בן-אליעזר במכתב חריף לאוצר: "אנו נמצאים בפתחו של משבר אנרגיה - שיעלה למשק מיליארדי שקלים"

במקביל שיגר שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, מכתב חריף לשר האוצר, רוני בר-און, שבו תקף את התנהלותם האיטית של משרד האוצר ורשות החשמל. "עלינו על מסלול התרסקות שיביא אותנו לפתחו של משבר אנרגיה, בעלות של מיליארדי שקלים למשק הישראלי", הזהיר בן-אליעזר. ברור לי כי הצורך לפעול במסגרת תעריף החשמל הוא מוצא אחרון, אך לאחר שהאוצר הבהיר כי אין בכוונתו להעמיד ערבות מדינה או להזרים הון למימון תוכנית החירום, וחברת החשמל מיצתה את יכולות גיוס הכספים שלה, נדרשת הרשות להפעיל את שיקול דעתה מתוך גילוי אחריות לאומית".



עוד כתב בן-אליעזר: "אנו נמצאים בשעה של קבלת החלטות קשות, שלא לומר מהותיות, בעבור משק האנרגיה בכלל ומשק החשמל בפרט. ללא קבלת החלטות אלה לא יהיה חשמל למשק הישראלי".



הפרשה החלה לפני כחצי שנה כאשר אושרה תוכנית החירום למשק החשמל, שנועדה להגדיל באופן מיידי את כושר ייצור החשמל בישראל. לפי התוכנית, יוקמו בו-זמנית חמש תחנות כוח חדשות, בהיקף כולל של 1,375 מגה-ואט. עלות התוכנית מוערכת ב-7 מיליארד שקל - ובעבור מימונה דרשה חברת החשמל הזרמת הון מהמדינה, או ייקור תעריפי החשמל בשיעור של 6.3%.



משרד האוצר ורשות החשמל הטילו וטו על שתי החלופות, אך דירקטוריון חברת החשמל החליט כי לא יאשר את התקשרויות החברה לרכישת הציוד לתוכנית אם הנטל המימוני יוטל כולו על החברה.



חברת החשמל סיכמה כבר על רכישת שתי טורבינות גז מחברת ג'נרל אלקטריק, תמורת 60 מיליון יורו, ולפני כחודש הודיעה כי תיכנס למשא ומתן עם סימנס לרכישת שלוש טורבינות נוספות בהיקף של עד 500 מיליון דולר. ל-TheMarker נודע כי בין הצדדים הושג הסכם למימוש העסקה וסימנס הודיעה לחברת החשמל כי תשריין בעבורה את הטורבינות הנרכשות רק עד סוף ספטמבר.



כפי שפורסם בעבר, חברת החשמל הגישה לרשות החשמל הצעת פשרה, שלפיה ייקור התעריפים לצורך מימון תוכנית החירום יהיה בשיעור של כ-5% במקום 6.3%. עם זאת, ברשות מבקשים לבדוק את הנחות היסוד שעליהן התבססה תוכנית החירום, מחשש שהן לא מדויקות ונשענות על נתונים מנופחים.



מרשות החשמל נמסר בתגובה: "כבר לפני שלושה חודשים הבהירה הרשות כי תכיר בעלויות התוכנית רק לאחר בחינת לוחות הזמנים שבה. חברת החשמל העבירה את הנתונים הדרושים באופן חלקי רק בתחילת ספטמבר, ורק לאחר פניית הרשות. מדובר בדרישה למימון בסך 7 מיליארד שקל מכספי ציבור, ולכן זו סוגיה מורכבת, הדורשת בחינה מעמיקה. ברשות עובדים באינטנסיוויות כדי למסור התייחסות בימים הקרובים".