עו"ד נבות תל צור בכנס הלבנת הון של לשכת עורכי הדין: חוק הלבנת הון הוא "כשל היסטורי"

"צרי לי להגיד שחוק הלבנת הון הוא כשל היסטורי. ישראל רצתה להצטרף לעמים הנאורים במלחמה בטרור וסחר בנשים, אבל שמונה שנים לאחר שהחוק קיים, נרצחים פה אזרחים בגלל סכסוכים בין משפחות פשע", כך אמר אתמול עו"ד נבות תל צור בכנס הלבנת הון של לשכת עורכי הדין בתל אביב. "האם החוק הביא לצמצום הפשע המאורגן?", הקשה רטורית, וענה מייד: "לא, אבל הוא הביא לעשרות כתבי אישום של זיוף צ'קים. האם הכנסת היתה נותנת יד לדבר כזה? אתם רואים שלכל עבירה מוצמדת עבירה של הלבנת הון, החל בבעל דוכן וכלה בראש ממשלה" (תל צור הוא פרקליטו של ראש הממשלה אהוד אולמרט החשוד, בין השאר בהלבנת הון - ע.ב.א).



את הפאנל, שעסק ברגולציה של מוסדות מדווחים, הנחה עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך. בלשון פשוטה תיאר אלבק סיטואציה שבה כשל בנק: פקיד הגיע לסגן מנהל סניף ואמר שלקוח מבקש לברר מהי מדיניות הסניף בנוגע להלבנת הון. אותו לקוח שרצה להיוותר אלמוני ביקש לפתוח חשבון ולהפקיד באמצעות המחאה בנקאית מיליון דולר ממדינה זרה. הכסף, הסביר הפקיד לסגן המנהל, הגיע לאותו אדם בירושה. לאחר כמה ימים נפתח חשבון בנאמנות על ידי עורך דין. הבנק ספג עיצום כספי בסך 3 מיליון שקל מבנק ישראל ועורך הדין הועמד לדין.



עו"ד עירית רוט, יועצת משפטית של סיטי בנק, ניתחה את המקרה בעיניים ביקורתיות. לדבריה, התעניינות לקוח במדיניות דיווח של הלבנת הון בבנק מהווה דגל אדום, אף שרוב המקרים של התעניינויות כאלה הן לגיטימיות. "בהצטברות עם דגלים אחרים, צריך היה לדווח", היא אומרת. גם בשלב השני, שלב פתיחת החשבון, סברה רוט שזהו חשבון בסיכון גבוה. "עורכי דין ורואי חשבון הם לקוחות בסיכון גבוה. מטבע תפקידם, הם ינוצלו למטרות שונות. גם חשבון נאמנות הוא בסיכון גבוה כי הוא אנונימי. שיקול נוסף הוא שהמחאה בנקאית ממדינה מסוימת לישראל מגדילה את הסיכון".



לדבריה, צריך היה להכיר את הלקוח האלמוני ולברר מהיכן הכסף, מה מקור הכסף של המוריש ואפילו לראות צו ירושה. "אם היינו מצליחים להכיר את הנהנה והנאמן, ומקבלים תשובה מדוע מדובר בהמחאה כספית ולא העברה כספית אז יש סיכוי שהיינו פותחים חשבון - שעדיין היה נותר בסיכון גבוה".



תל צור ניסה להציג את הדברים מנקודת המבט הסניגוריאלית. לגישתו, במקרה זה אין תשתית להעמיד לדין את עורך הדין שפתח חשבון נאמנות. הוא זה שהיה צריך לבדוק את הסיפור? עדיין אין אנו חושדים בכשרים. הלקוח הרי לא ביקש מעורך הדין להיות שותף אלא נאמן".