שנה טובה?

על רקע המשבר הדרמטי בארה"ב, ובעקבותיו הסערה בשוקי העולם, אצלנו נפתחת שנה חדשה. לרגל האירוע פנינו לכמה מהדמויות הפעילות במשק, בשאלה לאן מועדות פני הכלכלה הישראלית בשנה הקרובה. בקשנו לנסח שני תרחישים: פסימי ואופטימי. כדי להישאר עם טעם טוב בסוף, נתחיל בפסימיים. חלק א'.

"אישים מרכזיים בכלכלה הישראלית, שדבריהם נשמעים בתקשורת, ימשיכו לבשר בשורות רעות על עתיד הכלכלה הישראלית וינבאו נבואות שחורות ככל האפשר. דבריהם יתרמו ליצירת אווירה של דכדוך וישפיעו באופן ממשי על גלישת המשק למיתון.

כתוצאה ישירה מכך, הישגי המשק בחמש השנים האחרונות יישחקו, האבטלה תעלה שוב לרמה של 8-9%, ומאות אלפי אנשים יהפכו מחוסרי עבודה. התנופה של שילוב אזרחים נוספים במעגל העבודה תיפסק, ונידרדר מחדש למדיניות של קצבאות ותמיכות במקום מדיניות של עבודה וצמיחה".

"כושר התחרות של היצוא ישראלי ייפגע מאוד כתוצאה משתי סיבות: ההאטה הכלכלית בארה"ב ובמערב אירופה, המהווים שני שליש משווקי היצוא הישראלי, ושער הדולר הנמוך מאוד.

היצוא - כמי שהיה אחראי ל-45% מהצמיחה בשנים האחרונות – ייחלש מאוד וכתוצאה מכך הצמיחה תהיה נמוכה מ- 2%. בסופו של דבר נמצא את עצמנו במצב של האטה חריפה עד כדי מיתון בעל השלכות מהותיות על שוק העבודה".

"אני בספק עד כמה ההשפעות המאקרו העולמיות יחולו על העסקים הקטנים והבינוניים. מה שישפיע יותר זה המדיניות הממשלתית, או יותר נכון היעדר המדיניות הממשלתית. כל זמן שתקציב המדינה לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים יישאר בעינו - 15 מיליון שקלים - מצב העסקים והבינוניים, שמהווים 96% מכלל העסקים, ומפרנסים 42% מכח העבודה - לא רק שלא ישתפר, אלא אף יורע.

במצב של מיתון עולמי, ובהיעדר תמיכה ממשלתית יהיו הרבה עסקים קטנים ובינוניים שיקרסו, כי הם פשוט לא ידעו איך להתמודד עם המצב. מיתון הוא חלק מחיי כל בית עסק, אבל צריך לדעת איך להיערך אליו, ולבצע לקראתו טיפולי מנע יזומים. לכן, אם הממשלה תישאר אדישה, אני בהחלט חושש לחיי בתי עסק רבים".

"משבר הנזילות לא ייחלש ומוסדות פיננסים רבים יקרסו - הן בארה"ב והן במדינות נוספות. תירשם ירידה חדה במחירי הבתים בארה"ב, הצריכה הפרטית וההשקעות של הפירמות ברחבי העולם ירדו בשיעור חד, ותחום ההיי טק ייפגע גם כן.

בארה"ב ובאירופה יהיה מיתון ב-2009 וצמיחה נמוכה מאוד גם ב-2010. הצמיחה בישראל ב-2009 וגם ב-2010 תעמוד על פחות מ-2%. הסיכוי לתרחיש זה עומד לדעתי על 20%".

"התסריט הפסימי עלול להתרחש כתוצאה מאי אישורה של התוכנית הכלכלית בארה"ב. ההודעה תזעזע את השווקים העולמיים ותגרום לתחושה של חוסר מנהיגות ושליטה - עובדה שללא ספק תגרום לאפקט הדומינו. במסגרת אפקט זה תימשך הסערה בשווקים בסגנון התרסקות חברות ענק כגון: ליהמן ברדס, AIG ובר סטרנס. קיימת סבירות גבוהה למעבר הקריסה הפיננסית מארצות הברית לאנגליה, ומשם לאירופה המערבית, רוסיה והמזרח הרחוק.

אין לי ספק שאפקט הדומינו הזה יכה בכלכלה הישראלית בצורה חמורה מאוד - פגיעה שעלולה לגרום לנזק מהותי לחוסנה הכלכלי של ישראל כמדינה, ולהפסדים ברמה גבוהה לכל אחד ואחת מאתנו".

"ירידת שער הדולר, וכעת גם שער היורו, תפגע באופן קשה בהכנסות היצואנים הישראליים. ירידה כה תלולה של שער הדולר - בשיעור ממוצע של קרוב ל- 25% ביחס לשערו מלפני שנתיים וב-17% ביחס לשערו מלפני שנה - יהוו מכה אנושה שחלק מהיצואנים לא יתאושש ממנה, ויפשוט את הרגל. גם אלה מבין היצואנים שהשכילו וגדרו את עצמם מפני ירידת הדולר, עשו זאת לטווחי זמן קצרים, וכעת ברמות השערים הנוכחיות, גידורים נוספים מקבעים שערי דולר נמוכים.

המיתון יתפשט מארה"ב למדינות אירופה ומשם גם לדרום מזרח אסיה. מצב זה יגרור ירידה בהיקפי המכירות של היצואנים ופגיעה בפלחי השוק שלהם. הם יתקשו להעלות מחירים בשוקי ובסופו של דבר, הם יאלצו לפטר עובדים.

גם משבר הבנקאות בארה"ב יחלחל ויגיע למערכת הבנקאות הישראלית, וזו תצמצם את קווי האשראי ליצואנים ובמקרים רבים תעלה באופן מהותי את פרמיית הסיכון הנדרשת על הריבית של ההלוואות".

"מי שחשב שהגזמנו בהשוואה של המשבר הזה למשבר של 1929, יכול להתחיל להשתכנע עכשיו, כשהקונגרס אישר תוכנית חסרת תקדים של הזרמת 700 מיליארד דולר לקניית מניות בשוק החופשי. מדובר בסכום השווה ל-5% תוצר של ארה"ב בשנים יפות.

רוזוולט חשב שהוא הציל את אמריקה כשהזניק את ההוצאה הממשלתית בעשרות אחוזים מסך התוצר, אבל בטווח הארוך הוא הפך את החיים שם להרבה יותר קשים. על הסיוע הציבורי הזה אזרחי ארה"ב ישלמו במשך שנים ארוכות באינפלציה ובמסים גבוהים.

לראשונה בהיסטוריה חברות מצליחות באמריקה, כמו גם אנשי עסקים מצליחים, יחפשו להם מדינות אחרות לשלם בהן מסים ותירשם הגירה שלילית של הון, ואולי גם של הון אנושי. נפילת הכלכלה בפרמטרים שונים תביא לחוסר אמון בכלכלה האמריקנית שיתבטא בפדיון מוגבר של אג"ח אמריקני. במסגרת הקיצוצים ארה"ב תיאלץ לברוח מעיראק ולהשאיר מאחור גם את כוח ההרתעה שלה. במקרה כזה היחלשות ישראל תהיה בלתי נמנעת".

"אני חושב שהדבר הקשה ביותר שמדינת ישראל צריכה להתמודד אתו בשנה הקרובה הוא נושא המים. המים הם הדם שבעורקי האדם, ולצערי ממשלות ישראל, לא עשו את אשר היה צריך לעשות – צעדים כמו התפלה ומים מושבים (מים שעוברים חיטוי ושימוש מחודש). כתוצאה מכך תחול פגיעה אדירה בחקלאות. אנחנו צפויים לעמוד בחסר של מזונות כמו הדרים, תפוחי זהב, שזיפים, תפוחי אדמה ועוד, ואני כבר לא מדבר על הדגנים למיניהם, שנמצאים בסכנה מיידית. בנוסף לכך, פרנסתם של אלפי אנשים (20 אלף משפחות חקלאיות ו-70 אלף עובדים) צפויה להיפגע.

בניגוד למה שאנשים רבים חושבים, הסכנה שצפויה לכלכלה הישראלית אינה מצד המגזר הפיננסי, ואני אופטימי מאוד באשר לסיום המשבר הנוכחי. לצערי, אני פסימי רק במה שנוגע לעניין החקלאות".

"עסקים קטנים בישראל פועלים בכלכלה המקומית, וכמעט שאינם חשופים לשווקי הפיננסים, ששם כיום מוקד הסערה והמשבר. ובכל זאת, לאירועים בשווקים יש השפעה והשלכות על העסקים הקטנים. הם מהווים אינדיקרטור למצב המשק והראשונים לחוש ולהיפגע ממיתון.

בתרחיש הפסימי המשבר הפיננסי יימשך ויגיע לעסקים. חלק יקרסו, וחלק יספגו קשיים וצמצומים. הכי קשים להיפגע יהיו הספקים כי במקרה של קריסה, הבנקים מבוטחים, וגם העובדים יודעים שיקבלו משהו, אבל את הספקים אף אחד לא מבטח.

גם בתרחיש הפסימי חשוב לזכור שמשברים ממצים את עצמם ומסתיימים, מה שצריך זה לשרוד אותם. יש כמה צעדים שאפשר לנקוט כדי לצמצם את הפגיעה כמו: להתרחק מחברות עתירות אשראי וחברות עם רמת מינוף גבוהה, להפעיל מודיעין עסקי כדי לזהות חברות ולקוחות בקשיים, לשמר לקוחות טובים ולהתמקד בתחומים עם רווחיות גבוהה, והכי חשוב: תמיד לשמור רזרבות של כסף".