כבר 21 שנה שעו"ד ליפא מאיר עומד בראש המשרד הקרוי על שמו, ומסייע לאנשי עסקים ולחברות לצאת מתקופות משבר ולעמוד מחדש על הרגליים. אולי משום כך הוא משדר, גם בעיצומה של תקופת משבר כלכלי היסטורי, רוגע ונינוחות של מי שכבר שמע וראה הכל.
המשבר הכלכלי הגדול שפוקד את ארה"ב וגולש אל העולם כולו לא מדאיג במיוחד את מאיר. "בעולם יש משבר שהתחיל בארה"ב ומשפיע במדינות אחרות וגם ישפיע על ישראל שקשורה בטבורה בארה"ב, אבל מידת ההשפעה של הכלכלה החיצונית על הכלכלה הישראלית לא אמורה להיות דרמטית", הוא אומר.
בעיניו, למשבר יש גם צד חיובי מנקודת המבט הישראלית, שכן "הקשיים בחו"ל יחזירו חלק מהמשקיעים הישראלים שקיבלו שם מימון מקומי כמעט בלתי מוגבל. במצב כיום יהיה קשה יותר לעשות עסקות ענק בעזרת מימון זר, וזה יחזיר חלק מהמשקיעים לישראל ואולי יכול להתהוות משהו שידרבן את הכלכלה הישראלית".
מנקודת מבט צרה יותר, מאיר אומר שהדאגה של המשרד היא בעיקר ללקוחות: "אנחנו נרעשים בשביל הלקוחות שלנו, לא בשביל עצמנו. עלול להיות מצב שבו בנקים ינקטו הליכים נגד כל מיני חברות, אבל מבחינת המשרד אנחנו לא דואגים כי המשרד שלנו מתאפיין ביציבות רבה. כשמתחילים להתעורר קשיים במשק חברות צריכות ייעוץ איך לנהוג כשיש קשיים, והבנקים צריכים ייעוץ כשהם רוצים לנקוט בהליכים כלפי חברות שמתמוטטות.
"תקופות כאלה גם מגבירות את תחום הליטיגציה, כי בדרך כלל תביעות מוגשות כשיש קשיים וכל אחד מתחיל לדקדק בקטנות".
לא מתחרים עם הגדולים
המשרד שהקים מאיר ב-87' והעסיק שלושה עורכי דין, מונה כיום 35 עורכי דין ומתמחה בכל תחומי המשפט האזרחי-מסחרי, ובעיקר בייעוץ לבנקים ולמשקיעים, טיפול בהבראת חברות, רכישה ומכירה של חברות, ניירות ערך, ליטיגציה ונדל"ן. במשרד שלוש מחלקות עיקריות: המחלקה המסחרית בראשות עו"ד עוזי מור, מחלקת ליטיגציה בראשות עו"ד אלון פומרנץ ומחלקת נדל"ן שבראשה עומד עו"ד ישראל עזיאל. באחרונה גייס המשרד את עו"ד גלי אופינסקי כדי שתפתח את תחום הקניין הרוחני במשרד, ואת עו"ד וחבר הכנסת לשעבר יוסי כץ, שיפתח את תחום דיני העבודה.
באשר לתוכניות העתידיות של המשרד, אומר מאיר: "אנחנו בתהליך התרחבות פנימית וגידול פנימי טבעי כל הזמן. אנחנו לא שוללים אפשרות של מיזוג עם משרד אחר, קטן או בינוני, אם זה יתאים מבחינת נושאי הטיפול. אבל כרגע הכיוון הוא גידול פנימי או קליטה מבחוץ של עורכי דין בתחומים מסוימים. אנחנו לא בתחרות להיות גדולים, אנחנו כן בתחרות להיות הכי טובים והכי יעילים. במשרד גדול הלקוחות עלולים לאבד את השירות האישי, ולנו חשוב לתת תחושת אינטימיות וטיפול אישי ללקוחות".
לאילו תחומים חדשים אתם מעוניינים להיכנס?
"יש לנו כיום פעילות בתחום ניירות ערך והנפקות, ויש לנו שאיפה דווקא בזמן כזה, שבו שוק ההון לא פעיל במיוחד, להגדיל את הפעילות בתחום. אם תהיה הזדמנות לעשות זאת באמצעות קליטה או מיזוג עם משרד מתמחה בתחום, נשמח לעשות זאת".
דווקא בתקופה של האטה?
"יותר קל לשכנע אנשים בתקופה כזו להתמזג עם משרד מסחרי, כי בתקופה שיש להם פחות פעילות הם רואים את היתרון בגיוון התחומים שהמשרד הגדול עוסק בהם".
מאיר מתגאה בכך שהמשרד משלב התמחות במשפט עסקי-מסחרי עם טיפול בתחומים בעלי אופי חברתי-ציבורי. אחת הדוגמאות שהוא נותן לפעילות הזו היא הבראת חברות.
"אנחנו רואים בהבראת חברות חלק מהתרומה לחברה. אנחנו פותרים בעיה שהבעלים הפרטיים לא הצליחו לפתור. הבנקים לקחו את החברה למצב שבו היא חדלת פירעון ואנחנו פותרים את כל הבעיות שנוצרו עקב כך".
סוג של שליחות?
"אנחנו לא עושים את זה בתור שליחות, אלא כעורכי דין, כמקצוענים שלמדו לפתור את הבעיות האלה".
מאיר מעקם את האף כאשר אומרים לו שהמשרד מתמחה בעיקר בתחום הבראת חברות. "זה לא משקף את האמת אלא איזושהי תדמית שאני חושב שמצמצמת אותנו כמשרד. היקף הפעילות שלנו בתחום הבראת חברות, גם בתקופת השיא בתחום, לא עלה על שליש מפעילות המשרד. בתקופה רגילה זה בסביבות 20% מפעילות המשרד. זו פעילות שמקבלת יותר הדים כי היא עוברת פיקוח של בית משפט, ובשל כך יש לה הד תקשורתי. זו באמת פעילות מרכזית של המשרד, אבל לא פחות מזה אנחנו מטפלים בליטיגציה, בנדל"ן, בייצוג חברות ובתחומים נוספים".
חוסר גמישות מונע הסתבכות
בשנתיים האחרונות טיפל המשרד בעסקת הענק של מכירת השליטה בתנובה לקרן אייפקס, במכירת חנות המשביר לצרכן בדיזנגוף סנטר לקבוצת גבי אדרי, בייצוג קבוצת המשקיעים בראשות נתן חץ, יונתן לייטרסדורף, נועם לניר ואחרים, שזכתה במכרז להקמת מגדל רמז-ארלוזורוב ובייצוג חברת סימנס בעסקות ענק בישראל, כגון מכירת רכבות לרכבת ישראל.
שומעים על יותר ויותר חברות שקורסות. האם אנחנו בעיצומו של המשבר?
"זה רק נדמה, אין סחף של חברות שקורסות. הסחף נוצר כשחברות גדולות נקלעות לקשיים. כשמדובר בחברות קטנות זו רק התחלה, אלה סימנים שעלולים לבסוף לפגוע גם בחברות גדולות. חפציבה ונידר הן עדיין בגדר הסימנים הראשונים שעדיין ממוקדים בסקטור הנדל"ן ולא התפשטו לסקטורים אחרים".
הבנקים, לרבות אלה שאתם מייצגים, ספגו לאחרונה ביקורת על התנהלותם בפרשת חפציבה. כיצד זה השפיע עליהם?
"אני לא חושב שהבנקים מקשיחים עמדות כתוצאה מהפרשה. הם צריכים לנקוט אמצעי זהירות ומניעה. אם הם חושבים שחברה מתחילה לקרטע, הם נוקטים צעדים כגון מינוי אדם מטעמם שילווה את הנהלת החברה, או שהם מצמצמים את האשראי של החברה. אבל מצד שני הם צריכים לוודא שאמצעי הזהירות האלה לא יגרמו להידרדרות במצב החברה. אנחנו מייעצים לבנקים על הקפדת יתר על הפורמליסטיקה - לא להגמיש את הכללים גם אם הם חושבים שהם מכירים את בעל השליטה בחברה. חוסר הגמישות בחיי היומיום מונע הסתבכויות".
מה דעתך על הפסיקה בתחום פירוקים וכינוסים? יש טענות על כך שאין מספיק שופטים בבתי המשפט המחוזיים שבקיאים בתחום.
"זה ממש רושם לא נכון. אנחנו מופיעים בבתי המשפט בכל הארץ ואנחנו זוכים לשופטים ברמה גבוהה גם בבתי משפט בבאר שבע ובחיפה ולא רק בתל אביב, כך שזה לא מדויק שהשופטים הבקיאים מתרכזים רק בתל אביב. גם בתל אביב זה לא נכון שרק השופטת ורדה אלשיך עוסקת בתחום, יש מספר שופטים שעוסקים בכך, כמו הנשיא גורן והשופטת דניה קרת-מאיר, כך שהמצב כיום יחסית משביע רצון".
רק דברים טובים על לבייב
מאיר מכיר היטב את אנשי העסקים הישראלים גם בשעותיהם היפות, כשהם מבצעים עסקות במיליוני דולרים; אבל בעיקר בשעותיהם הקשות, כשהם נזקקים לעצותיו כשהחברה שבבעלותם נקלעת לקשיים.
בשנים האחרונות ייצג מאיר אנשי עסקים רבים בעסקות ובהליכים שונים, ובהם לב לבייב, מוטי זיסר, שלמה אייזנברג, יוסף גרינפלד ועזי פויכטוונגר. מאיר היה מעורב כמעט בכל הקפאות ההליכים וכינוסי הנכסים בשנים האחרונות, בין השאר של קלאב מרקט, שם ייצג את נאמני קלאבמרקט (רו"ח גבריאל טרבלסי ועו"ד שלמה נס), ערוץ 10, גד זאבי (הבעלים של מלם), המשביר לצרכן, קבוצת נגה ותעשיות אלקטרוכימיות. בנוסף, כראש הוועד המנהל של אגודת הקו-אופ מאז אוגוסט 2000, עסק מאיר במכירות הענק של איקאה וריבוע כחול.
את לב לבייב ייצג מאיר ב-96' ברכישת השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי, ויש לו רק דברים טובים להגיד עליו.
"לבייב הוא איש עסקים בעל מחשבה עסקית נועזת ומצד שני שקולה. השילוב של תעוזה ושיקול דעת הוא הסוד של ההצלחה שלו. הוא נכנס לתחומים שאחרים חושבים שהם מסוכנים - אבל רק אחרי שהוא בדק אותם באופן יסודי. כשהוא רכש את השליטה באפריקה ישראל והודיע שהוא הולך להפוך אותה לחברה שתפעל גם מחוץ לישראל, אנשים אמרו: זו חברה יציבה והוא הופך אותה לחברה עם ספקולציות. אבל הוא ידע מה הוא עושה ושינה את סדר הגודל של החברה לבלי היכר".
מה אתה יכול לומר עליו ברמה האישית?
"הוא מונחה עסקים".
האגדה על עודף הרגולציה
האם עודף הרגולציה בישראל גורם לבריחת משקיעים ישראלים לחו"ל?
"אני לא חושב שיש עודף רגולציה. האגדה על עודף רגולציה היא לא נכונה. בכל מדינה יש רגולציה, אבל בגלל שאנחנו מדינה קטנה, הרגולציה נראית כמכוונת נגד קבוצה קטנה של בעלי הון שמתלוננים שזה מכוון נגדם, אבל זה לא נכון. הם אלה שחווים את נחת זרועה של הרגולציה, אבל הם גם אלה שמשתלטים על העסקים ולכן הרגולציה חלה עליהם".
עם זאת, אפשר להבחין בנימה של ביקורת על מערכת אכיפת החוק כשמאיר מדבר על לקוחו יוסף גרינפלד, יו"ר הדירקטוריון של קרדן, שזוכה לפני כחצי שנה מעבירות של שימוש במידע פנים. "במדינה שלנו חזון נהפך לבסוף למידע פנים. האשימו אותו בשל דברים שהיו החזון שלו", אומר מאיר, שייצג את גרינפלד בכמה עניינים אזרחיים, כגון פרידתו מהשותפים הוותיקים בקרדן. "גרינפלד הוא איש חזון שרואה מספר צעדים קדימה, הוא רואה לאיזו התפתחות הוא רוצה להוביל את החברה לפני שאחרים רואים את זה".
מאיר מתגאה בכך שייצג את רשות החברות הממשלתיות באחת ההפרטות הראשונות שנעשו, של כימיקלים לישראל (כי"ל). הוא היה זה שניסח יחד עם הרשות את מניית הזהב של כי"ל, "שהיוותה אחר כך דגל בהפרטות אחרות שבהן המדינה רצתה להשאיר לעצמה מניית זהב", כלשונו. מניית זהב היא מניה בודדת אשר למחזיק בה מוקנים 50% מזכויות ההצבעה בחברה. בדרך כלל עושה המדינה שימוש במנגנון זה כדי לשמור את שליטתה בחברות מופרטות.
הטענה היא שבשנים האחרונות ישראל "מפריטה עצמה לדעת".
"בהפרטות צריך להתנהג בזהירות. לא כל דבר צריך להפריט. המדינה צריכה לשמור על חלק מנכסי התשתית כנכס ציבורי, ולא כנכס שכל המרבה במחיר מקבל אותו לידיו. בפועל היא לא כל כך עושה את זה. לכן אני חושב שמניית זהב בנושאים תשתיתיים היא מאוד חשובה".
כדוגמה לבעייתיות אומר מאיר כי "להעביר נכס כמו אוצרות ים המלח לסקטור הפרטי זה נושא מאוד טעון ציבורית וחברתית שצריך לדון בו".
אתה רואה את עצמך עוד כמה שנים בבית המשפט העליון?
"אני לא פוסל שום דבר אבל זה לא משהו שאני שואף אליו או מטפל בו וגם לא הוצע לי שום דבר. לכן זה לא נראה לי אקטואלי כרגע".
בכלל, מאיר סבור כי ישראל לוקה בשנים האחרונות במה שמכונה "משפטיזציית יתר", ומקווה שבשנה הבאה המשפט ייהפך לפחות מרכזי בחיי המדינה. "השנתיים האחרונות התאפיינו בכך שהמשפט נהפך למרכז בהוויה החברתית, בין השאר בגלל חקירות פליליות מרובות שמנהל היועץ המשפטי לממשלה. זה מצב לא בריא.
"המצב הבריא הוא שאין חקירות ואין עמדה של היועץ המשפטי מדי כמה ימים, ולא מצב שבו המחלוקות בין נשיאת בית המשפט העליון לשר המשפטים הן שמעסיקות את הציבור. אם בדירוג של הדמויות המשפיעות ביותר במדינה ב-2008 התוצאה היא שמזוז וביניש ואנשי אכיפת החוק הם עיקר המשפיעים, משהו השתבש בסדר היום הציבורי. אני מקווה שבשנה הבאה יובילו בדירוג אנשים שבאמת חשובים ומרכזיים לחיי המדינה".
ומה יקרה אצלכם בשנה הבאה?
"משפטיזציית יתר".
עו"ד ליפא מאיר: "המשבר בשווקים יחזיר את המשקיעים לישראל"
נורית רוט
2.10.2008 / 8:14