הסדרי כופר הם הסדרים שלפיהם משלם אדם כסף בתמורה לכך שהרשות המנהלית לא תנקוט כנגדו בהליך פלילי, והם חלים בעיקר בעבירות מס.
קביעת בית המשפט היא תוצאה של פניית התנועה לחופש המידע והעיתונאי רביב דרוקר לרשות המסים ב-2004, בבקשה שזו תציג לציבור נתונים על ההסדרים של רשות המסים לעברייני מס. הבקשה נענתה בשלילה, והתנועה עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. בבית המשפט טענה רשות המסים כי אין להעמיד את העבריינים שעמם נערכו הסדרים "אל עמוד הקלון". עתירת התנועה נדחתה בדצמבר 2006, לאחר שהשופטת דרורה פלפל קבעה שפקודת מס הכנסה בנוסחה הנוכחי אינה מאפשרת את החשיפה, משום הפגיעה בפרטיות הפונים לתשלום כופר וכן בשל החיסיון הקבוע בפקודת מס הכנסה על מידע הנוגע להכנסתו של אדם.
בערעור טענה העמותה כי האינטרס הציבורי בגילוי המידע גובר על האינטרס הצר של הנישום בשמירת המידע חסוי.
השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין, החליטה לקבל את הערעור. היא קבעה כי באיזון בין זכות הציבור לדעת לבין זכותם של הנישומים לפרטיות והפגיעה האפשרית באינטרס הציבורי בתפקודו התקין של השירות הציבורי, יש להעניק מעמד בכורה לזכות הציבור לדעת. לדבריה, "הצורך בקיום שקיפות מלאה של הליך הכופר למען בקרה טובה יותר של הציבור על דרכי פעולתה של הרשות, מצדיקים לטעמי את ההשלכות העלולות להיות כרוכות בכך". הרשות חוייבה בשכ"ט עו"ד של התנועה בסך 15 אלף שקל.
בית המשפט לעניינים מנהליים: רשות המסים תחויב לפרסם מידע על נישומים שביצעו הסדרי כופר
נורית רוט
24.9.2008 / 9:16