צבי זיו: בעקבות המשבר, התשואה להון של הבנקים תרד בעד 30% והם יצטרכו לפצות עצמם במירווחי אשראי

"הסיסמה שכולם מדברים עליה היום היא, שאנחנו בדרך חזרה לבנקאות מסורתית", אמר הערב צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים בדיון על הגלובליזציה וישראל, שנערך ביוזמת אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב. לדבריו, על רקע קריסת בנקי ההשקעות האמריקאים והמיגבלות הרגולטוריות על אפיקי השקעה שנחשבים מסכני יציבות, מסתמנת נטייה לחזרה לבנקאות מסורתית.



"פתאום, בפגישות בחו"ל הפרמטר הדרוש לזיהוי יציבות בנק הוא יחס אשראי לפקדונות", אמר. "בישראל זה מתחת לאחד, כלומר ישנם יותר פקדונות מאשראי לציבור, ואנליסטים בעולם מרגישים נוח עם הבנקאות הישראלית. שמעתי מהם, שבחודשים האחרונים החל להתפתח מצב, בו הבנקאות הישראלית מקבלת עדיפות, כי מצבה פחות חמור מזה של בנקאות מערבית", הוסיף.



לדבריו, אם הבנקים יצטרכו "לחיות" מהמירווח שבין פקדונות להלוואות, "זה אומר שבנקים יצטרכו להגדיל הכנסות שלא ממסחר. החלק הנעלם, שמתחיל להפוך לתורה חדשה, צריך לקבל ביטוי דרך מירווחי אשראי", הוסיף.



בנוסף הזכיר זיו את המיגבלה של הדרישה להגדיל את רמת ההון של הבנקים בארץ ביחס לאשראי עד סוף 2009. "יש במישוואה הזו מונה של הכנסות ומכנה של הון עצמי. למעלה המספר יורד ולמטה המספר עולה, והתוצאה היא שהרווח יותר נמוך. על זה צריך לפצות באיזה מקום. בבנקים בישראל נצטרך להציג מרווחי אשראי יותר גדולים. יהיה יותר קשה להגיע לרמה הנוכחית של תשואה להון. התחזיות בעולם מדברות על צמצום התשואה עד 30%", הוסיף.



זיו הזהיר, כי המשבר הפיננסי יעבור למשק הריאלי עם צמצום הצריכה בארצות הברית וממנה לשאר העולם. "אף אחד לא משלה את עצמו, שזה לא יקרה בטווח הנראה לעין", אמר.



"מבחינתנו המשבר לא נגמר וצריך לעקוב אחריו בזהירות. ענף בנקאות ההשקעות האמריקאי התחסל באופן רשמי. הסיכון שהיה מגולם במודל העבודה הזה התעצם בחצי השנה האחרונה וההיצטברות היתה גדולה מידיי למערכת", אמר זיו. לדבריו, בנקי ההשקעות התבססו על גיוס ממאות בודות של גופים מוסדיים, ובעידן האלקטרוני אלה יכולים בבת אחת להפסיק מימון ולחסל בנק.



לדבריו, הסיכון התעצם בשנים האחרונות כשהמסחר הפך גלובלי למשך 24 שעות ביממה עם זמינות מיידית ומסחר ממוחשב, בו חלק מתהליכי קנייה ומכירה נקבעים על ידי מחשב. "נוצרו כדורי שלג שאף אחד לא הצליח להתמודד איתם, ואני לא רוצה לדבר על חוקי או לא, כמו במקרה של שורטיסטים שמעצימים את התהליך", הוסיף.



"התוצאה ברורה, פעילות נמרצת של רגולטורים. אבל אני מקווה, שהרגולטורים יצליחו להסדיר את העולם העתידי בצורה מאוזנת. איסור מכירות בחסר זה לא תרופה לטווח ארוך, או חיסול מכשירים אחרים. אסור להרוג מכשירים פיננסים כמו איגוח. נדרשת אולי רגולציה יותר איכותית לגביהם, אבל מבחינת תקינות עבודת שוקי כספים יש למכשירים אלה חשיבות אדירה. אם יהרגו אותם שוקי הכספים בעולם יאבדו גמישות ויעילות רבה", אמר.



זיו העיך, כי המערכת הבנקאית האמריקאית תעבור תהליך קונסולידציה רחב בו יימחקו או ימוזגו בנקים קטנים. מתוך כ-3,500 בנקים הפועלים בארצות הברית (חלקם "בגודל של רבע מבנק מסד", כהגדרתו), צריכים להישאר 100-200 בנקים גדולים. "בישראל המערכת הבנקאית לא חשופה למשבר, אלא לריקושטים שעפים ממנו. הוא לא מאיים על אף אחד מהבנקים, לידיעתי. פה צריך לתת תעודת הצטיינות לפיקוח על הבנקים בארץ", אמר זיו.



לדבריו, עם שינויי ההיערכות בבנקאות העולמית עולות שאלות רלוונטיות מה נכון לבנק. "אני חושב, שעדיף בנקים גדולים על קטנים". לדבריו, מול הגישה שיש צורך בהגברת התחרות במשק עולה שאלת יציבות הבנקים המתחרים, והמסקנה היא, שתחרות אינה חזות הכל. "אם המחיר של התחרות הוא חוסר יציבות, והיום זה הדבר האמיתי, אז צריך לחשוב שוב על זה. צריך לחשוב על תמהיל נכון של עסקים במערכת בנקאות יציבה. וצריך למדוד את יציבות המערכת גם בהבטחת רוחיות יציבה", הוסיף.