הסכנה: חצי מתיק האשראי העסקי של הבנקים נמצא בנדל"ן ופיננסים

בימים שבהם משבר פוקד את העולם - ובעיקר את מגזרי הפיננסים והנדל"ן - הפרק שעוסק בריכוזיות תיק האשראי בדו"ח הפיקוח על הבנקים ל-2007, שיצא ביולי 2008, נראה מטריד יותר מבעבר.



לפי הדו"ח, ב-2007 נרשמה הרעה בריכוזיות תיק האשראי של הבנקים, שבאה לידי ביטוי בעלייה בריכוזיות תיק האשראי הכולל ובעלייה של ריכוז תיק האשראי העסקי. ההרעה נבעה מעליית חלקם של שני הענפים בעלי המשקל הרב ביותר בתיק - ענף השירותים הפיננסים וענף הבינוי והנדל"ן - שיחד מהווים כמחצית מתיק האשראי העסקי של הבנקים.



ב-2007 היה שיעורו של ענף השירותים הפיננסים בתיק האשראי 25%, בהשוואה ל-13% ב-2000. זאת כתוצאה מהתרחבות הפעילות של בתי ההשקעות ומרפורמת בכר, שבעקבותיה מכרו הבנקים את קופות הגמל וקרנות הנאמנות לבתי ההשקעות, ובד בבד העמידו לאותם בתי השקעות אשראי לרכישתן.



הגידול בנתח של ענף הבינוי והנדל"ן ב-2007 חל לאחר שנים שבהן חברות הנדל"ן גייסו חוב באמצעות מקורות חוץ-בנקאיים, בעיקר משוק ההון הישראלי. ואולם בעקבות המשבר במחצית השנייה של 2007, הם צימצמו את הגיוסים באמצעות הנפקות אג"ח בבורסה והרחיבו את גיוס האשראי הבנקאי.



נזכיר כי ב-2008 שותקו כמעט כליל גיוסי החוב בבורסה בתל אביב, כאשר רק חברות גדולות ומדורגות הצליחו לגייס כסף. בהחלט ייתכן כי הגידול בחלקו של ענף הבינוי והנדל"ן ב-2008 בתיק האשראי העסקי של הבנקים אפילו עלה.



מהו מדד הרפינדל



מדד הרפינדל בודק את ריכוזיות תיק האשראי העסקי של הבנקים. הבדיקה נעשית על ידי סכימת הריבוע של משקלות האשראי בענף מסוים מסך האשראי לציבור. המדד גם משמש לקביעת הריכוזיות של האשראי בבנקים על פי ענפי המשק. המדד עלה ב-2007 ל-0.176, בהשוואה ל-0.165 ב-2004 ו-0.170 ב-2006.



מבחינת הריכוזיות לפי הפרמטר של גודל הלווה, נרשמה גם כן הרעה בשנה החולפת. המדד, המשקף את אי השוויוניות בהתפלגות אשראי על פי לווים בתיק האשראי הכולל של הבנקים (ולא במגזר העסקי בלבד), עלה מ-0.891 ב-2006 ל-0.896 ב-2007. ב-2004 היה המדד 0.893. הסיבה לעלייה במדד היא העלייה החדה באשראי למגזר העסקי מול העלייה באשראי למגזר הפרטי.



במקביל, עלה משקל האשראי ללווים הגדולים יחסית, שיתרת חבותם לבנק היתה יותר מ-40 מיליון שקל, ביחס לתיק האשראי הכולל. משקל זה עלה מ-41.9 ב-2004 ל-45.2 ב-2007.



פרמטר מדאיג נוסף העולה מדו"ח בנק ישראל ל-2007 מצביע על עלייה חדה בקרב שלוש הקבוצות הבנקאיות הגדולות - פועלים, לאומי ודיסקונט - במשקל האשראי שניתן ללווים שיתרת חבותם גדולה מ-5% מההון העצמי של הקבוצה, וזאת מתוך סך האשראי של הבנק. לווים כאלה יכולים להיות נוחי דנקנר, יצחק תשובה ולב לבייב, שהשבוע ספגו נפילות כבדות במחירי האג"ח שלהם, לאחר שהציבור הביע חששות כי הסיכוי שלא יוכלו להחזיר את חובם עלה דרמטית בעקבות המשבר.



ב-2007 היה משקל זה בפועלים 8.5, בהשוואה ל-6.2 ב-2004; בלאומי הוא היה 6.1 ב-2007, לעומת 4.7 ב-2004; ובדיסקונט הוא זינק ב-2007 ל-11.4, לאחר שהיה 8.7 ב-2004. משקל סיכון האשראי של עשרת הלווים הגדולים באשראי הכולל של הבנקים עלה ב-2007 ב-0.5%.



בדו"ח הפיקוח על הבנקים מסכמים את הנתונים האלה בכך שמשקלם של הלווים הגדולים במערכת הבנקאות הישראלית נותר גבוה גם בשנים האחרונות, כאשר נרשמה יציאה של לווים אלה לגיוסים בשוק ההון. ב-2008, כאשר יבשו מקורות האשראי החוץ בנקאיים, עשויים הפרמטרים האחרונים להראות הרעה נוספת בריכוזיות של הלווים הגדולים בתיק האשראי.