"הבחירה צריכה להיעשות מוקדם ככל האפשר, בזמן הלימודים או במועד בחירת המשרד להתמחות", אמר. לדבריו, "מקום ההתמחות הוא קריטי".
השופט דנציגר הדגיש כי לקוחות מרוצים הם המפתח להצלחה לטווח ארוך. המפתח השני, לדבריו, הוא קשרים הדוקים עם אישים בעלי השפעה בנישת ההתמחות. אלה יהיו ספקי עבודה וממליצים. "לעתים עורך דין צעיר ישתף פעולה בתיקים מסוימים עם עורכי דין מובילים בתחום", הסביר דנציגר. "לא צריך להתבטל בפני עורך דין שהוא הלידר אלא להצטרף אליו אפילו כשוליה, וללמוד ממנו. נכון להביא תיקים גדולים ללידר, ולבקש ממנו ללוות את התיק וללמוד. בעתיד הוא יעביר לכם את התיקים", אמר.
"אם אתם רוצים להצטיין בתחום מומחיות, עליכם לשווק את עצמכם, גם לפרסם פרסומים משפטיים בעיתונות כללית ובכתבי עת משפטיים", הוסיף השופט, אך סייג ואמר כי על אף ההמלצות נדרש הרבה מזל.
"ידעתי כבר אחרי שנה ב' ללימודי המשפטים שארצה ליסוע לחו"ל ללימודי המשך, כי סברתי שזה נכון כמשפטן ללמוד במדינה אחרת, ללמוד מקום ותרבות אחרים. זו בפירוש הכנה נכונה. בסוף שנה ב' ללימודיי, הייתי אחד משניים שייצגו את שנה ג' במשפט המבוים. השני היה עו"ד דורי קלגסבלד. בפאנל ישבו השופטים חיים כהן, ושני מרצים, אמנון רובינשטיין שהתרשם מדורי קלגסבלד, ופרופ' יוסי גרוס שעינו נפלה עלי, ונהפכתי לעוזר שלו. זה הרבה עניין של מזל. המזל הוא שנותן את כיוון הדרך".
השופט דנציגר התייחס גם לשינוי המקצועי במעבר מפרקטיקה לשיפוט. "זהו סוג אחר של חיים ולחצים. עברתי ממצב שבו דיברתי עם הצוות במשרד 12 שעות ביום למצב שבו שש שעות אני מקשיב ומשיב לשאלות, ושש שעות אני כותב", סיפר.
שופט העליון יורם דנציגר לעורכי הדין הצעירים: המפתח להצלחה - קשרים הדוקים עם בעלי השפעה
עידו באום
28.9.2008 / 7:17