בדיקת City: רמת גן במקום החמישי מגדלי יוקרה, קו רקיע המרשים, אזור עסקים המשגשג וחינוך מצוין

>> לפי תוצאות בדיקת סיטי, פרנסי העיר רמת גן יכולים להיות מרוצים: בזכות מערכת חינוך מצוינת ואזור עסקים שוקק מדורגת העיר במקום החמישי במדד הערים של TheMarker ו"העיר", שנערך בשיתוף משרד רואי החשבון אופיר בוכניק ושות' (ראו מסגרת). ואולם דבר אחד מעכיר מעט את ההישג הזה.







ביקורת ציבורית קשה מוטחת בעירייה בגלל מדיניותה בנוגע להיתרי בנייה, שעושה ליזמים חיים קלים - אך פוגעת באיכות החיים של התושבים. עדות לכך היא המאבקים הרבים שמנהלים התושבים נגד העירייה בשל הכוונה להקים מגדלים חדשים.



הטוב



ההימור הנכון בבורסה: בזמן שעיריית תל אביב התמהמהה, עיריית רמת גן פיתחה באזור הבורסה את "הסיטי" הראשון של אזור המרכז - הכולל מגדלי משרדים שמאכלסים מאות בתי עסק וחברות. מגדלי משרדים כמו משה אביב, הראל, רוגובין-תדהר וגיבור ספורט תורמים לקופת העירייה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, באמצעות תשלומים של אגרות פיתוח, מסים, היטלי השבחה וארנונה.



מתחם הבורסה ברמת גן, שהתעשייה היחידה ששיגשגה בו בעבר היתה הזנות, נהפך לאזור התעסוקה המוביל במרכז. עם זאת, עד כה כשלה התוכנית להפוך את מתחם הבורסה לכזה של עסקים ביום ובילויים בלילה - והעיר עדיין משוועת לחיי לילה ופנאי משלה.



הוצאות העירייה על פיתוח העיר בשנים שנבדקו (2004-2006) היו נמוכות מעט מהממוצע (529 שקל לתושב לעומת 601 שקל בממוצע בערים שנבדקו). עם זאת, בעיר פותחו יותר כבישים ותשתיות ביוב ומים מהממוצע בערים שנבדקו (0.65 מטר לתושב לעומת 0.35 מטר בערים שנבדקו). בעשור האחרון שיפצה העירייה לא פחות מ-385 רחובות בעיר.







אוהל שם טוב: מצב החינוך ברמת גן טוב במיוחד, ובסעיף זה היא מדורגת במקום השני מבין 15 הערים שנבדקו. שיעור הזכאים לבגרות בקרב תלמידי רמת גן גבוה מאוד - 68.4% בממוצע בשנים 2003-2006, לעומת 60.5% בממוצע בערים שנבדקו; ושיעור הנשירה מבתי הספר התיכוניים נמוך במיוחד - 1.8% לעומת 2.7% בממוצע הערים. בנוסף, העירייה מסבסדת חלק נכבד מתקציב החינוך העירוני, מעבר לכספי משרד החינוך ותשלומי ההורים (40.4%, לעומת 35.9% בערים שנבדקו). שניים מהתיכונים בעיר - בליך ואוהל שם - אף עשו להם שם טוב, שיצא מעבר לגבולות העיר.



ואולם אם לא יחול שינוי מגמה, ייתכן שבעתיד לא יהיו הרבה תלמידים שייהנו ממערכת החינוך הטובה של העיר. שיעור הילדים ברמת גן נמוך מהממוצע בערים שנבדקו ומהממוצע הארצי: שיעור הילדים עד גיל 14 בעיר הוא 18% בלבד, לעומת 27.5% באוכלוסייה בישראל כולה.







עושים כבוד לגמלאים: עיריית רמת גן משקיעה רבות בגמלאיה. בין היתר, היא מארגנת להם טיולים, קורסים, אירועים, מועדוני יום, חוגי העשרה, הנחות ואפילו הסעות לבית הקברות לצורך התייחדות עם יקיריהם.



רמז לטיפוח של גמלאי העיר אפשר למצוא בהשקעה ברווחה. העירייה מממנת 42% מתקציב הרווחה של העיר, לעומת 32.7% בממוצע בערים שנבדקו. זאת, אף שמצבה הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העיר נחשב טוב. על פי נתוני הלמ"ס, אוכלוסיית העיר מדורגת באשכול חברתי-כלכלי 8 מתוך 10. בנוסף, המשכורת הממוצעת של שכירים בעיר גבוהה בכ-650 שקל מהממוצע בערים שנבדקו, שיעור האבטלה בה נמוך ורמת האי-שוויון באוכלוסייה דומה לממוצע בערים שנבדקו - 0.45.



הרע



גן עדן, ליזמים: רמת גן היא מקום נהדר ונוח ליזמים - קל לאשר בה תוכניות ולקבל היתרי בנייה. הודות למדיניות העירייה, החל קו הרקיע של העיר לטפס מעלה - והוא נראה כיום יותר כמו ניו יורק ופחות כמו העיר שהיתה רמת גן לפני 20 שנה.



אלא שמה שטוב ליזמים ולעשירים שרוכשים את דירות היוקרה, לא תמיד טוב לכל היתר. מדיניות העירייה מעוררת ביקורת ציבורית חריפה - על בנייה בניגוד להיתרים, חריגות בנייה, אישורים להקמת מגדלים רבי קומות והתנהלות ריכוזית שלא מותירה מקום לשיתוף הציבור. בין היתר נטען כי ריבוי המגדלים והפיתוח המואץ של העיר יוצרים עומס רב על התשתיות, הכבישים והחנייה וכי לא תמיד הם משתלבים עם אופי השכונות הנמוכות בעיר.



בין התושבים לעירייה ניטשים מאבקים רבים בתחום זה. התושבים מוחים נגד תוכניות הבנייה של המגדלים בשכונות תל בנימין ושיכון ותיקים; תוכניות פינוי-בינוי בפרס אברל'ה, בית ליאור ומגדלי התמר; הבנייה ברחוב המבדל 2 וארלוזרוב 36 - וזאת רק רשימה חלקית של המאבקים שהתנהלו ומתנהלים בשנים האחרונות.



ראש העירייה, צבי בר, טוען כי המחאות נגד הבנייה לגובה הן מהומה רבה על לא דבר וכי הוא עצמו נלחם בכמה מתוכניות הבנייה (ראו מסגרת).



הערה נוספת נוגעת למדיניות שימור המבנים בעיר. יותר מ-15 שנה עברו מאז שנכנס לתוקפו התיקון לחוק התכנון והבנייה, שמחייב כל עירייה להכין תוכנית שימור למבנים היסטוריים בתחומה. עם זאת, ברמת גן עדיין לא אושרה תוכנית שימור, והעירייה נמצאת עדיין בשלב של סקר שימור (בדיקה מקדימה שבה נקבע אילו מבנים ישומרו). תוכניות שימור מתקדמות נהפכו לאוצר אדריכלי, נדל"ני ותרבותי בערים אחרות, אך ברמת גן, באין תוכנית שימור, הבתים הראויים לשימור אינם מוגנים מהרס.



המחיר עלה עם קו השמים: המגדלים הנבנים בעיר בקצב מסחרר כוללים בדרך כלל דירות גדולות, עיצוב אדריכלי מיוחד, ספא, חדרי כושר ופינוקים נוספים, והם מיועדים בעיקר לבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע שיכולים לקנות דירות במחירים גבוהים מהממוצע. ואולם נראה כי מגדלים אלה העלו את מחירי הנדל"ן בעיר כולה, שהיו גבוהים גם לפני כן.







לפי מחירון לוי יצחק, בין 2006 ל-2008 זינקו מחירי הדירות ברמת גן ב-56.6% (לעומת 42.7% בערים שנבדקו). עובדה זו הופכת את רמת גן לאחת הערים היקרות ביותר למגורים בישראל, אחרי תל אביב וירושלים. אדם בעל משכורת ממוצעת בישראל ייאלץ לעבוד 13.4 שנים כדי לרכוש דירה בת 100 מ"ר בעיר, לעומת 9.5 שנים בממוצע הערים. מחירה הממוצע של דירה כזו ברמת גן הוא 1.3 מיליון שקל לעומת 927 אלף שקל בממוצע בערים שנבדקו.



בהתאם לכך, 71% מתושבי העיר סבורים כי מחירי הדירות בה גבוהים, ואף גבוהים מדי בעבורם. בנוסף, ברמת גן אושרה תוכנית לדיור בר השגה, אך היא עדיין לא יושמה והדבר בולט במיעוט הילדים ובמגמת ההזדקנות בעיר.



ייסורי הנהגים: הנסיעה בצירים המרכזיים בעיר, כמו ז'בוטינסקי, בן גוריון וביאליק, היא חוויה בלתי נסבלת בשעות העומס. אחת הסיבות לכך, שמרגיזה את התושבים באופן מיוחד, טמונה בעובדה שבקרת הרמזורים ברחוב ז'בוטינסקי נמצאת בידי עיריית תל אביב, כדי להקל על העומס בכניסה לעיר. גם בקרת התנועה של צומת תל השומר לא נמצאת בידי עיריית רמת גן, אלא בידי מעצ.



מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "הרמזורים ברחוב ז'בוטינסקי בלבד מחוברים למערכת הבקרה של עיריית תל אביב-יפו, כדי לשמור על 'הגל הירוק' לאורך הרחוב. תוכנית הרמזורים ברחוב נתונה לסמכות עיריות רמת גן ובני ברק, הפועלות מול משרד התחבורה ומשטרת ישראל".



והלא נורא



מזל שיש פארק: הפארק הלאומי של רמת גן הוא אחת הריאות הירוקות הגדולות של אזור המרכז, ומושך אליו בסופי שבוע ובחגים מבקרים מכל המדינה. הפארק אף זיכה את העיר בציון לשבח מצד המומחים של עמותת אדם טבע ודין. שאר הגנים בעיר מתוחזקים גם הם, אם כי לא באותה הרמה.







שאר הנתונים בנוגע לאיכות הסביבה בעיר אינם מעודדים. התושבים מתלוננים כי כל השטחים הירוקים נמצאים במערב העיר, בעוד ששאר חלקי העיר מתרוקנים מגינות ציבוריות מטופחות. בנוסף, לפי דו"ח המשרד להגנת הסביבה, יש בעיר ריכוז גבוה מאוד של חלקיקים נשימים עדינים וחנקן דו-חמצני.



מומחי אדם טבע ודין מסבירים כי חשיפה לחנקן דו-חמצני עלולה לגרום לירידה ביכולת התפקוד של הריאות. חשיפות ממושכות לחנקן דו-חמצני עלולות להעלות את הסיכון לזיהום בדרכי הנשימה אצל ילדים, ולהקטין את עמידות הגוף לחיידקים.




לפי הדו"ח האחרון של המשרד להגנת הסביבה, מ-2005, שיעור המיחזור של פסולת ברמת גן נמוך - 7% בלבד לעומת 12.9% בממוצע בערים שנבדקו, ולעומת 25% הנדרשים לפי החוק. בנוסף, לפי משרד הבריאות, ב-0.2% מבדיקות האיכות של מי השתייה בעיר נמצאו חריגות - שיעור גבוה מהממוצע בערים שנבדקו (0.08%). המידע שמעניקה העירייה לתושביה בנושאי איכות הסביבה בעיר אינו מספק, ובאתרי האינטרנט שלה לא ניתן למצוא מידע על איכות המים או האוויר.



אולי כדאי לקצץ בשכר: רמת גן היא אחת הערים העצמאיות מבחינה פיננסית מבין הערים שנבדקו - היא מייצרת 80% מהכנסותיה ממקורות עצמאיים (לעומת 75.5% בממוצע הערים) וגובה חלק גדול מחובות הארנונה (91%), ולכן אינה תלויה במימון ממשלתי. גם הגירעון המצטבר של העירייה נמוך (3.5 מיליון שקל) ואת השנים האחרונות היא סיימה באיזון תקציבי. את 2006 סיימה רמת גן עם עודף של 27 מיליון שקל.



עם זאת, מנגנון השכר בעירייה אינו יעיל בהשוואה לערים האחרות שנבדקו. 18.5% מהוצאות העירייה מוקצות לצורך תשלומי שכר לעובדי המינהלה בעירייה (לעומת 16.2% בערים שנבדקו), ו-8.9% מההוצאות מיועדות לתשלומי פנסיה לעובדים שפרשו (לעומת 7.5% בערים שנבדקו).



בנוסף, אף שההוצאות של העירייה לנפש בממוצע בשנים 2004-2006 היו קרובות לממוצע בערים שנבדקו (4,728 שקל לעומת 4,761 שקל), תושבי רמת גן מממנים כ-25% מהכנסות העירייה בעצמם - באמצעות תשלומי ארנונה - לעומת כ-20% בערים האחרות. המשמעות היא שהתושבים מממנים בעצמם שיעור גבוה מהשירותים שהם מקבלים.