עיקולים בהיקף של 159 מיליון ש' על נכסי גאידמק

בית המשפט הרחיב את העיקולים שהטיל איש העסקים, יוסף טרוים, על נכסיו של גאידמק. העיקולים שהוטלו ב-2005 היו בשווי 30 מיליון שקל, וכללו את ביתו של גאידמק בקיסריה, בית בירושלים בשכונת ממילא, רכבי מרצדס והאמר ובית"ר ירושלים. בבקשת הרחבת העיקולים שהוגשה היום בבוקר, ביקש טרוים להגדיל את העיקולים כך שיחולו גם על חלקת מקרקעין נוספת בקיסריה, החברות הציבוריות שבשליטת גאידמק, חשבונות בנק בבעלות גאידמק וחשבון הנאמנות שמנהל עו"ד שגב בשמו של גאידמק.

בנוסף ביקשו עו"ד שחר הררי ושאול קוטלר המייצגים את טרוים, כי גאידמק יפרט מה בדיוק נעשה בכספים שהוחזקו בחשבון בנק בלוקסמבורג, אשר לגביהם ניתן ב-2005 צו המורה לא להוציאם משליטתו בבנק. השופט זמיר מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הבקשה להרחיב את העיקולים והורה לגאידמק להשיב בתוך 20 יום על בקשת הפירוט בנוגע לכספיו בבנק בלוקסמבורג. בסך הכל מסתכמים העיקולים שהוטלו על נכסיו של גאימדק בשבוע האחרון ב- 159 מיליון שקל.

לפני כחודשיים קבע השופט בדימוס דן ארבל, ששימש כבורר בין טרוים לגאידמק, כי גאידמק ישלם כ-50 מיליון שקל לטרוים בגין הפרת חוזה לרכישת מפעל פוספטים בקזחסטן. ב-2003 תבע טרוים 98 מיליון שקל מגאידמק בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפי התביעה, טרוים מכר לגאידמק 95% מהבעלות על מפעל פוספטים בקזחסטן שהיה בקשיים, מתוך ידיעה שגאידמק יוכל לשקם אותו באמצעות קשריו עם השלטון. בתחילת העשור הנוכחי, נטען, החל טרוים לסבול מאיומים ומלחצים מצד המאפיה הרוסית בענף המכרות, מפעלים והשלטון הקזחי. גאידמק הסכים לשלם לטרוים 22 מיליון דולר, אך על פי התביעה, לאחר ששילם 3 מיליון מתוכם, הפסיק את העברת הכספים והזניח את המפעל.

גאידמק לא הכחיש כי נכרת הסכם בעל פה בינו לבין טרוים, אך טען כי לא התמלאו התנאים לתשלום. יתרה מזו, גאידמק טען כי טרוים הציג בפניו מצגים מוטעים ביחס לסכומים שהספיק להשקיע בחברה. גאידמק הגיב בשעתו בתביעת דיבה שהגיש נגד טרוים, בסך 120 מיליון שקל. זמן לא רב לאחר מכן הסכימו השניים שתביעת הדיבה תימחק, ואילו הסכסוך העסקי יועבר לבוררות אצל ארבל. בהחלטה מנומקת המתפרשת על פני כ-160 עמודים, דחה ארבל חלק גדול מטענות גאידמק וחייבו לשלם כ-50 מיליון שקל. על גאידמק כתב ארבל: "מפעולותיו של גאידמק דה פקטו ניתן ללמוד, כי אף הוא ראה עצמו כבעלי החברה ונהג בה כמנהג בעלים, באופן המשתיק אותו כיום מלהעלות טענה בדבר אי קיומו של הסכם כלשהו בינו לבין התובע להעברת החברה לידיו".

גאידמק וטרוים ערערו על החלטת הבורר ארבל והדיון בעניינם נדון כעת בפני הבוררים השופטים בדימוס אליהו וינוגרד, ורדי זיילר ודן ביין.