אלרון, זרוע ההשקעות בהיי-טק של קבוצת אי.די.בי אחזקות, נסחרת בשווי של 120 מיליון דולר. זאת, לאחר שירדה ב-70% ב-12 החודשים האחרונים ולאחר שרשמה הפסד של 65 מיליון דולר מתחילת 2007, מועד כניסתו של מינטקביץ' לתפקידו.
בהתחשב בשווי האחזקות בחברת גיוון אימג'ינג (80 מיליון דולר) ובנטוויז'ן (41 מיליון דולר), נראה שהשוק אינו מייחס סבירות גבוהה לאפשרות שיתר 28 החברות בתיק של אלרון ייצרו לו ערך רב.
יתרה מזו, אלרון נקלעה ברבעון השני של 2008 למצב שבו בראשונה בתולדותיה נאלצה לבקש אשראי של 30 מיליון דולר מהמערכת הבנקאות, כדי לתמוך בהשקעות החברה בחברות שבתיק השקעותיה, כשנכון לסוף יוני 2008 היא כבר ניצלה 24 מיליון דולר ממסגרת האשראי שקיבלה.
אלרון השקיעה 64 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2008 בחברות הבנות והמוחזקות, 36 מיליון דולר מסכום זה ברבעון השני של 2008, כולל 24.5 מיליון דולר ברכישת 5% ממניותיה של גיוון אימג'ינג במחיר של 16.54 דולר למניה.
העסקה שהגדילה את אחזקותיה של אלרון ביצרנית גלולת הווידיאו לאבחון אי סדירויות במערכת העיכול גרמה כבר עתה, 3.5 חודשים לאחר השלמת הצעת הרכש, להפסד לא ממומש 9.8 מיליון דולר.
מעבר לשאלת העתוי והתבונה שבהגדלת האחזקה בחברת היי-טק, שקבוצת אי.די.בי שלטה בה עוד קודם לכן (43.5% במישרין ובעקיפין), הצעת הרכש הורידה את יתרת המזומנים והאשראי הלא מנוצל שעומד לרשותה של אלרון ל-18 מיליון דולר במחצית אוגוסט 2008.
רינת רמלר, סמנכ"ל הכספים של אלרון, אמנם רמזה שהחברה תגדיל את הסכומים שהיא לווה ממערכת הבנקאות, אלא שבחודשיים שעברו מאז אותה התבטאות נעלמו כמה בנקים מכובדים מהמפה העולמית, וההפסדים הכבדים שספגו הבנקים שנותרו פגעו קשות ביכולתם להלוות.
אלרון עצמה התמודדה בימים האחרונים עם השלכותיה של מצוקת האשראי כשנאלצה להזרים עד 16 מיליון שקל כדי לרכוש איגרות חוב של החברה המוחזקת סטרלינג ולהעמיד לרשותה הלוואה של 2 מיליון דולר.
נסיבות אלו לבדן מעוררות תמיהה בנוגע לצידוק של מתן בונוס, כנראה מיליון שקל, למינטקביץ', אלא שהיו"ר הנוכחי של אלרון הוא רק אחד האחראים לאחת מהשמדות הערך המשמעותיות שביצעה חברה ישראלית אי פעם.
אלרון שהוקמה ב-1962 היתה אחת מחלוצות ההיי-טק בישראל. ואולם החברה שהונפקה ב-75' בבורסה בתל אביב וב-81' בנאסד"ק רשמה מתחילת 1990 תשואה שנתית נמוכה של 2.9% בשנה, בהתחשב בדיווידנד בסכום מצטבר של 6 דולרים למניה שחילקה מאז, בעוד מדד נאסד"ק הניב למשקיעים בו תשואה שנתית של 8%.
ההשוואה ארוכת הטווח עושה חסד עם אלרון, שנכשלה בשנים האחרונות בכמה מימושים משמעותיים והגדילה את השקעותיה בגיוון אימג'ינג, בשלב זה מבלי שגיוון תספק ראיה של ממש לאשראי הבלתי מוגבל כמעט שאלרון נותנת לה.
אלרון מכרה ב-2003-2006 מניות של חברת פרטנר בשווי של 160 מיליון דולר, כשהמימוש האחרון נעשה בדצמבר 2006. אלרון מכרה אז 3.9 מיליון מניות פרטנר במחיר של 10.2 דולרים למניה ובתמורה כוללת של 40 מיליון דולר. המימוש נעשה בהנחה של 14% ביחס למחיר השוק, בשל המגבלות שהטיל משרד התקשורת על אחזקת זרים במניותיה של פרטנר.
אלרון הפסידה, גם בהתחשב במגבלה זו ובדיווידנדים שחילקה פרטנר מאז, 34 מיליון דולר ממכירת חבילת מניות זו בלבד, סכום שהוא 28% משווי השוק הנוכחי של אלרון.
מימוש לא מוצלח אחר היה ביולי 2004, כשאלרון מכרה 20% ממניותיה של אלביט מערכות תמורת 200 מיליון דולר. מחיר זה היה גבוה אז ב-25% ממחיר הבורסה, אך שוויה של אלביט מערכות ניתר מאז ל-2.17 מיליארד דולר, כך ששוויה הנוכחי של האחזקה שנמכרה הוא 434 מיליון דולר. בתוספת הדיווידנדים הנדיבים שחילק מאז מיקי פדרמן, בעל השליטה באלביט מערכות, הפסידה אלרון 268 מיליון דולר מהמכירה - כלומר פי 2.2 משוויה הנוכחי של אלרון כולה.
אלרון חוגגת עם המשקיעים 20 שנה של השמדת ערך במענק ליו"ר אריה מינטקביץ'
יורם גביזון
5.10.2008 / 7:10