ענתבי: קצב הפדיונות בקופות עלה פי 3 בעקבות המשבר, בקרנות הנאמנות - פי 10

ענתבי, שעד כה הסתפק באמירות בנוסח "כל הבדיקות נעשות", החליט לדבר יותר, אבל לא בהכרח להגיד יותר. ענתבי דיבר בכנס השנתי של ביטוחי בריאות וסיעוד של מכללת עדיף שהתקיים אתמול בתל אביב וציין כי מבחינתו, הפאניקה היא החשש העיקרי. "רמת הפיזור בגופים המוסדיים מאוד גבוהה, אבל כשיש ירידות, גם כספי החיסכון נפגעים", ציין ענתבי. בהתייחסות להשקעות של גופים מוסדיים בחוב קונצרני של חברות אמר ענתבי כי "כלכלה לא צומחת בלי אשראי, אג"ח קונצרני גויס לשם צמיחה כלכלית. יש המון אג"ח קונצרניות שהונפקו וזה נראה מאוד טריוויאלי שהגופים האלה ינפיקו אג"ח, ולא רואים בזה משהו חריג - אג"ח של בנקים, של מקורות, של חברת החשמל".



לדבריו, יש עתה גל של פדיונות בגופים המוסדיים, כאשר בשבוע שעבר נפדו 3 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל נפדו כ-300 מיליון שקל ביום. ענתבי ציין כי קצב הפדיונות הנוכחי הוא פי עשרה מהקצב הרגיל בקרנות ופי שלושה מהקצב הרגיל בקופות הגמל.



לדבריו, חלק מהפדיונות נעשים בגלל חוסר הבנה של מהות המכשיר שבו משקיעים: "אדם שפודה כסף בגלל שיחת ליל שבת עם חברים או בגלל דבר שקרא בעיתון או שמע ברדיו - זה לא אחראי". ענתבי ציין כי הרגולטורים מבצעים בקרה יומיומית על השווקים ומבקשים מהגופים הפיננסיים חיתוכים שונים. "זה שביקשנו מידע זה לא מביע את עמדתנו על תחום כזה או אחר", ציין ענתבי.



821 הנפקות ב-3 שנים



"עכשיו הוא נזכר? למה הוא לא בדק את החשיפות האלה בעת ההנפקות כשהמוסדיים נתנו כסף לכל החברות המפוקפקות שגייסו? מה ידין כבר יוכל לעשות כשמישהו חשוף ב-50% מהשקעותיו לנדל"ן?" כך הגיבו אתמול מנהלים בגופי הגמל הגדולים ליוזמתו של ענתבי, שביקש מהגופים המוסדיים לדווח לו על החשיפה שלהם לחברות אחזקה מתחום הנדל"ן ולענף הנדל"ן.



אחרי שלוש שנים של גאות בשוק ההון, שבהן הגופים המוסדיים נהנו מעודפי כסף גדולים וידם היתה קלה על ברז האשראי, אף אחד לא מופתע שהשקעותיהן במגזר הנדל"ן (מגזר שידוע כצרכן אשראי גדול) הלכו ותפחו עם השנים.



ב-2005-2007 היו 821 הנפקות בתל אביב. הונפקו אג"חים בסכום כולל של כ-180 מיליארד שקל. 12.5 מיליארד שקל מהאג"ח שהונפקו היו אג"ח לא מדורגות. כ-25% מסכום זה צרך מגזר הנדל"ן וכ-16% מסכום זה צרכו חברות האחזקה הגדולות.



2007 היתה השנה הפורייה ביותר מבחינת הנפקות. גויסו בה 87 מיליארד שקל, כש-32% מגיוס החוב בשנה זו היו במגזר הנדל"ן. כיום הגופים המוסדיים - קרי, קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות הנאמנות וביטוחי המנהלים - מחזיקים בכ-50% מהאשראי הקונצרני שמונפק. 50% ממנו מוחזקים בידי מערכת הבנקאות.



המוסדיים רכשו חלקים נאים באג"ח הלא מדורגות ובדירוגים הנמוכים, וחלק לא מבוטל מאג"ח אלה הן של חברות נדל"ן קטנות. כיום החשיפה של שוק הגמל וביטוחי המנהלים לאג"ח קונצרניות, סחירות ולא סחירות, הוא כ-40% מהנכסים (בחלק מחברות הביטוח החשיפה לחוב קונצרני נמוכה יותר). מתוך זה, שליש מהאג"ח הוא של מגזר הנדל"ן. על זה יש להוסיף את החשיפה לחברות האחזקה, שרבות מהן מחזיקות גם בחברות מתחום הנדל"ן. ההערכות הן שהמחיקות יהיו בעיקר באג"ח הבלתי מדורגות, ושמקופות הגמל יימחקו 5 מיליארד שקל במשבר הנוכחי. יצויין כי הנתונים מתייחסים לשיעור האג"ח של מגזר הנדל"ן מכלל האג"ח הקונצרני. יש לזכור שני דברים: הראשון, אג"ח קונצרני הוא רק אפיק השקעה אחד מבין האפיקים בהם משקיעות הקופות; השני, לגופים מוסדיים יש חשיפה למגזר הנדל"ן גם באפיקי השקעה אחרים כגון מניות, הלוואות והשקעות ישירות בנדל"ן מניב.



כל זמן שהשוק היה בעליות, הכל היה בסדר. המצב התהפך בתחילת 2008. תיק האג"ח הקונצרניות הלא סחירות החל להכביד על הגופים כבר בתחילת השנה, והחברות צימצמו את החשיפה אליו בהדרגה. עם זאת, הגופים הגדילו דווקא את החשיפה לאג"ח קונצרניות סחירות.



עד ספטמבר השיג ענף הגמל תשואה שלילית של 3.5%. בתוספת אינפלציה של 4.4% מתחילת השנה מדובר על תשואה ריאלית שלילית של כ-8%. תעשיית הגמל רושמת תשואה שלילית של 5.5% מתחילת החודש. כלומר, תשואות מצטברות מתחילת שנה של כ-13.5%. קופות שהן יותר אגרסיוויות באג"ח בדירוגים נמוכים וקופות מט"חיות אף מגיעות לתשואות שליליות גבוהות מאלו, ואפילו עד 18% מתחילת השנה.