תשס"ח: אפיק ההשקעה המוצלח - אג"ח צמודות

איפה היה הכסף שלכם השנה? אם הוא הושקע בכי"ל (0.89% , 5347.0) או בפריגו (-0.31% , 12950.0) או לכל הפחות באיגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד - כנראה שעשיתם עסקה טובה. אבל אם השקעתם בשנה האחרונה במניית בלופניקס (-2.27% , 3.45), אפריקה ישראל (4.08% , 8930.0) או קבוצת דלק - מצבכם הרבה פחות טוב. כך גם עבור מי שהשקיע במדד מניות הנדל"ן (שאיבד 58% ב-12 החודשים האחרונים), בתל טק או ביתר 120. כמדי שנה, לקראת ראש השנה, מסכמים כלכלני מיטב בית השקעות את ההתפתחויות הבולטות בשוק ההון בשנה העברית שחלפה.

ובאמת, לאחר חמש שנים של גאות בשוק ההון, נגמרה החגיגה ומדדי המניות החלו לצנוח. בעוד ששנה שעברה זכה האפיק המנייתי בתואר האפיק המנצח של שנת תשס"ז, הרי שהשנה הכתר מוענק לאפיק הצמוד, שרשם עלייה נאה של 10.3%.

השנה העברית החולפת הביאה עימה משבר בשווקים הפיננסים, צניחה חדה בשער הדולר - שהגיע לשפל של 12 שנה והתאוששות מחודשת - והתערבות בנק ישראל במסחר במט"ח, לראשונה מזה 11 שנים. היו לנו הורדות והעלאות ריבית, זינוק במחירי הסחורות, בפרט בסחורות חקלאיות ובאנרגיה, ולאחר מכן ירידה תלולה, אינפלציה גואה, פרשיות שחיתות בצמרת הפוליטית, עיצומים והשבתת מסחר על ידי עובדי הבורסה. היו גם דו"חות כספיים טובים יותר וטובים פחות, תחזיות קודרות ותחזיות מעודדות יותר ועוד.

ממבט מהיר על גרף ההתנהגות של שוק המניות לאורך השנה החולפת, ניתן להבחין ברכבת ההרים שאפיינה את בורסת תל אביב ובמתאם גבוה למגמת המסחר מעבר לים. נסיגה מרמת ה-1,000 נקודות במדד ת"א 25, טיפוס מחודש, צניחה למעמקים ולרמות שאיפיינו את השוק לפני שנתיים (באוקטובר 2006) ותנודתיות חדה - כל אלה היו מנת חלקם של המשקיעים בשוק המניות בשנה החולפת.

שנת תשס"ח נפתחה בעלייה חדה, כשהאווירה האופטימית המאפיינת את חגי תשרי, ריחפה מעל בורסת תל אביב גם השנה. אולם, השמחה היתה מוקדמת ועונת הדו"חות הקרבה הביאה עימה מטר של אזהרות רווח מחברות רבות. למומנטום השלילי הוסיפו בנק ההשקעות סיטי שהוריד את המלצת דירוג שוק המניות הישראלי מ"תשואת יתר" ל"תשואת חסר קלה" וקרן המטבע הבינלאומית, שהורידה את תחזית הצמיחה לישראל ב-2008. המשקיעים, שציפו בכיליון עיניים לראלי סוף השנה המסורתי, כמו גם ל"אפקט ינואר", למדו, כי בראשונה מזה שנים "נשברה הסטטיסטיקה" והבינו שכנראה הקדימו להספיד את משבר האשראי.

על אף הסקירות המרגיעות והערכות הכלכלנים על פיהן נזקי הסאבפריים לא צפויים להגיע לישראל, הרי שהמשבר פגע לא רק בבנקי השקעות זרים, אלא בכל זאת חדר גם לזירה המקומית והוביל למחיקת מאות מיליוני שקלים בבנקים הגדולים במדינה. כך, חלפו על שוק ההון המקומי חודשים תנודתיים למדי, בהם נעו המדדים לסירוגין בין שני צידי המתרס.

הגרף הבוחן את התפתחות תשואות צמודי המדד הממשלתיים מצביע על מגמה חיובית בולטת רוב שנת תשס"ח. אולם, ברבע האחרון של השנה ניכרה תנודתיות חדה ונרשמו ירידות באפיק זה. ירידות אלו מיתנו את העליות שנרשמו עד אז, אך לא מנעו מהאפיק לסכם עוד שנה חיובית.

מחירי הסחורות שהאמירו ורשמו במהלך השנה החולפת שיא אחר שיא, היו בין הגורמים הבולטים לעדנה בה זכה האפיק הצמוד. אם לפני כשנה וחצי מחיר ברמה של 100 דולר לחבית נפט היה נראה כמופרך לחלוטין וחסר כל בסיס, הרי שבשנה האחרונה, הפתיע שוק האנרגיה, ומחיר הנפט אף רשם שיא של 146 דולר לחבית (בתאריך 14.7.08).

לא רק הנפט זכה לעמוד באור הזרקורים אלא גם סחורות אחרות, ובפרט סחורות חקלאיות, כמו תירס, סוכר קפה ועוד, שהובילו לעלייה משמעותית במחירי המזון. קשה לשכוח את הסערה סביב מחיר האורז שהעסיקה את הציבור בפסח. גם לצריכה הפרטית הגואה בישראל היה משקל בעליית המדרגה באינפלציה, כך שהאינפלציה לא היתה רק מיובאת. כל אלה, הובילו לעלייה מתמשכת בציפיות האינפלציוניות ולמדדים גבוהים מהצפוי חודש אחר חודש. יש לציין, כי כמו כל חגיגה, גם זו הגיעה לסיומה (או כך לפחות נראה לעת עתה) ובחודשי החולף נסוגו מחירי הסחורות מהשיאים שרשמו וחלה ירידה משמעותית במחיריהם.

כאמור, בסיכום תשס"ח כולה, רשמו צמודי המדד הממשלתיים תשואה נאה למדי של 10.3%. זאת, בהשוואה למדד המחירים לצרכן שעלה ב-5.8% (מדד ספטמבר 2007 עד מדד ספטמבר 2008, בהנחה כי בספטמבר יעלה המדד ב- 0.3%). בחינת התמונה על פי התפלגות המח"מ, מעלה, כי דווקא הצמודים הארוכים לטווח של 7 עד 10 שנים והצמודים הבינוניים לטווח של 5 עד 7 שנים בלטו לחיוב כאשר עלו ב- 11.2% וב- 10.0%, בהתאמה. הצמודים הבינוניים לטווח הזמן של 2 עד 5 שנים עלו ב-9.6%, והאגרות הארוכות לטווח זמן של 0 עד 2 שנים עלו ב-7.1%. צמודי המדד הקונצרנים עלו בשנת תשס"ח בשיעור של 0.3% בלבד. בסיכום השנה עלו איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות בשיעור משוקלל של 4.8%.

מעניין לציין, כי רק שלושה רבעונים חלפו מאז תחילת הרפורמה החדשה בקרנות הנאמנות, במסגרתה הושקו הקרנות הכספיות, וכבר ארבע מהן הצליחו להתברג לרשימת עשר הקרנות הגדולות. הפופולריות הרבה לה זכו הקרנות הכספיות מאז תחילת השנה, באה היטב לידי ביטוי גם בקרב המגייסות הגדולות, כש-6 מהקרנות בה הן כספיות בעשיריה המובילה.

10 הקרנות הגדולות בתעשייה מנוהלות על ידי שבעה גופים שונים ונכסיהן מסתכמים ב-25.6 מיליארד שקל, המהווים כ-23% מסך נכסי התעשייה כולה, בעוד שלפני מספר שנים היוו 10 הקרנות הגדולות כ- 25% עד 30% מהתעשייה כולה. במיטב מציינים כי בשנה האחרונה גברה מאוד הריכוזיות, שכן לפני כשנה היוו 10 הקרנות הגדולות נתח מצומצם יותר של כ-12% בלבד מתעשיית קרנות הנאמנות.