תושבי הרצליה פיתוח נגד מרכז לשיקום נכים

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף את בקשתם של תושבי הרצליה פיתוח למנוע בניית בית לשיקום וסיעוד ילדים נכים בסמוך לביתם. בהחלטה שנתן השבוע השופט ד"ר קובי ורדי, מותח השופט ביקורת נוקבת על ניסיונותיהם של תושבי הרצליה פיתוח למנוע את בניית הבית, בשל חששם כי הדבר יוביל לירידת ערך בתיהם ולירידה באיכות חייהם.

השופט מדגיש בהחלטתו כי העתירות שהגישו התושבים מהוות אצטלה לכוונתם ומטרתם של התושבים למנוע מהארגון ההתנדבותי ש"י, הפועל לשיקום ילדים נכים להקים מבנה של קבע לנכים. עמותת ש"י מספקת מזה 30 שנים מסגרת שיקומית חברתית לילדים ובוגרים בעלי נכות פיזית מוטורית, הסובלים בעיקר משיתוק מוחין וניוון שרירים. הבתים של העמותה זכו לכינוי "בית הגלגלים". מדובר בנכים הנותרים בחיק משפחתם, ומקבלים מסגרת המתאימה לצרכיהם.

לפני כחודשיים הגישו שתי קבוצות של תושבי הרצליה פיתוח בקשות לבית המשפט המחוזי על מנת שיוציא צו שיאסור על עיריית הרצליה לתת היתר בנייה לעמותת ש"י. התושבים טענו כי מתן היתר הבנייה ניתן בניגוד להוראות הדין ובניגוד לנוהל, וכי הרחוב בו עתיד לקום המבנה אינו תואם את הוראות תוכנית המתאר המקורית שערכה עיריית הרצליה ואין לבצע בו כעת שינויים נוספים שאינם תואמים את התוכנית המקורית.

התושבים טענו עוד כי הקצאת הקרקע לעמותה נעשתה תוך הפרת דיני התכנון והבניין וכי העמותה לא עומדת בתבחינים של יכולת כספית ותנאי הסף הדרושים להקצאת המקרקעין. בנוסף דרשה קבוצת תושבים אחת כי הקרקע תוקצה לעמותה מקומית שייסדו. עמותת ש"י, שיוצגה בהתנדבות על ידי עו"ד אביתר קנולר ממשרד י.זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות', טענה כי לא נפלו כל פגמים בהקצאת הקרקע לעמותה, וכי ההחלטה התקבלה לאחר שנדחו התנגדויות התושבים, וכי מטרתם האמיתית של התושבים היא לנסות למנוע הקמת משכן של קבע לנכים.

השופט ורדי מקבל את טענת ש"י במלואה ומדגיש "דעתי מאוד לא נוחה מהעתירות והמבקשות, ואני סבור שהן הוגשו בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים". השופט ורדי מבהיר כי העלאת הטענות התכנוניות נעשתה מן הגורן ומן היקב. לדברי השופט, טענות אלו "מהוות כסות ואיצטלה בלבד לכוונתם ולמטרתם האחת של המבקשים, למנוע מש"י להקים מבנה של קבע לנכים".

השופט מציין כי בטיעוניהם המשפטיים של התושבים אין מאום. השופט דוחה את ניסיונותיהם של התושבים להקים עמותה של תושבי האזור הזקוקים כביכול למועדון תרבות, אף שהם גרים בבתים בהרצליה פיתוח ומציין כי "מדובר בהתנהגות חסרת תום לב וחסרת ניקיון כפיים של התושבים".

הרושם העולה, מציין השופט, הוא שהתושבים ידעו כי מדובר בטענה המכונה Not In My Back Yard - לא בחצר האחורית שלי, לפיה מתנגדים תושבי שכונה לבניית מבנה העלול להוריד את ערך הבתים באזור. לדברי השופט, "העותרים ביודעם כי מדובר בטענת NIMBY לא מעיזים להעלותה, אך כל מטרתם וטענותיהם התכנוניות נועדו לשרת מטרה זו". השופט פסק כי התושבים ישלמו 30 אלף שקל הוצאות משפט לעירית הרצליה, משרד הפנים ועמותת ש"י.