"השוק כבר לא משוכנע שתוכנית הסיוע תאושר"

שבוע בדיוק לאחר הפרסום הראשון על תוכנית הממשל האמריקאי לחילוץ המגזר הפיננסי בארה"ב, הוודאות שאפפה את השוק לגבי התממשות התוכנית נחלשה. "למרות הצהרות בכירים בממשל בוש כי תוכנית הסיוע תאושר בוודאות, השוק כבר לא משוכנע", אומר אמיר כהנוביץ', כלכלן מקרו בכלל פיננסים.

"לפי בחינת מדד S&P 500 כאינדיקטור לציפיות השוק, אם שמים את שתי נקודות הקיצון בין קריסת ליהמן ברדרס לבין היום בו הוכרזה תוכנית הסיוע על סקאלה אחת, מקבלים כי היום השוק צופה הסתברות של כ-30% למימוש התוכנית".

למרות הציפיות בשוק, צופים בכלל פיננסים כי סיכויי התוכנית להצליח גבוהים: "התוכנית יכולה בהחלט לפתור את אחת הבעיות העיקריות של המשק האמריקאי - בעיית הנזילות של הגופים הפיננסים. למרות עלותה הכבדה על משלם המיסים, על המטבע, על התקציב, על האג"ח האמריקאי, על האמון בשוק החופשי ועוד - עדיפה צמיחה נמוכה מאוד על פני שיתוק טוטאלי של הסקטור הפיננסי שימנע צמיחה לחלוטין".

"האופטימיות הרבה ששררה ביומיים שלאחר מכן, התפוגגה בהמשך השבוע כשהתחילו להתגלות הבעיות בתוכנית ובכל יום שעבר, בוצעו בה שינויים וגברו המתנגדים לה: ביטוח הקרנות הכספיות בוטל, יש ספק לגבי האיסור על שורטים, וקניית אג"ח מגובות משכנתאות ב-700 מיליארד דולר תקועה", אומר כהנוביץ'.

"ביטוח הקרנות הכספיות בוטל בלחצי הבנקים בארה"ב. בעקבות המשבר, רשמו הקרנות, שאמורות להיות נכס בטוח מאוד ולמעשה מבוטח נגד תשואה שלילית על ידי הגוף שהנפיק אותו, תשואה שלילית. עקב כך הביטוח התגלה כלא יעיל כיוון שהחברה המבטחת נכנסה בעצמה למשבר".

"170 מיליארד דולר נמשכו תוך שבוע מהקרנות וחלק מתוכנית הממשל היתה לבטח אותן כנגד הפסדים על מנת למנוע יציאת כספים מהן. הממשל הציע לבטח את הקרנות הכספיות בביטוח זהה לפקדנות בבנקים, אך הבנקים בארה"ב חששו שביטוח זהה יוביל למשיכת כספים מהבנקים לקרנות הכפסיות ויביאו להעצמת בעיית הנזילות".

"האם האיסור על מכירות בחסר יבוטל? הכוונה, כרגיל, היתה טובה. מכירות בחסר הן הכלי העיקרי של קרנות הגידור ואיסור עליו עלול להביא להתמוטטות שלהן. בנוסף, מכירות בחסר משמשות להגבלת הסיכון, ואיסור עליהם עלול רק להגביר את הסיכון. הכלים הללו משמשים לשכלול שוק ההון ופגיעה בהם עלולה להביא לעיוותים נוספים בשוק", מסביר כהנוביץ'.

"בנוסף, האיסור הינו על מכירה בחסר של 800 מניות ולא על כל המניות. לפיכך, עלול להיווצר מצב שמשקיעים יחפשו מניות שיש בינם לבין המניות האסורות קורלציה ויעשו עליהם מכירה בחסר. כך יכול להיווצר מצב שמניות מסוימות יספגו את כל ה'אש' ויתמוטטו. מיד לאחר התוכנית חברות רבות פנו בבקשה להיכלל ברשימת החברות שאסור יהיה למכור אותן בחסר בגלל הקורלציה בניהן לבין החברות הפיננסיות".

"התוכנית המקורית היתה להציע את איגרות החוב הללו למכירה במכרז, והממשל ישתתף כאחד המתמודדים. ההצעה של הממשל תהיה שווה לנמוכה ביותר שתתקבל. הבעיות שעלולה לגרור התוכנית הזאת היא שבמידה שלא יהיו קונים רבים, המחיר שישלם הממשל יהיה אף נמוך ממחירי איגרות אלה היום, ואז יאלצו המחזיקים לדווח על עוד מחיקות. הבעיה הזאת זכתה להתייחסות של יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, שאמר שלממשל לא תהיה ברירה אלא לקנות את איגרות החוב הללו ביוקר".

"הדמוקרטים, עושים כצפוי בעיות באישור התוכנית ורוצים לכלול בה עזרה ללוקחי המשכנתאות עצמם. גם חלק מהרפובליקאים כבר לא בטוחים שזה הפיתרון הכי טוב".

"יש הטוענים כי 700 מיליארד דולר הוא סכום גבוה בהרבה מעבר לנדרש, כולל מתן כוח רב מדי לשר האוצר, שלפי תוכנית יפעל 'כראות ענייו' וללא התערבות של בתי המשפט. מצד שני, יש האומרים שהסכום לא מספיק. בוש אמר אמש בנאום לאומה על חשיבותה של התוכנית, מה שמעיד אולי יותר מכל על הסכנה האמיתית שקיימת למימושה".