ישראל עדיין נתפשת כאחת המושחתות בעולם המערבי

השנה אף התדרדר מעט מעמדה: ישראל איבדה את המקום ה-30, בו דורגה בשנה שעברה וירדה למקום ה-33 מתוך 180 מדינות לאחר שציונה ירד השנה מ-6.1 ל-6.0. כשתוצאות הסקר מתפרסמות בדיוק בשבוע בו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מודיע על התפטרות מתפקידו בצל חשדות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים – הן לא ממש מפתיעות.



הירידה בציון מסמלת כי ישראל נתפשת כמושחתת יותר מבשנה שעברה, בעוד שמדינות אחרות נתפשות כמושחתות פחות: קטאר, עקפה השנה את ישראל וקפצה מהמקום ה-32 אל המקום ה-28 עם ציון 6.5. גם סנט וינסנט והגרנדינים עברו ממקום 30 למקום ה-28 ולכן השפיעו על מיקומה של ישראל.



על פי המדד, המבוסס על תפישת אנשי עסקים ומומחים בארץ ומחו"ל לגבי מידת השחיתות במדינה. המדד ומורכב מ-13 משאלים נפרדים, המבוצעים על ידי 11 מכוני מחקר, ישראל חולקת את המקום ה-33 עם דומיניקה, מקבוצת האיים הקאריביים, שקיבלה ציון זהה לזה של ישראל.
במקום ה-32, מעל ישראל, ממוקמת פורטוגל ובמקום ה-31 קפריסין.



המדינות שמוקמו מתחת לישראל הן איחוד האמירויות הערביות במקום ה-35, ו-בוטסואנה , מלטה ופורטו ריקו במקום ה-36. למעשה, ישראל נמצאת בתחתית הרשימה מבין המדינות המערביות, כשמתחתיה רק איטליה במקום ה-55 עם ציון 4.8. בנוסף, למרות שמיקומה ביחס למדינות לא ירד באופן משמעותי ציונה במדד יורד באופן קבוע ומדי שנה היא נתפשת כמושחתת יותר מאשר בשנים קודמות.



התדרדרות כואבת



לא תמיד ישראל נתפשה כמדינה כל כך מושחתת. למעשה, ב-1997 – השנה הראשונה בה דורגה ישראל ציונה היה 7.9. כיום היא מדורגת במקום הנמוך ביותר בו דורגה פרט ל-2006, אז דורגה במקום ה- 34 עם הציון 5.9.



דורון נבות, חוקר שחיתות פוליטית, מציין כי הדירוג נקבע על פי תפישת הנשאלים ולכן הוא הושפע ממידע שנאסף בתקשורת ומהעיסוק הציבורי האינטנסיווי בנושאי השחיתות בארץ. ובכל זאת הוא מציין כי "בשנים האחרונות קיימת הידרדרות בהתנהגות ראשי הממשלות וברמת העניין שמגלים הנבחרים בטובתם הפרטית והחומרית שהיא גבוהה מבעבר".



"הציון של ישראל בדירוג מוכיח כי נכון לעכשיו, המאבק בשחיתות עדיין אינו נושא את פירותיו", אמרה גליה שגיא, מנכ"לית שבי"ל (שקיפות בינלאומית), הנציגות הישראלית של TI בישראל. "אנחנו לא מדינת מושחתת אלא מדינה שיש בה שחיתויות נקודתית", אומרת שגיא. "הציבור בארץ מוקיע פה שחיתות ויוצא נגדה וזה חלק מסדר יומה של התקשורת". שגיא ציינה כי ישראל עדיין לא אישרה בכנסת את האמנה נגד שחיתות של האו"ם עליה חתמה כבר לפני 4 שנים.



נבות, שכתב לאחרונה ספר בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר על המושג שחיתות פוליטית, מציין כי ב-20 השנים האחרונות עברה ישראל שינוים חברתיים כלכליים רבים, שהביאו לחברה עם פערים סוציו-אקונומיים קשים. "חברה שאין בה ערכים שמגולמים בהתנהגות מוסדית מלבד עקרון הרווח זו חברה מיועדת לפורענות. אף אחד היום לא חושב שמישהו נכנס לפוליטיקה בשביל טובת הציבור". בנוסף אומר נבות כי רמת הפיקוח והמיסוד של הפוליטיקה בארץ, כמו גם מעורבות הביקורת והשיפוט, שבתחומים מסוימים גבוהה יותר מאשר באירופה. כך למשל, ייתכן כי עבירות שחיתות שיצרו הדים בתקשורת כלל לא היו נחקרות במדינות אחרות בעולם.



העוני מעודד שחיתות



הציון הגבוה ביותר בדירוג ניתן לדנמרק שהובילה את הדירוג גם בשנה שעברה, ניו זילנד ושוודיה (9.3) שנתפשות כמדינות בהן רמת השחיתות היא הנמוכה ביותר. ודורגו בשלושת המקומות הראשונים. גם סינגפור, פינלנד ושווייץ דורגו בראש הטבלה במקומות 4-5.



שחיתות על פי המדד מוגדרת כ"ניצול לרעה של התפקיד הציבורי לצורך רווח אישי". חוקרי ארגון השקיפות מצאו קשר חזק בין רמת החופש והעצמאות של אמצעי התקשורת לרמת השחיתות – ככל שהתקשורת עצמאית יותר השחיתות נמוכה יותר. נמצא גם קשר חזק בין עוני לרמת השחיתות - המדינות העניות ביותר הן גם המושחתות ביותר. לתחתית הטבלה הגיעו אפגניסטן (ציון 1.5), האיטי (1.4), עיראק (1.3), ובמקום האחרון סומליה שקיבלה 1.0.



עם זאת, בארגון השקיפות העולמי מבקרים את מדינות המערב על כך שהם נוקטים "במוסר כפול" ובעוד שהם דואגים לבער את השחיתות במדינותיהם הם עדיין נמצאים בקשרי מסחר הדוקים עם מדינות מושחתות ולעתים מבצעים בהן עסקות באמצעות מתן שוחד או מעשים לא חוקיים אחרים. בכך, הן אמנם מורידות את רמת השחיתות במדינתן אך מעמיקות אותה במדינות אחרות.



בקרב המדינות המתפתחות סין דורגה במקום ה-72 (3.6) ואילו הודו דורגה נמוך יותר במקום ה-85 (3.4) רוסיה דורגה במקום ה-147 עם ציון 2.1 כשמעליה ניתן למצוא את אירן, עם ציון 2.3. גם ברזיל, מרוקו, ערב הסעודית, תאילנד ובורקינה פאסקו חולקות את המקום ה-80 עם ציון 3.5
ארה"ב דורגה במקום ה-23 (7.7) יחד עם צרפת ועם צ'ילה ובריטניה הידרדרה משמעותית מהמקום ה-12 עם ציון 8.4 למקום ה-16 והציון 7.7.