ההחלטה שלא להעלות את הריבית - תוצאה של אי הוודאות בשווקים הפיננסים

הגורמים העיקריים להחלטה להשאיר את הריבית היא עקבית עם החזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים והיא משקפת את מכלול השיקולים בתחומי האינפלציה, העלייה באי הוודאות בשווקים הפיננסיים והתפתחויות הריאליות במשק הישראלי.



האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 5% - שיעור גבוה מהגבול העליון של תחום יעד יציבות המחירים. עם זאת, הירידה שנרשמה בחודשיים האחרונים במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם, עשויה לתמוך בירידת האינפלציה בישראל - ובעולם. על רקע זה ועל רקע העלאות הריבית האחרונות על ידי בנק ישראל, נמצאות הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים משוק ההון ושל החזאים הפרטיים בתוך היעד.



לאחרונה חלה החרפה במשבר הפיננסי בארה"ב ועמה עלתה אי-הודאות והתנודתיות במחירי הנכסים הפיננסיים בעולם ובישראל.



המשק הישראלי נמצא כעת קרוב לתעסוקה מלאה, עם זאת, מספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות בקצב הפעילות הריאלית במשק - הירידה שחלה בחודשים האחרונים בגביית המיסים העקיפים, השינויים המאוד מתונים במדד המשולב, רמת הביקושים הנמוכה לצריכה פרטית ולהשקעות. במקביל, תחזיות הצמיחה בעולם עודכנו כלפי מטה.



כמו כן מודיע בנק ישראל כי "בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ויפעל ככל שידרש על מנת להשיג יציבות מחירים, שהיא תנאי הכרחי לתמוך בצמיחה בת קיימא, ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית. בכפוף לכך, ימשיך הבנק לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, בעיקר עידוד התעסוקה והצמיחה"



להערכת בית ההשקעות בנק ישראל מבין כי הכוחות המושכים להעלאת ריבית ואלו המושכים להורדת ריבית נמצאים כרגע בשווי משקל ולכן בחר להשאיר את הריבית ברמתה הקודמת. האינפלציה בפועל אמנם גבוהה אך צפויה, כפי שנאמר, להתכנס ליעד הן בשל ירידת מחירי הסחורות והן בשל ההאטה הצפויה במשק. מגמת הורדות הריבית בעולם צפויה להתפשט למדינות רבות ובנק ישראל מעדיף שלא לפעול כנגד המגמה העולמית.



הכותב הוא אורי גרינפלד כלכלן מקרו בכלל פיננסים