"אמרו לנו שסין זה הכי מסוכן - מסתבר שהכי מסוכן זה אמריקה"

החשיפה של מפעלי הקיבוצים מוטי היצוא למשבר האשראי העולמי גבוהה במיוחד. כ-70 מבין 300 מפעלי התעשייה הקיבוצית מייצאים לפחות 80% מתוצרתם. בסך הכל מייצאת התעשייה הקיבוצית 19 מיליארד שקל בשנה, יותר מ-51% מהיקף המכירות שלה, שהסתכם ב-37 מיליארד שקל ב-2007.



יו"ר האיגוד, יונתן מלמד, הזהיר בדף מידע ששלח למפעלי איגוד התעשייה הקיבוצית בשבוע שעבר, כי בטווח המיידי צפויים קשיים גדולים בגיוס מימון להשקעות. מלמד הורה למפעלים להקטין הוצאות, למעט בחלוקת רווחים ולהשאיר בעסקים רזרבות של הון נזיל.



מנכ"ל האיגוד, עמוס רבין, צופה כי הרווח התפעולי המשוקלל של המפעלים יירד השנה ב-20% לעומת 2007. "מסתמנת פגיעה קשה ברווחיות של החברות שלנו", הוא אומר. "השפעת המשבר ייחודית לתעשייה הקיבוצית. לנזקים שגרמו לנו השחיקה בדולר, ביורו ובליש"ט, מצטרף עכשיו המיתון. מפעלי היצוא יסבלו פגיעה קשה בשל המיתון המסתמן בשוקי אמריקה ואירופה, והיא עשויה להחריף. לשמחתנו, המפעלים לא דיווחו עד כה על פגיעה משמעותית בהכנסות. לגבי השוק המקומי, בשלב הזה אנחנו לא רואים פגיעה ולא מרגישים במיתון".



רבין סירב לפרט אילו ענפים ומפעלים צפויים לספוג את הפגיעה הקשה ביותר, אך הודה כי "יש שוני גדול בשיעור הפגיעה. בחלק מהמפעלים אין כלל ירידה, ואצל אחרים יש ירידות חדות". לדבריו, המפעלים שמוכרים את תוצרתם בדולרים אמנם נפגעו יותר מאלה שייצאו ביורו וליש"ט, אך היחלשותו הנוכחית של היורו תשנה זאת.



"עיקר המשבר עוד לפנינו"



"התחושה שלנו היא שעיקר המשבר עוד לפנינו", ממשיך רבין. "המיתון שמסתמן בשוקי היצוא שלנו ישפיע על הצריכה, על ההשקעות, ועל התעשייה שמייצאת עבורם. גם מצוקת האשראי, שמורגשת מאוד כבר היום, תכביד על המפעלים. העברנו למפעלים מסרים מאוד ברורים כי יש לדחות השקעות שאינן ברמת דחיפות עליונה, יש לעבוד על תזרים מזומנים מאוד צמוד, יש להיזהר מלקיחת אשראי ומפתיחת קווי אשראי חדשים, ויש לפעול להקטנת סיכונים. זה ברמת המקרו. ברמה המפעלית, כל מפעל צריך לעשות את השיקולים שלו ולראות איפה הוא נמצא. ייתכן מאוד ששווקים ולקוחות שהיו בעבר ברמת ביטחון טובה, הם היום ברמת סיכון גבוהה".



למשל רוסיה?



"כולם, וגם רוסיה כמובן. לפני שנתיים אמרו לנו שהשוק הכי מסוכן הוא סין, כעת מסתבר שזו ארצות הברית. באופן כללי זו תקופה שבה צריך לשמור אצלך את המזומנים ולבדוק טוב טוב איפה מפקידים את הכסף, אצל מי, ובאיזה סוג של פקדונות. אני אומר לציבור שלנו שצריך להתכונן לתקופה מסובכת ומורכבת, וכנראה גם מאוד קשה".



"בנוסף לקשיים האלה, מחיריהם של חומרי הגלם מאוד גבוהים כבר שלוש שנים. הבעיה הזו מצטרפת לשחיקה במטבע, למשבר האשראי ולמיתון שמסתמן. ב-2007-2006, המפעלים שלנו התמודדו עם ההתייקרות הזו בצורה טובה, אבל בשנים קשות כמו השנה זה יכביד הרבה יותר".



באחרונה מבחינים בירידה במחירי הסחורות והגלם. הדבר הראשון שהמיתון פגע בו הם מחירי הסחורות.



"הכל יחסי. מחירי הנפט ירדו מ-140 ל-100 דולר לחבית, אבל זה עדיין הרבה יותר מ-20 דולר לחבית, מחירו לפני חמש שנים. למרות התחלת הירידה במחירי האנרגיה, המחירים של חומרי הגלם לתעשיות הפלסטיק, המתכות והמזון לבעלי חיים מאוד מאוד גבוהים".



האם המפעלים עידכנו תחזיות ייצור, הכנסות, רווח והעברת תמורות?



"לשמחתנו, התנועה הקיבוצית כולה נקלעה למשבר הזה כשמצבה טוב יחסית, וזה מאפשר להם לשקול את הדברים בצורה רציונלית ולא לעשות צעדים פזיזים. באופן כללי המפעלים שלנו מצמצמים השקעות, חותכים הוצאות, מבצעים מעקב צמוד אחרי ההכנסות והרנטות, ומכינים את עצמם לימי הסגריר שיגיעו".



אתם קונים ביטוחים וגידורים?



"אנחנו מאוד מעודדים את המפעלים לשקול רכישת ביטוחי שער, כדי להקטין את רמת אי הוודאות המטבעית, אבל צריך לזכור שהביטוחים האלה נעשים על שערים מאוד נמוכים. ביטוח כזה מבטיח שלא תיפגע אם שער הדולר יירד מ-3.5 שקלים ל-3 שקלים, אבל גם 3.5 שקלים לדולר זו רמה מאוד נמוכה, ואתה לא יכול לבטח שערים בדיעבד. בסוף השבוע ירד היורו מתחת ל-4.9 שקלים. אני מקווה שמי שעשה אצלנו עסקות ב-5.2 שקלים ליורו, ביטח את השער ולא סבל מהירידה הזו".