ב-3 בספטמבר 2008 היתה אמורה מרים איתן לפנות את דירתה ברמת אביב ג'. בחוזה השכירות נקבע, בין השאר, שאם השוכר הפר את התחייבויותיו, יהיה המשכיר זכאי לאחר דרישה מוקדמת של שבועיים לפרוע את הערבות הבנקאית, בסך 25 אלף שקל, באופן מיידי.
לטענת איתן, היא נאלצה לפנות את הדירה בחיפזון בשל נסיעה לחו"ל ועידכנה בכך את בעל הדירה, יוסף מנחם. לשיטתה, פינתה את הדירה, הביאה צבע שהספיק לצבוע רק 80% מהדירה ומסרה את מפתחות הדירה למנחם באמצעות שליח לתיבת הדואר שלו.
ימים אחדים לפני הסיום הפורמלי של החוזה, כשאיתן כבר שוהה בחו"ל, פנה מנחם לבנק הפועלים ודרש לממש את הערבות הבנקאית. בשל כך הגישו עורכי דינה של איתן, אילן בומבך ויונתן דניאל הופמן, בקשה דחופה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד. הבקשה התקבלה ובשבוע שעבר נערך הדיון בעניין צו מניעה קבוע.
השופטת זהבי אגי הזכירה כי המשמעות הבסיסית של ערבות בנקאית היא שניתן להגיע לבנק ולדרוש לממשה ללא חובה הנמקה או הסכמה של הצד השני. לערבות יש מעמד עצמאי ומימושה אינו תלוי בהכרעה במחלוקת הנוגעת לעסקה בין הצדדים. רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, אמרה, ניתן להתערב בזכות זו. המקרים כוללים התנהגות חמורה במיוחד של בעל הערבות או התנהגות נגועה במרמה. מקרי קיצון אחרים קשורים לנסיונות לא כשרים להפעלת לחץ, ונקמנות, או דרישות בהיעדר תום לב וחוסר הגינות.
במקרה זה, קבעה השופטת שהתנהגותו החמורה של בעל הדירה הגיעה לשיאה בכך שדרש את מימוש הערבות שלושה ימים לפני פקיעתה מבלי שמסר על כוונתו חודש מראש כנדרש, בייחוד כשידוע לו שהשוכרת עומדת לנסוע לחו"ל. "עתוי הגשת הדרישה לבנק מריח ריח של מחטף", פסקה. "טענותיה של איתן על התנהגות בריונית וכוחנית המלווה באלימות מילולית ובניצול מצבה האישי לרעה, לא נסתרה בחקירתה".
אמנם איתן הצטיידה בעורכי דין מתוך חשש לניסיון לממש את הערבות, הוסיפה אגי, אך צעד זה לא יכול להחליף הודעה מראש של מנחם, כנדרש בחוזה.
לפיכך הורתה השופטת על צו מניעה קבוע, בכפוף להמצאת אישור מהבנק על הארכת תוקף הערבות הבנקאית עד החלטה אחרת, או עד פסק דין בתיק העיקרי. מנחם ישלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקל בגין הליך זה.
(בשא 172554/08)
שופטת בית משפט השלום: לא ניתן לממש ערבות בנקאית במחטף; במקרים קיצוניים ניתן אף למנוע את מימושה
עמית בן-ארויה
27.9.2008 / 21:19