ההזדמנות העסקית של הקרנות התאגידיות

מאת עודד חרמוני

לוואקום שנוצר מאז סוף 2000 בעקבות עצירת ההשקעות של מרבית הקרנות בחברות חדשות (סיד), מנסים באחרונה להיכנס תאגידי הטכנולוגיה; כך ניתן היה להתרשם בכנס ההיי-טק הישראלי שנערך בשבוע שעבר בתל אביב.

"כיום חשוב להשקיע בחברות סיד, שיוכלו לדלג על תקופת המשבר ולהיבנות במהלכו", אמר יוסי חסון, לשעבר מבכירי אינטל קפיטל וכיום סגן נשיא בכיר להשקעות בקרן התאגידית של נוקיה, נוקיה ונצ'רס. "מבחינה זו יש עלייה בחשיבות התאגידים, מכיוון שהם יכולים לתמוך יותר בחברות אלה".

נוקיה ונצ'רס היא קרן הון סיכון המדגישה את הצורך בתשואה על פני כל מדד אחר, אך יש לה זיקה תאגידית ברורה. המודל קרוי Brand Name, ופועלות בו קרנות כמו גרין האוס של רויטרס והקרן של אפלייד מטיריאלס. הקרנות מנוהלות באופן נפרד מהתאגיד, אך שומרות על זיקה באמצעות שם המותג (כגון נוקיה) או המשקיע (אפלייד מטיריאלס).

נוקיה ונצ'רס היא הקרן השנייה של נוקיה , היקפה 500 מיליון דולר והיא ממומנת על ידי גופים נוספים מלבד חברת נוקיה. היא נחשבת לקרן הגדולה ביותר כיום המתמקדת בתחומי תקשורת אלחוטית ואינטרנט.

חסון מאמין במודל השקעות הבנוי על השקעת הון גדולה יחסית, עד 8 מיליון דולר בחברה בשלב המוקדם, כשהעברתו מותנית בעמידה באבני דרך. כך, לדעתו, ההתחייבות מראש של התאגיד מעניקה לחברה מרווח נשימה ארוך דיו ומקטינה את הסיכון של התאגיד בהשקעות המשך גדולות ללא התקדמות טכנולוגית.

גם מנכ"ל אינטל קפיטל העולמית, קלוד לגליס, מתחיל להתעניין בהשקעות סיד. בדרך כלל הוא מבצע השקעות בחברות בוגרות, אך בישראל מפעילה הקרן, מגופי ההשקעות הטכנולוגיים הגדולים בעולם, את תוכנית הסיד היחידה שלה. "זו תוכנית מיוחדת שאנו מנסים, וייתכן שנשתמש בה גם במדינות אחרות", אמר לגליס, המשמש גם סגן נשיא חברת אינטל. אינטל קפיטל היא כיום המשקיע הדומיננטי ביותר בתחום ההון סיכון בישראל.

באינטל , הכניסה להשקעה בשלב הסיד מצריכה שינוי במדיניות. עד כה ראתה עצמה אינטל קפיטל כ"משקיע שקט", המשאיר לקרנות את משימת ניהול החברות וניתובן. "אנחנו משתפים פעולה עם החברות, אך באופן מוגבל", אמר לגליס. "רק מעטות מהן משתלבות בתהליכי המעבדה של אינטל, ורק חברות מעטות מבין מאות החברות שרכשנו יצרו מערכות יחסים עסקיות עם אינטל. למרות זאת, אנחנו חולקים שיטות שיווק ויוצרים שיתופי פעולה מסוימים".

אינטל קפיטל אינה קרן רגילה, אלא זרוע השקעות תאגידית שבה השותפות האסטרטגית והחשיפה לטכנולוגיה חשובות מהתשואה על ההון. בחמש השנים האחרונות ביצעה השקעות ישירות בחברות סטארט-אפ בהיקף של כ-5 מיליארד דולר.

השאלה המטרידה חברות סטארט-אפ היא מה מדיניות הקרן התאגידית בנוגע להשקעה משותפת עם מתחרים אסטרטגיים. "לא אמנע מחברה שבה השקעתי לעשות עסקים עם מתחרים", אמר לגליס, "אך אם חברה מתכוונת, לדוגמה, להתבסס על הפלטפורמה של סאן, לא אשקיע בה".

חסון טוען כי בנקודה זו עומדת למבחן העצמאות של קרן הון סיכון תאגידית. "נוקיה היא משקיעה דומיננטית בקרן שלנו, אך אינה מחויבת להיות שותפה אסטרטגית בחברות שבהן אנחנו משקיעים. אנחנו לא מגבילים את החברות שבהן אנחנו משקיעים בשיתופי הפעולה או בכיוונים האסטרטגיים שלהן, גם אם מדובר במתחרים של נוקיה, כמו אריקסון".

שניהם תמימי דעים על כך שהמשבר המתמשך הגדיל את כוחם של התאגידים לעומת הקרנות. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטת אינטל מלפני כשנה, להפסיק את ההשקעות בקרנות ההון סיכון ולהתמקד בהשקעות ישירות בלבד. "לא מצאנו הרבה ערך מוסף להשקעות של אינטל באמצעות קרנות הון סיכון חיצוניות", אמר לגליס.

להערכת חסון, תהליך זה יצבור תנופה והתאגידים יקטינו את השקעותיהם בקרנות. "היום התאגידים מחפשים קשר אסטרטגי טכנולוגי, ופחות את הרווח הפיננסי", אמר. "עקב המצב של התאגידים, ייתכן שלא כל ההשקעות בקרנות שעליהן התחייבו בעבר ימולאו, וכבר יש קרנות שהמשקיעים התאגידיים בהן לא עמדו בהתחייבויות שנטלו".

ואולם היציאה מהקרנות אינה מלמדת על הקטנת ההשקעות. לדברי חסון, נוקיה ונצ'רס מתכננת להגביר את פעילותה. "זה זמן מצוין להשקיע", אמר, "ומאחר שעד כה רק חלק קטן מהקרן הושקע, יש לנו הון רב כדי לנצל את המצב בשוק. בישראל, אני מעריך שנשקיע השנה כמה עשרות מיליוני דולרים בכחמש חברות". אינטל קפיטל, בניגוד לנוקיה, צימצמה את היקף השקעותיה בכ-60%. "זו תקופה נהדרת להשקעות, אבל בשביל לבצע אותן צריך שותפים, ואלה, לצערי, במצב קשה", אמר לגליס.