לפני שבועיים ביקרו יו"ר מועצת המנהלים של סלקום שלמה פיוטרקובסקי, ומנכ"ל החברה יעקב פרי, בלשכתו של שר התקשורת ראובן ריבלין. פיוטרקובסקי ופרי דרשו מריבלין לקבוע תאריך למכרז התדרים הסלולריים החדשים. סלקום עומדת להשלים את בניית רשת ה-GSM החדשה שלה, אך היא זקוקה לתדרי 1,800 מגה-הרץ, שמשרד התקשורת הבטיח להקצות לה.
משרד התקשורת התחייב זה מכבר לקיים מכרז על התדרים. באחת מישיבות הממשלה הודיע ריבלין שהמכרז יתקיים באוקטובר. שינויים של הרגע האחרון, שהוכנסו בנוסח המכרז, גרמו לדחייתו, והתדרים חייבים לעמוד לרשותם בדצמבר.
אלא שאז נזכר ריבלין שגם לו יש בקשה קטנה מסלקום: להתחרות בבזק . בעקיפין רמז ריבלין לראשי סלקום כי מכרז התדרים הסלולריים עלול להתעכב כל עוד סלקום אינה מודיעה מתי תהיה מוכנה לרכוש את תדרי הגישה האלחוטית, לצורך התחרות בבזק.
מדובר בשימוש בטכנולוגיה אלחוטית נייחת, המאפשרת למפעילים חדשים להתחרות בחברות תקשורת ותיקות, מבלי לפרוס כבלי תקשורת. טכנולוגיה זו מאפשרת לספק שירות טלפוני באמצעות שימוש במשדרים ומקלטים אלחוטיים. פרויקט התקשורת הפנים ארצית אמור להתבסס על תדרי גישה אלחוטית, שיימכרו על ידי משרד התקשורת במכרז. התדרים יאפשרו לחברות, שיבקשו להתחרות בבזק בתחום הטלפון ותקשורת הנתונים, לחבר מנויים בתקשורת אלחוטית, מבלי להקים רשת ענקית ויקרה מהסוג שהקימה בזק.
המו"מ עם יורוקום מתארך
סלקום ביקשה בעבר ממשרד התקשורת לדחות את המכרז לתדרי גישה אלחוטית עד לסיום המו"מ להקמת שותפות בינה ליורוקום. לאחר אינסוף דחיות הודיע פרי לריבלין ב-9 באוגוסט 2001 כי הושג סיכום עקרוני על הקמת השותפות, וחתימת ההסכם כפופה כעת רק לאישורים אחרונים של בעלי המניות.
על פי ההודעה, נראה היה שבתוך כמה ימים ייחתם ההסכם. אך עד כה הוא לא נחתם. "אתה צודק", אמרו פיוטרקובסקי ופרי לריבלין. "אנו מקווים שבתחילת השבוע הבא נוכל להודיע לך על סיום המשא ומתן". בימים שלאחר מכן נפגש פיוטרקובסקי פעמיים עם שאול אלוביץ', בעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים של יורוקום, אך ללא הועיל. ביום ראשון שעבר שיגר פרי למנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, מכתב קצר המודיע לו כי "המשא ומתן נמשך".
גם בשבוע שעבר נמשכו השיחות, ובסלקום אומרים כי היום עשויה להתקבל הכרעה סופית על צירופה של יורוקום לשותפות התקשורת הפנים ארצית. המקורבים טענו שבין אלוביץ ופיוטרקובסקי אין אי-הבנות, ומקורם של הקשיים הוא בדרישות שמערימים בעלי המניות של סלקום, ובעיקר חברת בלסאות (Bellsouth).
לבלסאות, טוענים המקורבים, אין עניין מיוחד בהשלמת המשא ומתן. החברה הודיעה על אסטרטגיה של יציאה משורת החזקות בחברות תקשורת באירופה, כולל בסלקום. אם השותפים האחרים בסלקום, דסק"ש הישראלית ומשפחת ספרא, יבקשו לקנות את חלקה של בלסאות בסלקום, על מנת להסיר את המכשולים במשא ומתן, תהיה בלסאות המרוויחה העיקרית. בסלקום טוענים, עם זאת, כי הנהלת בלסאות תומכת במיזם התקשורת הפנים ארצית. השותפות עם יורוקום עשויה להיות מכרעת לגבי ההחלטה על ההקמה, שכן זו השקעה אסטרטגית שסיכויי הרווח הישיר ממנה קטנים.
אופק, חברה בת שהקימה יורוקום לצורך מיזם התקשורת הפנים ארצית, הכריזה ראשונה על כוונתה להתמודד במכרז על ארבע חבילות התדרים שהציע משרד התקשורת, ואף הזדרזה לבקש ולקבל רישיון תקשורת שחייב אותה להקים את רשת התקשורת המובטחת בתוך שנה. גם חברות השיחות הבינלאומיות, ברק וקווי זהב, הודיעו שיתמודדו במכרז.
סלקום נאבקת
סלקום נאבקה קשה לביטול מגבלת ההחזקות הצולבות שהטיל עליה שר התקשורת, ובסופו של דבר קיבלה את האישור המיוחל להתמודד במכרז. הכנת המכרז התעכבה, חודשים נקפו, שוקי ההון התמוטטו והמתמודדים הפוטנציאליים נשרו בזה אחר זה. ברק, קווי זהב ואופק, שבנו את תוכניותיהן על יכולתן לגייס הון בשוקי העולם להקמת הפרויקט, הבינו כי במצב הנוכחי לא יוכלו להיכנס למיזם.
סלקום נראית כיום כחברה היחידה המסוגלת לעמוד במימון הפרויקט, אבל התמשכות המשא ומתן עם יורוקום מלמדת כי היא רחוקה מלהיות להוטה לעניין. מיזם התקשורת הפנים ארצית יחייב את סלקום, או את השותפות שבראשותה, להשקיע מאות מיליוני דולרים (200-300 מיליון דולר על פי הערכות מוקדמות) בהקמת רשת שתספק בעיקר שירותי תקשורת נתונים בפס רחב באזורים צפופי אוכלוסייה.
החובה שהטיל משרד התקשורת על מפעילי הרשתות להתחרות בבזק גם בתחום השירותים הטלפוניים תיאלץ את סלקום לספק למשקי בית שירותים יקרים לתפעול ונחותים באיכותם, לעומת בזק. הניסיון העולמי בהפעלת רשתות אלחוטיות לצורך תחרות בחברת התקשורת הקווית, אינו משביע רצון. רק בשבוע שעבר מחאו אנליסטים כפיים להחלטתה האמיצה של חברת הסלולר האמריקאית AT&T Wireless , לבטל תוכניות להשקעת 500 מיליון דולר בהקמת רשת תקשורת אלחוטית נייחת. בתגובה ניתרה המניה ב-10%.
כיצד הפכה הבהלה לתדרים האלחוטיים לכישלון מהדהד? הסתתמות מקורות המימון לפרויקטים המבוססים על התדרים האלחוטיים היא רק חלק מההסבר. לו היו רשתות התקשורת האלחוטית מסוגלות להרוויח כסף מתפעול שוטף, לא היתה מתרחשת שרשרת המפולות בחברות ההפעלה ובקרב יצרני המערכות.
הבעיה העיקרית היא שאיכות התקשורת שמציעות המערכות האלחוטיות אינה מתחרה באיכות הרשת החוטית של בזק. בסלקום מודעים לכך, ולכן יש בצמרת החברה מי שאומרים שהיא לא תקים את הרשת אם לא תובטח לה על ידי השר זכות שימוש בתשתיות בזק (Unbundling). בזק מתנגדת לכך כמובן, ולא ברור אם ריבלין ינצל את סמכויותיו ויכפה על בזק להעמיד את מערכותיה לרשות המתחרה.
בסלקום יודעים שהסיכוי להרוויח מהתחרות בבזק אינו גדול. חברות סלולר, המבקשות להרחיב את עסקיהן, נשארו הלקוחות הפוטנציאליות היחידות של מערכות הגישה האלחוטית, מפני שאחדות מהן רואות ביכולתן להציע ללקוחות תקשורת נייחת נכס אסטרטגי, גם אם הוא אינו תורם ישירות לחשבון הרווח וההפסד. הניסיון של סלקום להעביר %40 מהנטל ליורוקום, במסגרת השותפות, אינו נובע מחוסר במק
התחרות בבזק: גם סלקום מתנדנדת
הדר חורש, הארץ
28.10.2001 / 11:01