ניסיונות ממשל בוש והבנק הפדרלי לקדם את תוכנית החילוץ למגזר הפיננסי בארה"ב - ההתערבות הממשלתית הגדולה ביותר של ממשלת ארה"ב מאז השפל הכלכלי הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת - מסמנים את קריסת הפרדיגמה הכלכלית של הנשיא לשעבר רונלד רייגן, לפיה הממשלה אינה הפתרון, אלא הבעייה. כך העריכו כלכלנים, בכירי ממשל לשעבר ואנשי עסקים בכנס שנערך בוואשינגטון במקביל לדיונים על התוכנית בקונגרס.
"אני חייב לציין שאנחנו חיים בתקופה יוצאת דופן. אנחנו בעיצומו של שינוי פרדיגמטי בסדר גודל עצום. ממשל בוש, אשר החל את דרכו לפני שמונה שנים בתור שמרנים-סוציאלים, מסיים את כהונתו בתור שמרנים-סוציאליסטים", אמר אלן מנדלוביץ, אשר שימש כראש משרד החשב הכללי בארה"ב (GAO) במשך 20 שנה, בכנס של קרן ניו אמריקה שנערך בוושינגטון במקביל לדיונים בגבעת הקפיטול על תוכנית החילוץ.
"בשנת 1981, החל עידן חדש כאשר הנשיא רונלד רייגן יצא בהצהרתו המפורסמת כי ממשלה היא לא הפתרון, אלא הבעיה. העידן הזה הסתיים כעת", אמר באותו הכנס הכלכלן והאנליסט פט שאוט, אשר שימש גם כסגנו של איש העסקים רוס פרו בהתמודדות בבחירות לנשיא ארה"ב בשנת 1996.
רלף גומורי, לשעבר מנהל המחקר של ענקית שירותי המחשוב יבמ (סימול IBM), אף הוא דיבר בכנס על השינוי בתפיסת תפקיד המגזר העסקי בארה"ב. "ההתמקדות כיום של החברות בארה"ב אך ורק ברווחים, משמעה כי בעלי המניות מקבלים נתח גדול הרבה יותר מהעוגה הכלכלית מאשר העובדים", אמר גומורי.
"ראוי לזכור כי התאגידים בארה"ב לא תמיד היו כה מוכווני רווחים, אבל בשנים האחרונות, תפיסה רחבה יותר זו של תפקיד התאגידים הוחלפה כמעט לחלוטין על ידי הרעיון כי הדבר התפקיד היחיד של עסקים הוא להיטיב עם בעלי המניות. וכי למען הגדלת הרווחים, יש להקריב את כל שאר העקרונות", הוסיף.
"חבילת החילוץ לוול סטריט בסך 700 מיליארד דולר, מבוססת על פחד ולא על עובדות. מדובר ביותר מדי כסף בפחות מדי זמן אשר נכנס לכיסם של פחות מדי אנשים בשעה שיותר מדי שאלות נותרו ללא מענה", אמר חבר בית הנבחרים הדמוקרטי ממדינת אוהיו, דניס קוסיניץ' (Kucinich), אמר בנאום בבית הנבחרים יום לפני ההצבעה בה נדחתה התוכנית.
"מדוע אנחנו לא מקיימים דיונים על התוכנית שזה עתה הוצגה בפנינו? מדוע אנחנו לא מטילים ספק בהנחה הבסיסית לפיה משלמי המסים צריכים לממן את חבילת החילוץ? מדוע לא שקלנו שום חלופה חוץ מלתת 700 מיליארד דולר לוול סטריט? מדוע אנחנו לא דורשים מוול סטריט לקחת אחריות על מעשיהם? מדוע אנחנו לא מחוקקים חוקים חדשים כדי לשים קץ להשקעות הספקולטיביות שגרמו למשבר הנוכחי? מדוע אנחנו לא יוצרים רגולציה חדשה כדי להגן על המשקיעים? איך בכלל מעריכים את השווי של נכסים בעייתיים ב-700 מיליארד דולר?"
עוד אמר קוסיניץ': "מדוע אנחנו לא מסייעים באופן ישיר לבעלי בתים לפרוע את חובותיהם? מדוע אנחנו לא עוזרים למשפחות אמריקאיות העומדות בפני פשיטת רגל? מדוע אנחנו לא מצמצמים את החובות של האזרח מהשורה במקום את החובות של וול סטריט?"
"האם לא הגיעה העת לשינוי בסיסי במערכת המוניטרית מבוססת החוב שלנו, כדי שנוכל להשתחרר מהמניפולציות של הבנק הפדרלי והבנקים? האם כאן הקונגרס של ארה"ב או דירקטוריון גולדמן סאקס? וול סטריט היא מקום של דובים ופרים. להכריח את משלמי המסים לרקוד עם דובים או לרוץ בעקבות פרים איננו מהלך חכם".
כלכלנים בארה"ב: "תוכנית החילוץ מסמנת את קריסת הפרדיגמה לפיה הממשלה אינה הפתרון אלא הבעייה"
נמרוד הלפרן
30.9.2008 / 20:00