החלטת הממשלה לאשר את מינויו התקבלה לפני כחודש, אלא שבפועל הוא משמש בתפקיד כבר יותר משלושה חודשים, לאחר שמועמדותו של ראש עיריית רמלה, יואל לביא, נפסלה על ידי היועץ המשפט לממשלה, מני מזוז. ביבי היה אחד משלושת המועמדים ברשימה של ועדת האיתור לתפקיד, והיחיד ברשימה שמגיע מתוך המערכת, לאחר ששימש בתשע השנים האחרונות כמנהל במחוזות תל אביב ומרכז במינהל, והוא מודע לתדמית הלא טובה שיש לארגון שעליו הוא מופקד.
"אם אני לא אצליח לגרום למינהל להיות יותר ידידותי לסביבה, דהיינו, ארגון שיודע לתת שירות טוב לאזרח - אז חבל על הזמן שלי פה", הוא אומר, ומיד מדגים: "אם לאזרח יש בעיה עם המשכנתא והוא אדם עובד שיש לו רק שעתיים פנויות במהלך יום העבודה, בהן הוא בא אלינו, אנחנו צריכים להיות שם בשבילו על מנת לתת לו את כל העזרה, כדי שלשעתיים האלה תהיה תכלית". כיום, הוא יודע, פעמים רבות האזרח יזדקק ליותר משעתיים ולעתים אף ליותר מיום, כדי לקבל את הטיפול הנדרש.
"ההחלטות כתובות לפקידים"
דבר נוסף שמרחיק את המינהל מהציבור והופך אותו למעין ארגון סודי שמשתמש בשפת קודים סודית, הוא ההחלטות של הדירקטוריון שלו, מועצת מקרקעי ישראל. אלה מנוסחות בשפה מסורבלת, לא מובנת, וממוספרת.
"אתה יכול לעמוד באולם מלא אנשים, ולדבר על החלטה 1076, וכולם יהנהנו בראש, מבלי שלאף אחד יש שמץ של מושג על מה ההחלטה הזו מדברת". אומר ביבי "זה נובע מזה, שבמינהל לא מבינים שההחלטות נכתבו על מנת שהציבור יבין אותן, והן כתובות לפקידים. אני מתכוון לאחד את כל ההחלטות לפי נושאים, כי כיום הן מפוזרות לפי מספרים. אגב, גם פקידים לא תמיד מצליחים להבין את ההחלטות וזה בטח יעזור גם להם". צוות של עורכי דין כבר עובד על תרגום ההחלטות לשפה פשוטה יותר ואיחודן תחת נושאים ולא מספרים.
הניתוק אינו רק מהציבור הרחב, אלא ממועצת מקרקעי ישראל. זו צריכה לפקח על פעילות המינהל, שאחראי על לא פחות מ-93% מאדמות המדינה. למרות זאת, היא מסתפקת בפעילות פסיווית שמתמצה באישורי הצעות לסדר היום, אותן מגיש המינהל עצמו. רק במקרים ספורים חברי מועצה מביאים הצעות משל עצמם. לדברי ביבי, הוא היה שמח ליותר מעורבות של חברי המועצה.
"אני רוצה לגרות אותם לחשוב. תפקידם הוא לא רק להצביע אלא גם לפקח עלי. במועצה האחרונה למשל הבאתי דו"ח משלי על פעילות שוטפת של המינהל כדי שהם יראו, זה לא הגיע כדרישה שלהם. אני חושב שאנחנו צריכים להעביר לציבור יותר מידע על הפעילות שלנו ומה אנחנו עושים. כשידעו מה אנחנו עושים, גם יהיה יותר קל לפקח עלינו. כיום יש הצעות בודדות שמגישים חברי מועצה על דעת עצמם".
יש כאן ביקורת לא פשוטה על הדירקטוריון שלך.
"אמרתי מה שאמרתי ולא אוסיף".
בנימין נתניהו מציע לסגור את המינהל ולהפריט את הקרקעות. מה דעתך?
"הוא לא נותן פתרונות לבעיות שקיימות בשטח. מה יעשו עם 700 אלף דירות לא רשומות שהמינהל מטפל בהן? מה יעשו עם קרקעות המדינה? יפריטו אותן ויחלקו לכל אזרח דונם? הרי צריך מנגנון שידע לעשות את זה בדרך נכונה, כך שזה לא פשוט בכלל. סקסי לומר שצריך לסגור את המנהל אבל צריך לתת פתרונות. לו היינו בונים היום מדינה יכול להיות שהיינו עושים זאת אחרת, אבל זה לא המצב. חלק מהקרקעות במדינה נרכשו עוד לפני קום המדינה על ידי הקק"ל, בחלק מהמקרים נכנסה הממשלה לנעלי המנדט הבריטי וזה מצב נתון. הדרך היחידה להפריט היא על ידי מכר קרקע".
החוק הקיים אינו מתיר למינהל למכור קרקעות, למעט במקרים יוצאי דופן, אלא רק להחכיר.
"ראשית, חשוב להגיד שיש לנו אפשרות החוקית למכור קרקעות וכבר היה מכרז אחד כזה באור יהודה. יש תיקון בחוק ההסדרים שקובע שמכירת קרקע לא תיעשה לזרים. הכוונה שלנו היא לעשות זאת בכל מקום שבו יש פרצלציה. אנחנו צפויים לראות עוד מכרזים כאלה, זה חלק מהמשימה שלי. אני אדחוף ליותר מכרזים כאלה, כמובן רק במקום שבו יש קרקע מתוכננת. קק"ל לא מוכנים בשלב זה למכור, אני מנסה לקדם מהלך עם מועצת מקרקעי ישראל ואולי נגיע להסדר מולם למכירת קרקעות".
איזה עוד שינויים אתה מבקש לקדם?
"הייתי שמח להיפטר מכל הנושא של תכנון הקרקע. לא מתפקידנו לעסוק בזה. בשביל זה יש ועדות תכנון. כך לגבי כל הטיפול שלנו מול משתכנים. תפקידנו הוא לשמור על קרקעות המדינה ולנהל אותן נכון ולא לעבוד ישירות מול אזרחים בכל דבר שקשור לקרקע".
ביבי אולי טוען כי המינהל לא צריך לעבוד ישירות מול אזרחים, אך בתחומים רבים החלטות הרות גורל של המינהל קובעות את סדר היום ביישובים רבים - בעיקר במושבים ובקיבוצים. אחת מההחלטות האלה, מלפני יותר מחמש שנים, הביאה לכך שבישראל אין יותר מושבניקים חדשים - מינהל מקרקעי ישראל החליט כי מושבים שלא הספיקו לנצל את כל שיבוצי הנחלות שלהן, החמיצו את זכותן וכי משבצות קרקע אלה צריכות לעבור לידי המינהל שישווק אותן.
סיטואציה מוזרה
"נקלענו לסיטואציה מוזרה", מסביר ביבי. "יושבת אגודה חקלאית שכל קרקע שלה יכולה להיות שווה 10 מיליון שקל, ועכשיו היא תחלק אותה והמינהל, שזה בעצם המדינה, לא יכול לקבל כלום. בתוך המושב כל אחד רוצה לקבל את הנחלה לבן שלו וזה מביא לשיתוק פנימי שלהם. אנחנו עובדים על החלטה שתחלץ אותנו מהמצב הזה. מצד אחד נתגמש ונאפשר ליישובים לקלוט בנים, כשבפריפריה התנאים יהיו מקילים. במקומות יוקרתיים המינהל יקבל כסף תמורת איוש הנחלות".
מה לגבי ישובי קו עימות צפון שלא מאפשרים לכם לשווק מגרשים כי אין ביכולתם לקבל הוצאות פיתוח לישוב?
"יש פסיקות שונות של בית המשפט, וכן החלטה של היועץ המשפטי לממשלה בעבר אליקים רובינשטיין, לפיה למושבים ולקיבוצים אין אפשרות לקבל לכיסם כסף מהמתיישבים. אני חושב שצריך לפשט את התהליך כמו שיבוצים בישובים עירוניים - לגבות תשלום של ישן מול חדש, הרי החדש נשען על תשתיות של יישוב ותיק. מצד שני יש להגביר אכיפה שלא ייגבו כספים אישיים כפי שהיה בעבר בכמה יישובים - דבר שהוביל להחלטות שמחמירות עם הקיבוצים והמושבים. זו הכוונה שלי וזה מצריך את האישור של מועצת מקרקעי ישראל. אני חושב שתהיה היענות לכך מכל הצדדים, כולל הסקטור החקלאי, במידה שיבין את הרציונל בכסף שייגבה לשימושים מוגדרים בלבד".
חלק מהביקורת נגדכם גורסת כי התנהלות בלתי מבוקרת בניהול קרקעות, כמו בבאר שבע למשל, הביא לשקיעה של הפריפריה. מה דעתך?
"חשוב שהמקומות האלה יהיו אטרקטיוויים. אלא שמנהל מקרקעי ישראל לבדו לא יכול להביא למקומות האלה אוכלוסיה. בחלק גדול מהמקומות עלות הקרקע אפסית והתשלום הוא על הוצאות פיתוח ואני לא חושב שתפקידנו לעזור בהוצאות פיתוח. צריך לדאוג למספר דברים ובראש ובראשונה לתשתיות. תראו מה כביש 6 עשה ליישוב כמו קרית גת. יש יישובים שהכביש הזה קיצר משמעותית את החיבור שלהם למרכז הארץ וכיום הם אטרקטיוויים מבעבר.
"בנוסף, חייבים לדאוג לתשתיות חינוך ולמוקדי תעסוקה - כל זה יתן בעצמו מעטפת של מחיר. יש מקומות שאנחנו מסבסדים פיתוח, כמו אצל הדרוזים, אבל זו לא הדרך. הרי אם המחיר יהיה נמוך יותר, זה לא יביא את האנשים. צריך לדאוג לתשתיות האמיתיות וזה יסדר כבר את רמת המחירים".
"תוכנית לא חכמה"
מה דעתך על התוכנית של האוצר להקפיא בנייה במרכז על מנת לעזור לפריפריה?
"לצערי יש מישהו באוצר ששכח את מבוא א' בכלכלה. אם המשמעות היא שהמחירים במרכז הארץ יעלו עד כדי כך שיהיו חייבים לעוף לפריפריה. זה רק יגרום לכך שאוכלוסיה לא חזקה תגיע לפריפריה. עלייה של 1% במחירי הדיור משמעותה עלייה של 0.25% במדד, ולכן במקום להשקיע ישירות בתשתיות בפריפריה לוקחים מהציבור מס אינפלציה. במחשבה שאם השכר שלי שווה פחות אעבור לגור שם. אני חושב שזה לא חכם. צריך להשקיע שם כסף ישיר. זה גם לא נכון לתמוך ישירות בשכונות ספציפיות".
לדברי האוצר, המינהל כן יכול לתרום למשק על ידי איזון במחירי קרקעות.
"ברמה אבסורדית יכול להיות שהמשבר שכרגע עובר על השווקים בעולם יביא לעליות מחירים. אם יש האטה כלכלית ואף אחד לא מוכר קרקע אז ההיצע קטן והמחיר יעלה. במידה ומצב כזה יקרה אנחנו נוציא יותר קרקעות לשיווק ואולי אפילו נגמיש את מחירי המינימום, בדרך כזו אולי נצליח לשמור על רמת מחירים יציבה. אם יש מגמה של ירידת מחירים נאפשר לה לקרות".
אלא שבמינהל מקרקעי ישראל לא תמיד אוהבים ביקורת. כך היה כשמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, העביר ביקורת על חלקו של המינהל בפרוייקט אקווריה באילת של רן פקר או במקרה איקאה בראשון לציון, שבו הועלו תמיהות על אופן תפקוד המינהל, בתקופה שביבי עצמו שימש כמנהל המחוז.
"יש נגדנו ביקורת שנסמכת על נתונים לא נכונים. במקרה של איקאה למשל, בית המשפט לא קבע שפעלנו בצורה לא נכונה, אלא שקל כנראה לשכוח כשאנחנו עובדים בסדר. לגבי המקרה של אקווריה, לטעמי מבקר המדינה לינדנשטראוס עושה דבר לא נכון, ומבקר משא ומתן במהלך התהליך. עד כה לא נחתמה שום עסקה, למעשה רק נבחנו חלופות, והן ייבחנו. אנחנו מצדנו צריכים לפעול בצורה יותר גלויה ושקופה".
מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי: "אם המשבר יביא לעליות מחירים, נשווק יותר קרקעות"
גיא ליברמן
28.9.2008 / 8:44