מה משותף ליוסי גרוס, אורני פטרושקה, אילון תירוש, עמית הלר, ד"ר רפי גידרון וד"ר אורי גייגר? כולם יזמים סדרתיים שעשו כמה אקזיטים בחייהם. אלא שמדובר רק בקצה הקרחון וניתן למנות עוד שמות רבים של יזמים ישראליים סדרתיים - ולא בכדי.
מחקר חדש של ד"ר זאב גנאור מגלה כי ישראל היא מעצמה בתחום היזמות הטכנולוגית ולדבריו בישראל יש פי 2 יותר יזמים סדרתיים מאשר בארה"ב - 5% מהיזמים בארה"ב הם סדרתיים לעומת 12% בישראל.
גנאור מגדיר יזם סדרתי כמי שהקים במהלך שנותיו שתי חברות ורשם אקזיט אחד לפחות. לפי הגדרתה זו, הרי שגם גנאור, שהקים שש חברות ורשם אקזיט בולט אחד עם מכירת ננומושן לג'ונסון אלקטריק, הוא יזם סדרתי. לאחר מכירת ננומושן, חשב גנאור כי עתה יוכל להירגע מן המרדף אחר המיזם הבא ולפיכך יצא ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ARU הבריטית, במטרה לחקור את תחום היזמות הסדרתית. ואולם, גם שם יצר היזמות לא הרפה ממנו והוא הקים עוד שתי חברות. "לא יכולתי להתגבר על זה", הוא מסביר.
גנאור החליט לחקור את הנטייה המתמדת של יזמים טכנולוגיים כמותו, לעבוד ללא הפסק, במקום ליהנות מפרי עמלם. "הייתי רואה אותם בשדה התעופה ובכנסים בדרך לעוד פגישה", נזכר גנאור, " מוכרים חברה ומיד לאחר האקזיט יוצאים עם התרמיל לטיול חדש, לגייס כסף לחברה חדשה". גנאור בדק ומצא כי בישראל יש יותר מ-3,000 יזמים, כאשר 340 מתוכם הוא מגדיר כיזמים סדרתיים. לצורך המחקר שקיים, הוא ערך ראיונות עומק עם 79 יזמים סדרתיים וכך גיבש תמונה על היזם הסדרתי הישראלי.
29% מהיזמים הסדרתיים - בעלי תואר דוקטור
הממצאים של גנאור חושפים כי 99% מהיזמים הסדרתיים הם גברים, 77% מהם נולדו בישראל וכשליש מהם (30%) נולדו למשפחות עם רקע יזמי. לרבע (23%) מהם יש רקע עסקי, 15% מהם מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, 73% ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ו-11% ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. עוד הוא מצא כי רובם בוגרי אוניברסיטאות (88%) ו-29% מחזיקים בתואר דוקטור. 54% מהיזמים הם בוגרי תואר בהנדסה, 20% הם בוגרי תואר בפיסיקה ו-7% במתמטיקה.
כשליש מהיזמים הסדרתיים (34%) הקימו שלוש חברות סטארט-אפ במהלך חייהם, כרבע (24%) הקימו שתי חברות, כחמישית מהם הקימו ארבע חברות (19%) וכ-8% הקימו יותר משש חברות סטארט-אפ. כמה אקזיטים היו להם? לפי הממצאים, חלק גדול (39%) הצליחו לבצע שני אקזיטים אך רק 29% זכו להגיע לאקזיט לאחר חברה אחת שאותה ייסדו. 1.3% היו יותר בני מזל והגיעו לשישה או יותר אקזיטים של חברות סטארט-אפ שיזמו.
84% השיגו אקזיטים חיוביים על ידי הנפקה בבורסה (IPO) או מכירת החברה (M&A) ורק 16% חוו אקזיטים שליליים. הגיל הממוצע של היזם הסדרתי הוא 48 והוא מבלה בממוצע 4.5 שנים בהקמת חברה ובהרצתה.
לפי מחקרו של גנאור, המיתוס הידוע שלפיו יזמים מצליחים יותר בשלביה המוקדמים של החברה שייסדו - מתברר כנכון. גנאור מצא כי יזמים נוטים להיות אפקטיוויים יותר בחברות סטארט-אפ צעירות, לעומת חברות בשלבים מתקדמים, ובהתאם לכך יזמו יותר חברות צעירות. מן הצד השני, תנאי הסביבה בישראל לא מאפשרים להרחיב את הסטארט-אפ למימדים גדולים, כפי שקורה בארה"ב, וזאת עקב היעדר משאבים, שוק מקומי קטן, שווקים מרוחקים ומצב גיאו-פוליטי מעורער.
לפיכך מתגבש מעין מעגל קסמים ולפיו יזמים ישראליים נטו למכור את החברה שלהם מוקדם מדי עקב תנאי הסביבה בישראל - וכתוצאה מכך חוו יותר אקזיטים. אלא שלדעת גנאור, היזמים שהיו להם גם כישורים עסקיים בולטים, בצד כישורים טכנולוגיים, חוו אקזיטים איכותיים יותר.
גנאור מציין גם את מאפייני האישיות הנפוצים של היזמים הסדרתיים. לדבריו, מדובר באנשים שהם לא פעם חסרי סבלנות, אינם עובדים בצורה מתודית, נוטים לחפש קיצורי דרך ולא אוהבים לעבוד בחברות גדולות. "זו גם הסיבה שבגינה לא נוצרו בישראל הרבה חברות טכנולוגיה גדולות", מסביר גנאור. "היזמים כאן מוכרים חברות כשהן קטנות וצורת ההתנהלות היא כזו שהיזמים הסדרתיים מעדיפים להיות בחברות קטנות. הם בפירוש נוטים לאקזיט מוקדם".
הכסף הוא רק תירוץ
מן המחקר של גנאור עולה גם כי רבים מהיזמים הם בעלי מניעים אידיאליסטיים והם אינם מונעים, בראש ובראשונה, על ידי חלומות על התעשרות. "כסף חשוב ליזמים, אבל הוא לא הכי חשוב", מסביר גנאור. "יזמים סדרתיים מונעים בעיקר על ידי הרצון ליצור, לחדש ולהגשים את עצמם. הם אומרים שהם מקימים סטארט-אפים בשביל הכסף כדי שלא יחשבו שהם משוגעים - ובצדק.
מדובר באנשים שהסביבה רואה שהם עובדים קשה מאוד, מהבוקר עד הלילה, בחגים ובחופשות ולכן הכסף הוא תירוץ כדי שלא יחשבו שמשהו לא בסדר איתם. מה שחשוב ליזם הישראלי זה לחדש ולהיות יצירתי. לכן, לאחר שהוא עושה אקזיט הוא פונה לעבוד על רעיון חדש. הרבה פעמים הוא יוצא לאקזיט רק בגלל שיש לו רעיון יותר טוב לחברה חדשה".
גנאור סבור שאחת הבעיות הקשות של היזמים הישראלים הצעירים היא היעדר מידע וניסיון בתחום השיווק והניהול. "יזמות זו תכונה מולדת, אבל שיווק וניהול הם תחומים שניתן ללמד אותם, וזה לא נעשה כאן", הוא פוסק. "לא מעט יזמים צעירים מקימים חברה ומגדירים מוצר, אך מבצעים את התהליכים האלו בצורה שגויה. הם חושבים לרוב כי אם יש להם מוצר נפלא, הרי שהוא כבר ימכור את עצמו, אבל אם הם היו מדברים עם הלקוחות מראש, זה היה נראה אחרת. זו גם הבעיה שלי עם המדען הראשי שמקצה תקציבים למו"פ, אבל לא תקציבים לשיווק. בארה"ב המצב שונה, שכן כשפותחים שם סטארט-אפ, תקציב השיווק גדול יותר לעומת תקציב המו"פ כבר מהיום הראשון".
לאור זאת, גנאור ממליץ כי תחומי השיווק ויזמות יילמדו באוניברסיטה וכי המדען הראשי יקצה כספים גם עבור פעילויות שיווקיות.
אלא שבסופו של יום, למרות ההשגות של גנאור על התנהלותם של היזמים הישראלים בתחום השיווק והניהול, הרי שהוא גם גאה מאוד בהישגיהם. "ההון האנושי כאן הוא ברמה גבוהה. כמו שאומרים על הטייסים הישראלים שהם הטובים ביותר בעולם, לדעתי היזמים הישראלים הם הטובים בעולם", מפליג גנאור במחמאות. "הם עובדים קשה, הם יצירתיים והם לא מוותרים או נשברים כשקשה. נכון, היזמים לא עובדים בצורה מתודית, אבל יש להם יתרונות גדולים אחרים שמביאים אותם להישגים יוצאים מהכלל, למרות הקשיים שבתנאי הסביבה. אם נפתור את בעיית מימון החברות בשלבים מאוחרים ונלמד את היזמים הצעירים ניהול ושיווק - נקבל כאן יופי של תעשייה".
היזם הישראלי הסדרתי: גבר בעל תואר אקדמי שלא מחפש להרוויח מיליונים
גיא גרימלנד
28.9.2008 / 8:21