיקריים: הפחתת הרצון לצאת לעבוד, ויצירת "כלכלה שחורה", כך שנטל המס נופל על חלק קטן של האוכלוסייה; יצירת תמריץ לישראלים ולחברות ישראליות לבסס את עתידם הכלכלי בחו"ל עקב יתרון המס שם. לדבריו, נטל המס מהווה גם שיקול מכריע אצל משקיעים זרים בהחלטתם אם לפעול בישראל.

לדבריו, קיימים עיוותים רבים במיסוי הכנסות פיננסיות, והבעיה הגדולה היא לא בנטל המס, אלא בהרכב ההכנסות ממסים. קליין נתן כדוגמה את המיסוי על הכנסות מריבית בידי יחידים וקרנות נאמנות, בו קיים עיוות (פיקדון שיקלי למשל פטור ממס, ואילו פיקדון במט"ח בארץ חייב במס). לדבריו, מבנה זה גורם לנזקים כבדים בתפקוד השווקים הפיננסיים. הוא כופה על המגזר העסקי להישען על הבנקים כמקור מימון כמעט בלעדי. הוא גורם לכך ששינוי הרכב תיק הנכסים בין שקלים למט"ח מופרע על ידי שיקולי מיסוי. הוא פוגע בסחירות שוק איגרות החוב הממשלתיות. והוא מרחיק מוסדות פיננסיים זרים.

לדבריו, נזקים אלה פוגעים ביציבות הפיננסית של המשק וביכולתו לעמוד בפני זעזועים פיננסיים. לדבריו, יש לאחד את שיעורי המס על כל ההכנסות מריבית בשיעור נמוך של כ-5% בממוצע. לדבריו, שינוי שכזה אינו מצריך הכנות מרובות.

מימון על ידי הלוואות מהציבור

קליין אמר כי במידה והגידול בהוצאות הממשלה ימומן על ידי הלוואות מהציבור יהיו לכך נזקים אחרים: הגדלת החוב של הממשלה, שעומד כיום על 430 מיליארד שקל, ורק הוצאות הריבית עליו הגיעו השנה ל-30 מיליארד שקל (יותר מתקציב החינוך, ויותר מהשקעות הממשלה); הגדלת החוב הממשלתי משפיעה על שיעורי הריבית במשק ופוגעת בצמיחה (דוגמה לכך היא עליית התשואה על האג"ח הממשלתי השנה עם הגדלת גיוס ההון לצורך מימון הגירעון שגדל השנה מעבר למתוכנן).

קליין אמר כי הנזק השלישי הוא בחוב הממשלתי שגדל מעבר לנורמה הבינלאומית, מה שעשוי ליצור עלייה במחיר גיוס ההון בחו"ל, הן על ידי הממשלה והן על ידי המגזר הפרטי. לדבריו, הנזק הרביעי הוא גידול בגירעון במאזן התשלומים שמתבצע במקביל לגידול בגירעון התקציבי. לדבריו, מאזן התשלומים עשוי לרשום בשנה הבאה שיא של העשור האחרון. הוא הדגיש, שבניגוד לאמריקאים שיכולים להדפיס דולרים - אנו חייבים ללוות אותם כדי לממן גירעון במאזן התשלומים.

קליין אמר כי מרבית הגידול בהוצאות של הממשלה בתקציב 2002 הוא על הוצאות שוטפות, ומיעוטו מיועד להגדלת ההשקעות. לדבריו, תקציב הממשלה מציע להגדיל את חובה בכ-12 מיליארד שקל לפחות.

קליין הזכיר נזק נוסף למשק - העובדה שכמחצית מהחוב הפנימי של הממשלה אינו סחיר. לדבריו, שוק איגרות החוב הצמודות למדד של הממשלה הולך ומתנוון, בעוד הוא זה שקובע את הריבית לטווח ארוך במשק הישראלי.

קליין הציע לקובעי ההחלטות לקבוע סדר עדיפויות בנושאים השונים אותם הוא הציג, שכן יש בהם פוטנציאל רב לתרומת הממשלה לצמיחת המשק, וליציבות הפיננסית של המשק.