בכירים באוצר: הצמיחה ב-2009 תהיה נמוכה מ-2%

באוצר מחליפים דיסקט: קצב הצמיחה יירד, הכנסות המדינה ממסים יקטנו ויהיה צורך בקיצוץ חד בתקציב. המשק נכנס להאטה חריפה?

  • צמיחה
  • בר-און
מוטי בסוק

שוק ההון סוער בתקופה האחרונה, וחדשה רודפת חדשה. מה שהיה סנסציוני לפני חודש הוא בבחינת היסטוריה רחוקה כיום. ואולם גם בכלכלה הריאלית קצב ההתפתחויות הוא דרמטי. רק לפני חודש אישרה הממשלה את תקציב המדינה ל-2009, וכבר מבינים כל בכירי האוצר כי כמה מהנחות היסוד שלפיהן נבנה התקציב אינן תקפות.

עוד בוואלה! NEWS

היה היינו: מסע בעקבות יהדות פורטוגל האבודה

לכתבה המלאה

1. הצמיחה

אחת ההנחות החשובות ביותר שהאוצר מניח על שולחן הממשלה בתחילת כל דיון שנתי על התקציב נוגעת לקצב הצמיחה במשק. שיעור הצמיחה קובע, בין השאר, את היקף ההכנסות של המדינה ממסים, וכפועל יוצא גם את הוצאות הממשלה.

תקציב 2009 נבנה על בסיס הנחת האוצר כי המשק יצמח בשיעור של 3.5% ב-2009. בנק ישראל, מצדו, העריך כי המשק יצמח "רק" ב-3.1% בשנה הקרובה. בדיונים פנימים שהתקיימו באחרונה בין בנק ישראל לאוצר התברר כי הבנק ממשיך להאמין בתחזית צמיחה של 3.1%. באוצר, לעומת זאת, חוזים כי המשק יצמח בשנה הבאה בשיעור של 2%-3%, והתחזית הלא רשמית של אנשי המשרד מדברת על צמיחה של 2.5%. ואולם כמה בכירים באוצר סבורים כי הצמיחה ב-2009 תהיה נמוכה אף מ-2%. כלומר, ההאטה במשק תהיה משמעותית.

לירידה בצמיחה מ-3.5% ל-2.5% יש השפעה עצומה על התקציב והמשק; פירושה ירידה של 7 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים. אם שיעור הצמיחה יהיה 1.5% בלבד, המשמעות תהיה ירידה של 14 מיליארד שקל בהכנסות ממסים. מדובר במספר מפחיד, המשנה את תמונת ההוצאה בתקציב.

2. התקציב

המצב הכלכלי והמציאות הפוליטית בישראל שרויים כיום בחוסר ודאות עמוק. לכן באוצר לא מיהרו לרוץ לממשלה עם התחזיות הקודרות האלה. מה גם שכיום אין בדיוק למי לרוץ.

באוצר יודעים כי הצגת הנתונים המעודכנים לראש ממשלת המעבר, אהוד אולמרט, תטלטל את המשק וספק אם תביא לתוצאה חיובית.

בינתיים, מעדיפים לחכות שם עד אחרי החגים. לאחר שתקום ממשלה חדשה, אחד השרים הראשונים שיתייצבו בלשכת ראש הממשלה יהיה שר האוצר.

3. הגירעון

במחשבה שנייה, באוצר כלל לא בטוחים כי יילכו לממשלה עם הנתונים המעודכנים. אנשי האוצר אשפים בתרגילים, והם יודעים היטב כי הליכה לממשלה פירושה פתיחת תקציב 2009; וכשפותחים את התקציב - אף אחד לא יודע כיצד הוא ייסגר. באוצר מעדיפים לשמור על התקציב הקיים גם במחיר של הגדלת הגירעון.

אי הליכה לממשלה, משמעותה עבודה עם תקציב 2009 שאושר באחרונה בממשלה, בהנחה שיאושר בכנסת. התוצאה עלולה להיות קשה, שכן 2009 תסתיים עם גירעון גבוה בהרבה מהגירעון המתוכנן. הגירעון המונח בבסיס תקציב 2009 הוא 1% מהתוצר, כלומר 7 מיליארד שקל. ירידה בצמיחה ב-2009 ל-2.5% תגדיל את הגירעון ל-2%, שהם 14 מיליארד שקל. ירידה בצמיחה ל-1.5% תגדיל את הגירעון ל-3%, כלומר 21 מיליארד שקל.

באוצר מכירים את כללי המשחק: יש לאזן בין הצורך הכלכלי לאמינות המשרד. הצורך הכלכלי מחייב לעדכן את תקציב 2009, כלומר לקצץ בהוצאות הממשלה בהתאם לתחזית הצמיחה החדשה. המשמעות היא שאם הצמיחה ב-2009 תהיה 2.5%, ולא 3.5% כמתוכנן, יהיה צריך לחתוך ב-7 מיליארד שקל את ההוצאות המתוכננות של הממשלה לשנה הבאה. מדובר במהלך לא פשוט, אך אפשרי.

הממשלה יכולה לבחור גם באפשרות ההפוכה - להותיר את התקציב ללא שינוי ולהגדיל את הגירעון. בחירה זו מתקבלת על הדעת בעיקר בשנת בחירות. ואולם אם הדבר ייעשה בלי שהעובדות יונחו על השולחן, יאבד האוצר את אמינותו - ואמינות היא סוד כוחו.

4. תקציב הביטחון

מצוקת האוצר גברה עוד יותר ביום ראשון, כש-1.3 מיליארד שקל נוספו לתקציב הביטחון, בשקט בשקט והרחק מכותרות העיתונים, העסוקים בימים אלה במשבר הפיננסי העולמי.

התסריט המוכר מהדיונים על תקציב הביטחון ב-13 השנים האחרונות חזר על עצמו גם השנה. זה מתחיל בהתכתשות חריפה בין משרד הביטחון לאוצר על גובה התקציב, שבסיומה מודיע האוצר כי תקציב הביטחון יקטן, ונמשך בלחצים בלתי פוסקים של משרד הביטחון להחזרת האבדה. בפועל, לא רק שעמדת האוצר אינה מתקבלת, משרד הביטחון מקבל תוספות תקציב נדיבות.

תקציב 2009 עדיין לא הונח על שולחן הכנסת, ובמשרד הביטחון כבר חוגגים. לפני חודש הסתיימה ישיבת ממשלה בהחלטה לא ברורה בנוגע לתקציב הביטחון. ביום ראשון נעתר ראש הממשלה ללחצי מערכת הביטחון, והודיע כי הסכום הזה הוא חלק אינטגרלי מתקציב הביטחון לשנה הקרובה. באוצר חרקו שן ואמרו שאין כיסוי להודעה, אבל ההבטחה השלטונית ניתנה - ובמשרד הביטחון סימנו עוד וי.

5. קצבאות הילדים

עד כה הציג האוצר, בראשות השר רוני בר-און, חזית אחידה נגד דרישות ש"ס ויהדות התורה להגדלת קצבאות הילדים. כולם, כולל אולמרט ואלי ישי, חשבו בתמימות שמדובר בקו אדום מבחינת האוצר. ואולם כעת מתברר שלא כך הם הדברים.

באוצר מריצים באחרונה סימולציות שהבסיס לכולן משותף: העלאת הקצבאות לשלושת הילדים הראשונים. ההבדל בין התוכניות נוגע רק לסכום ההעלאה - כמה עשרות שקלים או עשרות רבות.

התוכנית נועדה כנראה לאפשר לראש הממשלה הבא תמרון קל יותר מול הסיעות החרדיות. כדי להגן על כבודם אומרים באוצר כי התוכנית היא "אנטי חוק הלפרט", כלומר לא תסייע רק לחרדים (וכפועל יוצא גם לערבים ובדואים), אלא לכל המשפחות בישראל. עוד טוענים באוצר כי התוכנית תקטין באופן משמעותי את מימדי העוני.

6. האינפלציה

ביום שני הודיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי החליט להותיר את ריבית הבסיס במשק ברמה של 4.25%. הנגיד התמודד עם שתי בעיות, שמשכו כל אחת לכיוון אחר: אינפלציה בשיעור גבוה מיעד הממשלה, המתגברת בחודשים האחרונים, והשלכות המשבר הכלכלי בארה"ב על השוק הפיננסי בישראל.

הנגיד החליט לסטות מחוק בנק ישראל, הקובע כי הבנק מחויב קודם כל ליציבות המחירים, לטובת המשבר הכלכלי בעולם. התגברות האינפלציה בישראל חייבה אותו להעלות את הריבית. ואולם פישר סבור כי המשבר העולמי משמעותי יותר כרגע לעתיד המשק.

ימים יגידו אם הערכות בנק ישראל, שלפיהן האינפלציה תרד במחצית השנייה של 2009 ותתכנס בתחום היעד של הממשלה, יתממשו. הערכות דומות של הבנק בשנה האחרונה התבררו כשגויות. מה שברור כבר עתה הוא שבנק ישראל יחמיץ את יעד האינפלציה של הממשלה ב-2008, כפי שקרה ב-2007.

7. הממשלה הבאה

עד כה לא נפגשה המועמדת לתפקיד ראש הממשלה, ציפי לבני, עם הדרג הפקידותי הבכיר של האוצר. בנוסף, אף שהדבר מתבקש, היא לא אמרה מלה על תוכניותיה בתחום הכלכלי.

פישר מצדו יצטרך להקפיד בשבע עיניים, הן כנגיד והן כיועץ הכלכלי לממשלה, שהממשלה הבאה תמשיך במדיניות המרסנת בשנה הבאה, ותשמור על מסגרת התקציב. פריצת התקציב תחייב את פישר למדיניות ריבית אגרסיווית יותר, כלומר העלאות ריבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully