לדברי יצחקי, "בביטוח הלאומי טוענים שהם מגינים על פרטיותם של אזרחי המדינה. לי זה נשמע כבדיחה. מותר לנו לפנות לאזרח ולחייב אותו למסור לנו נתונים על עצמו, אבל אסור לי לפנות למוסד ממוסדות המדינה, ששילם קיצבאות מכיסי משלם המסים על מנת לדעת למי שולם הכסף". לטענתו, "איני מבקש לקבל נתונים שאין בסמכותי לקבלם".
יצחקי ציין כי לאחר שהביטוח הלאומי העלה סוגיה משפטית, "פניתי באוגוסט 2007 ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבל תשובה לגבי סמכותי לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי לספק נתונים על פי דרישה המעוגנת בפקודת הסטטיסטיקה. הפנייה היתה לפני 13 חודש. עדיין לא קיבלתי תשובה. אני מאמין ששנה היא זמן מספיק כדי לקרוא שני סעיפים, האחד בפקודת הסטטיסטיקה והשני בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו על מנת להכריע בסוגיה. לא הגיוני ולא תקין בעיני שבמדינת חוק יבחר היועץ המשפטי לא לענות על שאלות למנהל משרד ממשלתי בענין הסמכות שיש לו". לדעת יצחקי, התנהגות המוסד לביטוח לאומי היא בבחינת "סכנה לקיומה של סטטיסטיקה רשמית אמינה ואוביקטיווית".
יצחקי טען גם כי קיצוץ תקציבי הלמ"ס על ידי הממשלה פוגע בתוכניותיו, שכבר יצאו לדרך, ומסכן את קבלת ישראל ל-OECD. לדבריו, הלמ"ס הגיש תוכנית תלת שנתית לשדרוג הסטטיסטיקה בישראל לצורך קבלת ישראל ל-OECD. התוכנית אושרה, אולם בהמשך קוצצה. "אני רואה בכך סכנה לקבלת ישראל ל-OECD- וגם אם נתקבל, נתקבל ללא יכולת להציע נתונים להשוואה מול מדינות אחרות ובאיכות הנדרשת. אני מצטער על כך. אינני כופר בסמכותם של הגורמים הממונים על התקציב אני תוהה על מידת החוכמה שבהתנהגותם".
הסטטיסיקן הממשלתי ציין כי "השנתיים האחרונות היו במידה מסוימת שנות פריחה לסטטיסטיקה הרשמית וללמ"ס". בין הסיבות לפריחה, דו"ח קרן המטבע העולמית ל-2006, שהעניק מחמאות ללמ"ס והמליץ להרחיב את הסטטיסטיקה בישראל. גם מועמדות ישראל לOECD פועלת לטובת הלמ"ס, שכן היא מחייבת את ישראל לשפר את הסטטיסטיקה שלה כדי שניתן יהיה לערוך השוואות בין כלכלתה לכלכלה הבינלאומית.
הסטטיסטיקן הממשלתי מאשים: הביטוח הלאומי מסרב לתת לנו נתונים
מוטי בסוק
24.9.2008 / 13:01