פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדולר מאבד ב-1.5% ונסחר ברמה של 3.43 שקלים

      בתוך שבוע בלבד איבד המטבע האמריקאי 5% לעומת השקל. המשבר הפיננסי בארה"ב החליש את הדולר בכל העולם והזניק את מחירי הנפט בקרוב ל-16%

      כל כך הרבה זמן לקח לדולר לטפס וההישג הזה נהרס תוך שבוע בלבד: בשעה זו צונח הדולר ב-1.5% לרמה של 3.43 שקלים, ומשלים בכך ירידה של 5% בתוך שבוע בלבד.

      כבר לא מעט חודשים שבישראל עוקבים בחרדה אחר הדולר בתקווה לראותו מתרומם: בנק ישראל, למשל, משקיע מדי יום 100 מיליון דולר, כשההערכה היא שהסיבה העיקרית לכך היא לתמוך בדולר. המאמצים הללו נשאו פרי בחודשים האחרונים מטפס הדולר לאט לאט ובהתמדה וכבר הגיע לרמה גבוהה מ-3.60 שקלים. אבל מה שהגיע לאט ובמאמץ מתרסק תוך שעות, שכן חלק לא מבוטל מההישג כבר נמחק השבוע.

      הדולר בישראל מיישר למעשה קו עם ביצועי המטבע בעולם, שם הוא מאבד גובה ונסחר ברמה של 1.4774 דולר ליורו. לא מזמן כבר התקרב הדולר לרמה של 1.39 דולר ליורו.

      המקור לחולשת הדולר בימים האחרונים הוא בתוכנית של הממשל הפדרלי בארה"ב להשקיע סכום עתק של יותר מ-700 מיליארד דולר במטרה לייצב את השווקים, ולמעשה להציל את השוק הפיננסי בארה"ב לאחר ההפסדים העצומים וקריסות לא מעטות של בנקים.

      הממשל אמור לרכוש ניירות ערך מגובי משכנתאות מבנקים ומוסדות פיננסיים, שנקלעו לקשיים. מדובר בהתערבות הממשלתית הגדולה ביותר של ממשלת ארה"ב בשווקים הפיננסיים מאז השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30. החשש הגדול הוא שתוכנית מעין זו תוביל לזינוק בגירעון הפדרלי של ארה"ב, המצוי ממילא במינוס ענק.

      היקף התוכנית עשוי לגרום לחשש לבריאותה הפיננסית של ארה"ב. כלכלנים מעריכים כי בנקים מרכזיים צפויים לצמצם את הנתח הדולרי בעתודות המט"ח שלהם, ובכך לגרום לצניחת הדולר.

      היחלשות הדולר מייקרת גם את מחיר הנפט (שנקבע בדולרים): מחיר הנפט ננעל אתמול בערב בזינוק של קרוב ל-16% והגיע ל-120.92 דולר לחבית - הזינוק החד יומי הגדול ביותר שלו אי פעם בבורסת הסחורות של ניו יורק. במהלך המסחר זינק מחיר הנפט ב-25 דולר לרמה של 130 דולר לחבית.

      "הדולר בישראל – כמו בעולם"

      "המשקיעים חוששים מהשלכות תכנית הענק של הממשל הפדרלי: היא עדיין לא אושרה ולא ברור מה בדיוק היא כוללת אבל השאלה העיקרית היא במה זה מועיל לצרכן הפשוט שבעצם נאלץ לממן את הפסדי העתק של הבנקים" אומר סמנכ"ל ההשקעות בבית ההשקעות גיפט, ערן בסון.

      "לצורך מימון התכנית, הפדרל ריזרב יצטרף לגייס כסף באמצעות הנפקת אגרות חוב והדולר הוא שישלם את המחיר: כרגע איש לא קונה אגרות ולכן הממשל יצטרך לפתות את המשקיעים באמצעות תשואה טובה יותר ובאמת אנו רואים בימים האחרונים שהתשואות על האגרות עולות (כלומר מחירן יורד). מן הצד השני, דולר נמוך מסייע לפדרל ריזרב שכן המשקיעים ירכשו את האגרות כשהדולר נמוך והם עשויים לראות בעתיד רווחי הון גם מהתחזקות המטבע. זה התסריט שרואים בפועל בימים אלה" הוא אומר.

      אחת השאלות המעניינות היא האם ביצועי הדולר-שקל בישראל דומים לביצועי הדולר בעולם. בסון סבור שמדובר במתאם גבוה גם אם לא בהכרח ברמה היומית. "במהלך אוגוסט הדולר התחזק משמעותית מרמה של 1.60 דולר ליורו (שפל של כל הזמנים של הדולר מול היורו) לרמה של 1.39 דולר ליורו, כלומר ב-12%. לעומת זאת, מאז יוני זינק השקל מ-3.2 שקלים לרמה של 3.60 שקלים כלומר גם כן ב-12% ולכן משתקף כאן מתאם גבוה" הוא אומר.

      עם זאת, בסון מזכיר כי המתאם הזה מגיע כאשר בנק ישראל קונה מדי יום 100 מיליון דולר בשוק. לשאלה "מה היה קורה אם בנק ישראל לא היה מתערב" אין לאיש תשובה מדוייקת. מצד אחד, יתכן וישראל עדיין היתה צועדת לצד העולם, ומצד שני יתכן שהדולר היה נחלש מול השקל בשיעור חד יותר. על דבר אחד כולם מסכימים: האטה כלכלית בשילוב עם דולר נמוך היא תסריט רע ולכן גם בסון סבור שבמצבים קיצוניים יש מקום לפעולות קיצוניות כמו זו שעושה בנק ישראל.