>> התעשייה כבר לא קבועה בראש סדר העדיפויות של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ששואף לשדרוג מעמדו במשק. אם תקציב המדינה אינו מספיק, הוא אפילו מוכן לוותר על סיוע לתעשייה לטובת החינוך, העיקר שלא תיפרץ מסגרת התקציב.
אבל לא ממש. לאחר כמה דקות של ראיון, הוא מוכן להגדיל את מסגרת התקציב כדי שיהיה כסף גם לתעשייה. הוא אינו רואה בכך משהו חמור בשנת מיתון. "להגדיל את המסגרת זה לא אומר לפרוץ אותה", הוא מסביר.
בתשס"ח הצליח ברוש לשרוף את כל הגשרים בינו לבין שר האוצר רוני בר-און. גם יחסיו עם ראש הממשלה המתפטר, אהוד אולמרט, עלו על שרטון. ואולם כעת הוא נושא עיניים לראש הממשלה הנכנסת, ציפי ליבני, וליעד הנכסף שסימן - מועצה כלכלית-חברתית שוות צלעות שכוללת את הממשלה, מעסיקים, עובדים וגופים ללא כוונת רווח.
במועצה המתוכננת יהיה כוחם של המעסיקים שווה לכוחה של הממשלה, ילובנו בה בעיות כלכליות-חברתיות והמלצותיה יובאו לאישור הממשלה. לכולם, הן למעסיקים והן לעובדים, תהיה זכות וטו על ההחלטות. בשבועות הקרובים נשמע את ברוש לוחץ בכל הכוח להקמת המועצה, שתקדם דיון ציבורי נרחב בנושאי כלכלה וחברה, ובתוך כך תשדרג מאוד את מעמדו.
"אם הצמיחה בתשס"ט תרד מ-2%, וזה מה שאני מעריך שיהיה, המשק ייכנס למיתון", אומר ברוש. "ההאטה בישראל היא תולדה של האטה עולמית, אבל צריך לפתח מנועי צמיחה בנוסף ליצוא", הוסיף. "לו הייתי שר האוצר, לא הייתי נוגע בחלוקת התקציב, ובהחלט לא הייתי פורץ אותו".
עוד ממליץ ברוש לשר האוצר, "הייתי מקדם את הפרויקטים החשובים ביותר בתשתית שאושרו בממשלה, והייתי מוריד מס חברות או מייצר מסלול להורדת מס על פני כמה שנים, בערך עד 2014. זאת כדי לאותת למשקיעים שישראל נהפכת למקום מאוד אטרקטיווי. לקראת 2014 הייתי מוריד מס גם על יחידים, לאיזון, במהלך שיגדיל את הצריכה. בנוסף, הייתי עושה כל מאמץ להתמודד עם הביורוקרטיה ומאפשר למשרדים לנייד 10% מתקציבם ללא אישור משרד האוצר".
המדינה צריכה להחליט
מה עם תמרוץ למגזר העסקי?
"מעבר למדען הראשי, שאני רואה בזה השקעה חשובה מאוד, לצערי התקציבים לא מספיקים. אבל לא הייתי מוותר על חוק עידוד השקעות הון, אלא עושה התאמות למה שקיים בחו"ל. אם הייתי רוצה לתמרץ תעשייה מסורתית בדרום, הייתי מעודד משקיעים להשקיע שם".
ומה עושים כשאין כסף להכל?
"כדי לעודד השקעות עם תשואה גבוהה למשק, אני לא רואה שום פסול בהגדלת גג ההוצאה של התקציב בתקופה של האטה לשנה-שנתיים".
למה לעודד תעשייה ולא יצרני תעסוקה וצמיחה אחרים, כמו שירותים ועסקים קטנים? "המדינה צריכה להחליט איך היא רוצה לעודד את הצמיחה. סקטור יצרני, שזה תעשייה, תיירות ובניין, צריך לעודד מפני שהוא מושך אחריו את השירותים. עידוד זה גם פישוט תהליכים וביורוקרטיה. עסקים קטנים הם מנוע צמיחה אדיר שזקוק לסיוע במיומנות ניהול ובנגישות למקורות כספיים".
לא שכחת את שדרוג התעשייה המסורתית?
"בימים כתיקונם, שדרוג התעשייה המסורתית זה דבר מרכזי. כיום זה נדחק. מי שלא שידרג את עצמו הוא או מדשדש או לא קיים".
על פי נתוני התאחדות התעשיינים, למרות ההאטה העולמית ושער החליפין הגבוה של השקל מול הדולר בתשס"ח, התעשייה צמחה בכ-10% ביחס לתשס"ז, שצמחה ב-4% לעומת תשס"ו. ל-85% מהצמיחה אחראיות טבע וכימיקלים לישראל (כי"ל). שאר הענפים המשיכו לצמוח גם הם, אך בקצב אטי לעומת תשס"ז, למעט התעשייה המסורתית שעברה לנסיגה קלה בתוצר. כ-90% מהצמיחה נבעו מעלייה של 22% ביצוא. יצוא ענפי הכימיה (כי"ל) והתרופות (טבע) צמח ב-60%, ובשאר הענפים צמיחת היצוא האטה לעומת תשס"ז ב-4.5%.
בתשס"ח נקלטו בתעשייה 5,500 עובדים. לדברי ברוש, תחזית התעשיינים לתשס"ח כוללת צמיחה של כ-4.5% בתעשייה, שאליה יצטרפו 2,000 עובדים. היצוא יצמח ב-7%. "למרות ההאטה הצפויה, התעשייה הישראלית תמשיך בשנה הבאה לצמוח בקצב לא רע, שמהיר מזה הצפוי ברוב הכלכלות המפותחות", הוסיף.
"הצמיחה תנבע מהגידול ביצוא. טבע וכי"ל ימשיכו להוביל את הצמיחה, ואינטל תצטרף אליהן עם תחילת היצוא מהמפעל החדש". לדבריו, אינטל צופה יצוא של 3 מיליארד דולר בשנה מישראל, אך על רקע ההאטה העולמית התייחסה ההתאחדות באומדניה ליצוא של 2 מיליארד דולר מאינטל בלבד, שגם כך יתרום רבות לגידול ביצוא ההיי-טק.
לפי התחזית של ברוש, "התעשייה המסורתית תרשום נסיגה בצמיחה והתעשייה החצי-מסורתית תדשדש במקום. אין ספק שהמשבר הפיננסי בארה"ב זולג לכלכלה הריאלית, ללקוחות של התעשייה הישראלית, וגורם לקשיים בקבלת אשראי - כל אלה ימשיכו להקשות על היצוא. בנוסף, נמשכת הפגיעה בכושר התחרות בשל שער הדולר".
קרן סיוע ליצוא היא לא רלוונטית
"אנחנו רואים", אומר ברוש, "שהתעשיינים לא מוותרים על השווקים ושהיצוא ממשיך לצמוח. אף אחד לא מוותר על ארה"ב, משום שלוקח שנים רבות לפתח שוק. כולם מנסים לשרוד ולעבור את התקופה הקשה ומקווים שבתום השנה העברית, לקראת תש"ע, המצב יתחיל להתאושש. התעשייה נערכת בעיקר באמצעות צמצום הוצאות והתייעלות. אם שער הדולר יירד לרמה של 4 שקלים, ייפתרו כל הבעיות של התעשייה".
מה בנוגע לזעקתכם לעזור ליצואנים?
"כיום גם לעזור להסטת יצוא זה חסר חשיבות. המגזר הפרטי עשה את זה בעצמו בשנה האחרונה. לראיה, היצוא לדרום-מזרח אסיה גדל, לעומת קיפאון ביצוא לצפון אמריקה. אחרי הכל, 3% מהיצואנים אחראים ל-80% מהיצוא והם לא צריכים סיוע ממשלתי. מבחינת האחרים, ככל שעובר הזמן הסיוע מאבד מהרלוונטיות שלו. עזרה צריך לתת בזמן. כיום, כשאתה מתמודד עם כל הבעיות, לסייע ליצואנים זה כמו לעזור למישהו אחרי שהוא מת, זה לא רלוונטי. אף אחד כבר לא מחכה שהממשלה תקים קרן סיוע ליצוא".
התעשייה כבר לא קבועה בראש סדר העדיפויות של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש
אורה קורן
29.9.2008 / 8:35