למה נפלה תוכנית ה-700 מיליארד דולר ואיך אושרה תוכנית ה-805 מיליארד

יום שני: למה נפלה תוכנית ה-700 מיליארד?



לפני שבועיים, כאשר השווקים הפיננסים ירדו לברכיים והמסחר בכל סוגי הנכסים הפיננסים נעצר, הגו שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון ויו"ר הבנק המרכזי בן ברננקי את תוכנית ה-700 מיליארד דולר, להצלת המולדת מקריסה פיננסית ומיתון קשה. העיקרון: הממשלה תעזור לבנקים להמשיך להתקיים על ידי רכישת חלק מהנכסים הבעייתיים שלהם, כדי שהמערכת תמשיך לעבוד ולהעמיד אשראי לכלכלה. ההודעה על התוכנית ייצבה אז את השווקים. מאז עמלים המחוקקים על פרטי התוכנית, אבל כאשר הביאו אותה ביום שני להצבעה בקונגרס, ציפתה להם הפתעה גמורה: התוכנית נדחתה ברוב של 228 נגד 205, ונפלה. סטירת לחי לנשיא בוש ולשר האוצר שלו הנרי פולסון, שהביאו את התוכנית, אבל גם לשני המועמדים לנשיאות ברק אובמה וג'ון מקיין, שתמכו בה. ההצהרות בוש ושל כל הבכירים, לפיהן התוכנית חיונית למניעת מיתון קשה בכל המשק ולא רק בענף השירותים הפיננסיים - לא הפחידו את המחוקקים.



מדוע? העם האמריקאי, מסתבר, כועס על וול סטריט ועל הבנקאים העשירים שלה, והתקשה לקבל זו תוכנית שמשאירה אותם בתפקידיהם בזכות כסף ציבורי במימדי ענק - בעלות של יותר מ-2,000 דולר לכל אזרח אמריקאי. המתנגדים לתוכנית טוענים כי מדובר ב"זריקת כסף טוב של משלמי המסים אחרי כסף רע של הבנקאים מוול סטריט", הם סבורים שהתוכנית אינה טובה ושהוכנה מהר מדי ובלי מחשבה מספקת על כל השלכותיה. ציטוט אחר שנשמע בוושינגטון היה "כאן זה בית המחוקקים של ארצות הברית – ולא מועצת המנהלים של גולדמן זקס". בהצבעה הדרמטית היתה גם הרבה פולטיקה ומאבקים בין הרפובליקאים והדמוקרטים אשר עציבהם ממילא מתוחים לקראת הבחירות הקרבות, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא שהנציגים פשוט חששו מתגובת הבוחרים שלהם, כל אחד מהמדינה והמזור שממנו הוא מגיע. הם פחדו מההשלכות הפוליטיות של הזדהות עם מהלך שנראה כהצלת המשרות של עשירי הבנקים, על חשבון האדם הפשוט.



יום שני בלילה: השווקים קורסים



לאחר שהממשל והמומחים הציגו את התוכנית כהכרחית להצלת ענף הפיננסים, ברור שביטולה מערער עד היסוד את כל ענף הבנקאות. התוצאה היתה קריסה במחירי המניות של כל מגזר הבנקאות, הביטוח וכמעט כל מי שעוסק בפיננסים - ויחד איתם ירידה חדה בכל מניה של חברה שתלויה במערכת הזו לצורך קבלת אשראי ותפעול שוטף. במצב זה נכנס השוק להיסטוריה ולפאניקה: כולם ביקשו למכור מה שרק אפשר. מדד הפחד, המודד תנודתיות ואי-וודאות בוול סטריט, נסק לשיא כל הזמנים. מדד הדאו ג'ונס רשם נפילה של 777 נקודות או 7%, הירידה החדה בתולדותיו במונחי נקודות (היו בעבר שני מקרים של ירידה חדה יותר במונחי אחוזים); ואילו מדד ה-S&P500, מדד הבנצ'מרק של השוק האמריקאי, צנח ב-8.8%. מניות הטכנולוגיה לא סייעו למדד הנאסד"ק, שירד ב-9.1%. לא היתה אפילו מניה אחת במדד הדאו-ג'ונס שעלתה. זה היה ללא ספק "יום שני השחור" של שנת 2008.



יום שלישי: השווקים מתייצבים



בעוד כל העולם משנס מותניים לקראת תסריט של מפולת עולמית בעקבות וול סטריט, נפתחו השווקים באסיה ובאירופה בירידות של אחוזים בודדים, ולאחר מכן התייצבו ואף עברו לעליות. הסיבה: בכירי הממשל הודיעו כי ינסו להעביר את התוכנית בקונגרס פעם נוספת, עם כמה שינויים, עוד השבוע. הצהרות אלה, ובעיקר המפולת ביום המסחר הקודם, שיכנעו את השווקים שגם המתנגדים לתוכנית יבינו שפשוט אין ברירה - וצריך להעביר אותה. אחד הציטוטים היותר משכנעים היה: "לא העברנו תוכנית של 700 מיליארד דולר - ואבדנו ביום מסחר אחד יותר מטריליון דולר ממנוחי שווי שוק של נכסים אמריקנים. יצאנו קרחים מכאן ומכאן". התוצאה: לונדון סיימה דווקא בעליות קלות, ולאחר שהמסחר עבר לארצות הברית זינקו מחירי המניות בחדות, וקיזזו כמעט מחצית מהמפולת ביום המסחר הקודם – אבל בפירוש לא את כולה. על רקע העליות הללו המשיך הדרך הפוליטי בחיפוש דרכים להציג תוכנית חדשה.



4. יום רביעי בבוקר: מה חדש בתוכנית המעודכנת?



האמת? לא הרבה, וגם הפרטים הידועים לא נמסרו באופן רשמי. על על פי ה'ניו יורק טיימס', תכלול התוכנית הגדלה של ביטוח הפיקדונות הממשלתי מ-100 אלף דולר כיום ל-250 אלף דולר לפיקדון. סעיף נוסף מעניק הטבות מס לשכבות ונושאים רבים, שכבר היה בדיונים קודם לכן, לרבות הטבות מס לעסקים, להשקעות באנרגיה מתחדשת, לילדים, ונפגעי שיטפונות ולמחקר ופיתוח. הכל בנוי לנעום לאזנם של המחוקקים הרואים לנגד עיניהם את האזרח הקטן. ועוד סעיף מעניין: לאפשר להנהלות של חברות יותר חופש בקביעת ערך ההשקעות שלהם בדו"חות כספיים, במקרים שבהם השווקים אינם מאפשרים לעשות זאת.



6. יום חמישי: מה יקרה אצלנו הבוקר?



הסנאט בארה"ב אישר לפנות בוקר את תוכנית הסיוע למשק האמריקאי. מרכיב הליבה של התוכנית עבר ברוב של 74 סנאטורים תומכים, מול 25 מתנגדים. התוכנית נדרשה ל-60 קולות כדי לעבור בסנאט, כאשר הדמוקרטים מהווים רוב של 51 בבית זה. ההצבעה על התוכנית נדחתה לשעה לא שגרתית - 21:30 לפי שעון ואשינגטון - על מנת שתתקיים לאחר יציאת ראש השנה. ביום שישי צפויה התוכנית לעמוד להצבעה בפני בית הנבחרים.



התוכנית הורחבה וכעת היא כוללת גם הקלות במסים, בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, על פי דיווח ברשת "פוקס ניוז". עלותה הכוללת של התוכנית מוערכת כעת ב-805 מיליארד דולר, 105 מיליארד דולר יותר מהעלות של התוכנית המקורית שנפסלה בהצבעה ביום שני. התוכנית מרחיבה את ביטוח חשבונות הבנק ל-250 אלף דולר. סכום זה מובטח עבור האזרחים על ידי הממשל במקרה שהבנק שבו הפקידו את כספם יקרוס. תוספות אלה משככות מעט את הביקורות שהופנו כלפי התוכנית המקורית, לפיהן הממשל משתמש בכספי משלם המסים כדי לתקן את טעויותיהם של בכירי וול סטריט ששגו. המהדורה החדשה של התוכנית מתפרשת על פני 450 עמודים, ויש מי ששואל האם הסנאטורים מבינים את פרטי התוכנית עליה הצביעו.



39 דמוקרטים, 34 רפובליקנים והסנאטור העצמאי ג'וזף ליברמן הצביעו בעד התכנית, בעוד שתשעה דמוקרטים, 15 רפובליקנים והסנאטור העצמאי ברני סנדרס הצביעו נגדה. גם הסנאטורים ג'ון מקיין, ג'ו ביידן וברק אובמה לקחו הפוגה מהמולת המירוץ לנשיאות והגיעו לוואשינגטון כדי להצביע בעד התוכנית. הסנאטור אד קנדי היה היחיד שנעדר מההצבעה, מפאת טיפולים רפואיים.



אובמה, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, קרא מעל בימת הסנאט לאשר את התוכנית. "אני קורא לנציגים הדמוקרטים והרפובליקנים בסנאט להתייצב ולאשר את התוכנית, גם אם הם חושבים שזה לא פופולרי", אמר. גם מנהיג הרוב בסנאט, הארי ריד, הביע את תמיכתו בתוכנית. "ניסינו דרכים אחרות, אבל הפעם אנחנו חייבים לבצע את זה", אמר ריד. מנהיג המיעוט, הרפובליקאי מיץ' מקונל, קרא "לתמוך בתוכנית שצפויה לשים סוף למחנק האשראי ולהחזיק את הביטחון במערכת הבנקאית במדינה".



מיד לאחר אישור התוכנית בסנאט, החלו נציגי הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד לנסות לגייס את תמיכתם של חברי קונגרס שהצביעו ביום שני נגדה. מאמצים מיוחדים נעשו כדי לשנות את דעתם של חלק מ-133 חברי הקונגרס הרפובליקנים שהצביעו נגד הצעת החוק. התוספות החדשות לתכנית, ביניהן הקלות מסים בסך 110 מיליארד דולר לעסקים ולמעמד הבינוני, שיככו את התנגדותם של חלק מחברי הקונגרס שתמכו במתן סיוע למשקי בית, אולם אחרים הביעו חשש כי אחרים יעברו כעת להתנגד לתכנית בשל הנטל הצפוי על הגירעון התקציבי. בכירים במפלגה הרפובליקנית אמרו לסוכנות הידיעות איי.פי כי אחדים מחברי הקונגרס שוקלים כעת לתמוך בתכנית, לאחר שהצביעו נגדה ביום ב'. אחרים, לעומת זאת, דבקו בהתנגדותם. הסנאטור השמרן ג'ים דה מינט אמר כי התכנית "תוביל אותנו היישר לבור הסוציאליזם". סנדרס העצמאי, המגדיר את עצמו כסוציאליסט, ביקר גם הוא את התכנית כשאמר כי היא אינה הוגנת.



"אדוני היקום, אותם אנשים מבריקים בוול סטריט שעשו יותר כסף ממה שהאמריקאי הממוצע יכול אפילו לחלום, הביאו את המערכת הפיננסית שלנו לסף קריסה וכעת הם דורשים מהמעמד הבינוני לאסוף את השברים", אמר סנדרס.



למרות אישור התוכנית מגיבות בורסות אסיה בירידות, על רקע נפילה חדה במכירות הרכב בארה"ב. מדד הניקיי יורד ב-1.1% ומדד הנג סנג יורד עם פתיחת המסחר ב-1.8%. בתל אביב צפוי להיפתח המסחר לאחר שראש השנה חסך מהבורסה המקומית את גל הירידות בעולם ביום שני, בעקבות פסילת התוכנית המקורית בבית הנבחרים.



בזכות שלושת ימי הפגרה, זכתה הבורסה בתל אביב לפטור - יש האומרים 'חנינה' - מ'יום שני השחור' ומהתנודתיות שבאה לאחריו. מהרבה אנשים בישראל נמנעו הרבה רגעי חרדה ובלבול. הבוקר יפתח המסחר באחד העם בהתאם להצלחת הממשל בקבלת אישור הסנט לתוכנית, שבינתיים זכתה לכינוי TARP ((Troubled Asset Relief Program, ובהתאם למגמת המסחר בדקות הסיום אתמול בוול סטריט. הבורסה בתל אביבי צפויה לרדת. הסיבה: סיכום שלושת ימי המסחר הוא שלילי מאוד, ולא מעט מניות מקומיות צפויות להיפגע מהשבוע הסוער. יפגעו המניות של הבנקים, והמניות של הקונצרנים הגדולים הסובלים ממצבת חובות גבוהה ומהמשבר המחריף בשווקי הנדל"ן. אפילו מניית כי"ל עשויה להיפגע מהירידה במחירי הסחורות ומחירי מניות חברות האשלג. כמו שזה נראה אמש, המסכים הבוקר בתל אביב יהיו אדומים, אבל לא בעוצמה של המפולת של יום שני.